"אם מסתכלים על ארגון גדול כמו IBM, הוא ביצע ב-30 השנה האחרונות שינויים אדירים שהגיעו מעובדים מתוך הארגון ולא מההנהלה הבכירה. כולל המעבר למחשבים אישיים ב-1984, והשינוי הגדול ביותר - מעבר מחברת חומרה לחברת ייעוץ, עם פוקוס על נושא האינטרנט, שהגיע ב-1994 ממפתח תוכנה באוניברסיטת קורנל. השינוי הראשון התאפשר כי המנכ"ל הבין ש'האור' לא יגיע מהקליקה שלו, ולכן נתן אור ירוק לאנשים שהוא מינה לחשוב על שינויים; והשני, הגיע ספונטנית מהשטח". (עתון גלובס 19/6/8).
בספרו "חוכמת ההמונים" כותב ג'יימס סורוביצקי, כי תבונת הרבים עולה לאין ערוך על תבונת היחיד או כל קבוצה סגורה אחרת: "קבוצות הן חכמות מכל אחד מחבריהן, מוכשר ככל שיהיה. בתנאים המתאימים הן טובות יותר בפתרון בעיות, אימוץ חידושים, קבלת החלטות וחיזוי העתיד. וכך, התבונה הקולקטיית היא שמעצבת תרבויות, עסקים ומדינות, וגם את חיי היומיום שלנו".
הד"ר דוד פסיג בספרו החדש "צופן העתיד - מבחן העתיד של ישראל" כותב את הדברים הבאים: "אחת המטרות החשובות של הדמוקרטיה, מעבר לייצוג כלל האזרחים, היא לממש את הפוטנציאל שיש בתבונה הקולקטיבית כדי לשפר את החיים ולהימנע מאסונות. לפי המחקרים העדכניים ביותר עולה התבונה הקולקטיבית בעשרות מונים על תבונת המומחה היחיד ואף על התבונה של קבוצת המומחים החכמה ביותר בבואה לחזות עתידים, בייחוד אם חבריה נמנים עם מעגל קטן של שומרי סוד, עם אליטות הומוגניות או עם אסכולות מומחים שאין בה גיוון דעות".
על כך הנני יכול להוסיף, כמי שבא מתחומי הניהול השונים והייעוץ הארגוני והאסטרטגי, כי בעידן שלנו של מהפכת המידע והתקשורת, בעידן בו קצב השינויים ורמת המורכבות של הדברים הולכים וגוברים, ובעולם גלובלי ותחרותי, בלתי ניתן לנהל עסק משגשג לאורך זמן ללא שיתוף רחב ככל שניתן של העובדים ושאר בעלי העניין בשלל מרכיבי ההתנהלות של העסק. בישראל מתקיים לו דיסונאנס רב עוצמה בין המציאות המאוד דינמית ומשתנה סביבנו, ויסודות רבים בחברה האזרחית בישראל הצועדים קדימה, לבין המערכת הפוליטית שאיננה יכולה במצבה הרעוע, ובעצם היותה מצודה של שמרנות ודטרמניזם, להפיק תפוקה איכותית כלשהי.
בעבודותי ומאמרי הרבים, שהתפרסמו כולם באתר האינטרנט של חברי מפלגת קדימה 'יאללה קדימה', והחשובים שביניהם הועברו ישירות אף לידיעת מרבית בכירי התנועה, אני עוסק בהרחבה בשאלת חולשת המערכת הפוליטית בישראל. אני מנסה להבין מה הם המוקדים המייצרים חולשה זו. אני בוחן את את מרחב ההפסדים העצומים הנגרמים למדינה בגין חולשה זו, ומדגיש כי לתוצאות החמורות האלו יש כבר מזמן משמעות אסטרטגית מן המעלה הראשונה הנוגעת לאושיות חיינו. ברור לי מעל לכל צל של ספק כי לחולשת המערכת הפוליטית בישראל שורשים עמוקים והיסטוריים הנוגעים לחולשת הדור, לחולשת האליטות ולחולשת הציבור הנאור במדינה. אך כשאני עוסק במציאת פתרונות כאן ועכשיו אני מזהה בפוליטיקאים כקבוצה את המוקד העיקרי שביסוד חולשת המערכת הפוליטית בישראל, ומי שבהשקעת מאמצים יחסית לא גדולים יכולים בקלות רבה לחולל מפנה אדיר לטובה במערכת הפוליטית בישראל.
