* מאת: עו"ד אברהם פכטר
זכותו של עו"ד שלמה כהן, להאמין ולהיאבק על דעותיו הפוליטיות ותפיסתו המשפטית השזורה בדעותיו - אך אין זה הוגן וראוי לתת להם צביון, פרשנות או מארז אידיאולוגי כאילו הם מייצגים את לשכת עורכי הדין בישראל.
בעבר, כבר הועברה לא פעם ביקורת על נטייה פוליטית ובעיקר התבטאויות והצהרות בעלות אופי ונטייה פוליטית מובהקת, מצידו של ראש הלשכה ומספר חברים נכבדים מסיעתו הצהרות שרובן נטו לצד השמאלי של המפה. לשכת עורכי הדין, במהותה ובתפקידה הייעודי, צריכה להיות גוף א-פוליטי, שמאגד בתוכו את כל הזרמים בחברה, כגוף מקצועי, שצריך לדאוג לחבריו, להילחם על זכויותיו מעמדו ותדמיתו הפנימי והציבורי - ללא נטייה ומשוא פנים ולפי מיטב השיפוט המקצועי. אבל מאחר ואנו חיים בתקופה סוערת בחברה עם מאבקים אידיאולוגיים, על דמות המדינה גבולותיה והתנהלותה, קשה להיות א-פוליטי או ניטרלי.
כדי לא להיות נאיבי, אלא מציאותי ברור לי, שהפוליטיקה היא חלק מתוך תפיסת עולם חברתית משפטית מדינית - ולכן אי אפשר לפסול אותה ולדלג מעליה.
התוצאה: לשכת עורכי הדין הפכה משך השנים, בשל ראשיה ומנהיגיה, גם כבעלת צביון פוליטי, ולפעמים אף נתמכת במרץ ע"י מפלגות פוליטיות פעילות בחברה ובכנסת, מה חבל.
חוברת עורך הדין (גיליון 61 - יוני 2006), מוקדשת כולה, לכנס השנתי הגדול השישי באילת ובו מתייחס עו"ד שלמה כהן למספר סוגיות עקרוניות אשר מתוכן ברצוני להגיב על שלוש עיקריות:
בתי המשפט ובית המשפט העליון במיוחד:
צודק שלמה כהן, באמירתו כי בתי המשפט אינם צריכים למצוא חן בעיני הציבור ואינם צריכים לשקף קונצנזוס. הם צריכים לייצג ערכים משפטיים דמוקרטיים.
מה שחסר בהצהרה הנ"ל הוא החלק השני של המשוואה. בתי המשפט צריכים להיות בהרכב מגוון, ואינם צריכים לייצג קבוצה אליטיסטית קטנה וסגורה, הבאות מאותה אסכולה משפטית, ומאותו "מיליה" חברתי ובוודאי שאינם צריכים להכתיב דוקטרינה משפטית לפי תפיסת עולמם המשפטי האקדמי.
השופטים ברמות הגבוהות צריכים לבוא לא רק ממקורות בודדים, כמו הפרקליטות, ובתי המשפט, יועצים משפטיים לממשלה ומשרדי ממשלה. יש למנות יותר שופטים, מקרב עורכי הדין פרטיים בתחומי המשפט המגוונים, משפטנים שבאים מהשטח מהמעשה מההופעה בבתי-משפט וייצוג האזרחים בתחומי המסחר, ההיטק, החברות והפלילים.
יש לשלב שופטים מהאקדמיה, בעלי דעות שונות, שופטים עם אג'נדה, נוסח פרופ' נילי כהן, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' גביזון ומועמדים בעלי צביון דתי ציוני לאומי.
היחידה לחקירת שוטרים - אימפוטנטית:
הצהרה זו באה מפיו של ראש הלשכה, בצורה כוללנית, גורפת ופוגעת קשות ביחידה על אנשיה ותפקידיה. נכון שהיו בעבר ביקורות על תפקידה והחלטותיה, אך היו ליחידה זו, גם הרבה הצלחות ובעיקר עבודה קשה ואפורה. בכל המשטרות בעולם היחידה לחקירת שוטרים, לא פופולארית, שנואה ויעד לביקורת - ואצלנו הדבר לא שונה. עיקר כעסו של ראש הלשכה נובע מחקירות מח"ש הקשורות לאירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי - ובמיוחד מהתוצאה שלא תאמו את ציפיותיהם של הרבה פוליטיקאים מהשמאל, ששכחו להדגיש שהיה מדובר למעשה במרי אזרחי, חסימת עורקי תחבורה ואיום ממשי על חיי שוטרים.
כשיש ביקורת על מח"ש לא צריך להסתירה ולא לוותר להם - אך מכאן ועד לנטרולה ולהשפילה הדרך רחוקה. כאשר ראש לשכת עורכי הדין בישראל מצהירה הצהרה מעין זו, יש לה השלכה והד חזק יותר, מהצהרה אישית, ומכאן הצורך בהסתייגות ובדחיית האבחנה הקלינית מינית של ראש הלשכה.
בג"צ איחוד המשפחות - "האפליה זועקת לשמיים":
עמדה זו של ראש הלשכה היא פוליטית מובהקת ולדעתי אסור לו כאדם שנבחר למשרה ציבורית מקצועית להביע במסגרת ציבורית את דעתו האישית הלגיטימית שמא הדבר יתפרש כעמדה של הלשכה.
לגוף העניין - בג"צ איחוד המשפחות, שנתקבל ברוב קולות, לרבות ההסתייגויות שהביעו השופטים, היא מהפסיקות היותר חשובות לקיום מדינה יהודית ציונית דמוקרטית ברוח מגילת העצמאות והכרזת מדינת ישראל, כמדינה יהודית.
למרות הקולות הזועמים והזועקים של ארגונים כמו עדללא או האגודה לזכויות האזרח + קולות של עורכי הדין - אשר עניינם ופרשנותם לחוק תביא להקמת מדינת "כל אזרחיה" על השלכותיה השליליות ומחיקתה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית ציונית בעלת רוב יהודי דמוקרטי. כמו כן תהיה סכנה ממשית להפיכתו של העם היהודי, למיעוט אזרחי בארצו על כל השלכותיו, ע"י עקיפת זכות השיבה, ושימוש ציני למימושו בעזרת איחוד משפחות.
בג"צ חוק האזרחות, עם התיקונים שיוכנסו בו, לפי הצהרת שר המשפטים, לאור ההערות של בג"צ - הוא: "גדר הביטחון המשפטית" - ליד גדר הביטחון מבטון".
נקווה - שהבחירות הקרובות לראשות הלשכה בשנה הקרובה יהיו יותר מקצועיות ברוח מטרות חוק לשכת עורכי הדין וציבור המשפטנים בישראל ופחות פוליטי מהקדנציה הנוכחית.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
