גם אם אפשר לטעון כלפי פורום סמנכ"לי הכספים כי ראייתם, באופן טבעי, מוגבלת למסגרת עיסוקיהם ואחריותם והיא איננה משקפת את האינטרס הכולל של מדינת ישראל, בלתי ניתן להתעלם מעוצמת הדברים הנאמרים בדו"ח המשקפים חולשה אימננטית בתפקוד גופי הממשל בסביבה העסקית. גופים אלה כוללים את משרד האוצר, הרשות לניירות ערך, המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים, הרשות להגבלים עסקיים ובנק ישראל.
המאמר השני שהתפרסם ב"דה מרקר" עוסק בחזון כלכלי וחברתי למדינת ישראל של שנת 2028. שם המאמר נושא את הכותרת הבאה: "בלי אסטרטגיה לאומית - עתיד המדינה בסכנה ממשית". את החזון הכין צוות בראשות דוד ברודט ואלי הורוביץ והוא הוגש לראש הממשלה. התוכנית גובשה בידי צוות רחב של מומחים בראשותם של השניים והיא מומנה בידי נציבות המדע והטכנולוגיה ישראל-ארה"ב. חברי הצוות מזהירים מפני סכנה ממשית לעתיד החברה והמדינה אם לא תנקט אסטרטגיה לאומית. "ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיות מדינה בינונית. אנחנו חייבים להיות מדינה מצטיינת כדי להצליח", אומר דוד ברודט. החזון פותח בהזהרה כי מצבה של ישראל חמור מכפי שנדמה.
שתי דוגמאות רציניות אלו ממחישות באופן הממשי ביותר את ההשלכות שיש לחולשת המערכת הפוליטית בישראל על עצם חוסנה ובטחונה של מדינת ישראל: חולשה המקרינה רוע וזורעת הפסדים עצומים לכל כיוון והיא כבר מזמן עניין אסטרטגי בעל חשיבות עליונה הנוגעת לאושיות חיינו. מעבר להבחנה המדברת על פערים הולכים וגדלים בין חזקים לחלשים בחברה הישראלית, נדמה כי אנו מחולקים במדינה זו לאלו הצועדים קדימה ופעולתיהם, יוזמותיהם והשקעת האנרגיות האנושיות החיוביות והיצירתיות שלהם כמעט ואינם מושפעים מהתנהגות הממשל המרכזי ואינם תלוים בו ובאופן פעולת גופי השלטון הסמוכים לו, ולאלו התלויים בממשל ובדרך התנהלותו. ההיי טק בישראל הוא דוגמה מצויינת להצלחה ישראלית מדהימה שאינה קשורה כמעט לשלטון המרכזי. ככל שאנו מתרחקים מזרועו הארוכה של הממשל המרכזי אנו כפרטים וכחברה אזרחית מצליחים יותר במעשינו ובהישגנו.
במאמר שפרסמתי באתר החברים של מפלגת קדימה 'יאללה קדימה' לפני זמן קצר בשם: "המערכת הפוליטית על ספת הייעוץ הארגוני והאסטרטגי", הצבעתי על הפוליטיקאים כחסם העיקרי בפני שינויים ותמורות במדינה. טענתי כי הפוליטיקאים אינם קוראים נכון את המצב, אינם מזהים את עוצמת חומרתו, אינם מבינים את גודל אחריותם לו ואינם מתרוממים לגודל העשייה הנדרשת. הפוליטיקאים אינם אנשים לא טובים, חס וחלילה, אלא הם תוצר של תרבות ארגונית פוליטית קלוקלת, מיושנת ורעה וקורבנותיה: 1. סף המידע המאתגר של הפוליטיקאים גבוה במיוחד והוא איננו מאפשר להם להיות פתוחים וקשובים לקולות חדשים ולאנשים חדשים שאינם נמנים על רשימת 'ארבע מאות האנשים הנשמעים בארץ'; 2. הפוליטיקאים מנוכרים למסרי התרבות הארגונית והניהול החדשים שסביבם ולמגמות בין לאומיות רבות השפעה על חיינו; 3. העיסוק האינטנסיבי בכרוניקה של החיים במדינה ותחושת החשיבות המדומה המתלווה לה מונעים מהפוליטיקאים מלזהות את מוקדי הבעיות האמיתיות שלנו ומלעסוק בשאלות יסוד; 4. הפוליטיקאים סבורים שחדשנות היא תכונה חשובה לאחרים כנראה אך לא להם, אחרת אי אפשר להבין את עוצמת השמרנות וחוסר העזה שהם כל כך מתאפיינים בהם.