במשך שנים רבות גיליתי עניין במתרחש במדינה. הירבתי לקרוא ולכתוב בנדון ואף השתתפתי בפורומים העוסקים בהגות מדינית וחברתית. אך מעולם לא השתתפתי באופן פעיל בחיים הפוליטיים במדינה. לפני כשלוש שנים נכנסתי לראשונה בחיי לפעילות פוליטית ממשית בהצטרפותי למפלגת קדימה, והדברים שאני רואה מכאן הם חמורים ביותר. אין מדובר, חס וחלילה, באנשים לא טובים אלא במערכת פוליטית הזויה ומיושנת להחריד שאינה עומדת בשום קריטריון אלמנטרי של התנהלות, ומכאן שברור ששום תפוקה חיובית לא יכולה לצמוח ממערכת שכזו.
ניתן בקלות רבה לזהות את הפוליטיקאים עם ההגדרה של קבוצה סגורה המאמצת לעצמה את מכלול ההתנהגויות האופייניות לקבוצה שכזו: היא מלאה את עצמה; היא כבר מזמן איננה בחזקת מי שמשרת את הציבור אלא מי שהציבור משרת אותו וחייב לו; היא איננה פתוחה לאנשים ולדעות חדשות; היא שומרת בקפדנות רבה על שליטתה ללא המייצרים במערכת הפוליטית; היא עוסקת בהישרדות בלבד ובשמירה על הקיים; בעיקר נדמה שהיא מתנתקת יותר ויותר מן המציאות הדינמית סביבה וקודיי התרבות ההתנהלותית החדשה.
להגנתה של קבוצה זו אני חייב להוסיף כי היא פועלת במערכת מאוד מיושנת וחלודה שהמאפיין הבולט שלה הוא התכחשותן של המפלגות לעצם הרעיון של היותן ארגונים לכל ענין ודבר. אופן פעולתן של מפלגות בישראל יסודו ב'חטא מטאפיסי'. מה שלא נעשה לא ייטב אתנו אם לא נטפל תחילה בהסרת אותו חטא מחיינו הציבוריים. אנו פועלים בסביבה שאין לה גבולות ברורים. איש אינו יודע היכן נגמרת המפלגה והיכן מתחילה המדינה. לא קיימת אצלנו הפרדה בין ה'גיון המדינה' ל'היגיון הפוליטיקה'. במונחים ארגוניים קשה עד מאוד להגדיר מהי מפלגה בישראל. אין בשום מקום תאור מפורט, מקצועי, עניני ומחייב, להסדרי התאגיד המפלגתי השונים ולדרכי התנהלותו.
כצעד ראשון במסע הארוך של יציאה אל האור אני מייעץ בזאת לפוליטיקאים לשחרר קצת את אחיזתם ושליטתם המוחלטת במפלגות. הרפו את הרסן. אפשרו גם לאנשים אחרים ולקבוצות חדשות להיות שותפים לעשייה הפוליטית. התבונה והיכולות המקצועיות השונות אינן רק פריביליגיה של הפוליטיקאים הנבחרים. לא בכל אתם מבינים ויודעים. תבונת הרבים, כאמור, עולה לאין ערוך על תבונת היחיד או כל קבוצה סגורה אחרת. אפשרו את הפתיחות, היצירתיות, החדשנות, ורוח היוזמה שכה נדרשים כיום למערכת הפוליטית. הינכם חונקים את המערכת הפוליטית, מרדדים ומשטיחים אותה מזה שנים רבות. אינכם מאפשרים לה לפרוץ קדימה. שום מקום בארץ ושום מערכת אינם מרשים לעצמם להתנהג ולפעול בצורה שכזו. אתם נושאים באחריות למצב הקיים, ומוטלת עליכם החובה להתאים את מערכות חיינו הציבוריים לתנאי המציאות המשתנה.
נמרוד נוי
מרצה על 'חולשת המערכת הפוליטית בישראל' בפני פורומים שונים ומקיים שיח משתתפים על הדברים (להזמנות - 3611500 052).
פיתוח עיסקי וייעוץ ארגוני ואסטרטגי
בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול
בוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
חבר לשעבר בפורום האסטרטגי של המועצה הציונית בישראל בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור
רב תחומי וקורא (ספרות יפה וספרים ומאמרים העוסקים בשאלות חברה ומדינה ובתחומים רלוונטיים נוספים) וכותב מאמרים ועבודות מקצועיות.
3611500 052
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