הממשל בישראל והפוליטיקאים בה כמעט ואינם עוסקים במערכות חיינו הציבוריים ובאופן התנהלותן. נדמה להם כי מדובר בדבר שולי פעוט וחסר ערך. ככך החיים הציבוריים שלנו מתנהלים מעצמם כטייס אוטומטי מבלי שניתן את הדעת עליהם. העיסוק החשוב בבעיות השעה של ישראל כמו עזה, הקאסמים על שדרות, האיום האירני, חזבאלה, המו"מ לשלום עם הפלשתינאים, ודברים שונים הקשורים לשאלות חברה וכלכלה העומדים כל העת אד הוק על הפרק, משתיקים כל קשב וכל תשומת לב נדרשים לתחום החשוב כל כך של מערכות חיינו ואופן התנהלותן.
אף כי קדימה היא מפלגה חדשה עורכותיה זהים בדיוק למאפייני המערכת הפוליטית הקיימת המיושנת והבלויה. קדימה כהבטחה חדשה וכהזדמנות היסטורית לשנות ולחדש דברים בישראל איננה מסוגלת אפילו לטפל במרכיבים האסטרטגיים של עצמה והיא צועדת בזמן חסרת זהות, חסרת מסר לאומי חדש ועדכני ומצטיירת יותר כאוליגרכיה נוספת לאוסף המפלגות הפוליטיות הקיימות כבר במדינה ותו לא. אם מייסדי קדימה ומקימיה, קרי הפוליטיקאים המיצגים אותה בכנסת, אינם יכולים אפילו להתמודד עם שאלות אסטרטגיות אלמנטריות ברמת המפלגה ובדרכי התנהלותה מי תוקע לידינו שיש ביכולתם להתמודד באופן מקצועי, יעיל ורציני עם ניהולה של מדינה.
מדינת קטנה כמו ישראל, הנמצאת בסיטואציה גיאופוליטית קשה ומסובכת והחסרה משאבי טבע וסביבה, חובה עליה לחזק את מימד שיכלול המערכות בקרבה ואת דרכי התנהלותה ולהעדיף זאת על פני דוגמתיות אידיאולוגית וקריאה מדומה של המציאות. הגיעה העת לתת יתר תשומת לב למערכות החיים במדינה ולמימד הכלי והאיך בחיינו, ולהעלות למדרגת חשיבות עליונה את איכות התנהלותן ובראשן איכות המערכת הפוליטית. יש לכונן מחדש את המשרד לתכנון לאומי וכלכלי, להקים ועדת שרים לנושא זה ואף ועדה מיוחדת בכנסת. לצד המשרד לתכנון לאומי יש להקים מועצה לאומית שתעסוק בנושא ועבודותיה ישמשו כהמלצות חשובות ובעלות משקל לממשלה. יש לברך על היוזמה להקמת מועצה משותפת למעסיקים, לארגוני העובדים ולממשלה. כמו כן בכל מקום שניתן יש להעביר סמכויות תכנון וביצוע מן הממשלה לרשויות לאומיות וציבוריות שונות. בהחלט נכון להקים רשות לאומית לתרבות ולאמנות שתפעל במטחווי זרוע מן הממשלה ולעגן בחקיקה את אחריותה התקציבית של המדינה לנושא. ככך אפשר לחשוב ולבחון את הצורך בהקמת מועצה לאומית לחינוך, לבריאות, לתקשורות וכדומה. יש לעלות את קרנו של השירות הציבור במדינה ולחזק את מעמד הפקידות המקצועית הבכירה בו ולהופכו לעוגן של יציבות המשולבת בחדשנות יוזמה ויצירתיות.
אנו שוכחים ואולי אף איננו מודעים לכך שהדמוקרטיה נמדדת גם על פי יכולתה להגשים ביעילות את המטרות והערכים שביסודה. ככך, עלינו להכריז על מימד הניהול בחיינו, התכנון והחשיבה האסטרטגית ואבטחת איכות תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות במדינה כפרויקט לאומי. יש לעגן בחקיקה ובהסדרים את המצאותם של גופי תכנון וייעוץ שונים לממשל ולשלוחותיו ואת נוכחותם של יועצים לאיכות תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות בהם, ולבסס בארץ תרבות של חדשנות לאומית המתמודדת בהצלחה עם דרישות המציאות המשתנה. כוונות טובות וערכים נעלים הם דבר חשוב אך אדם מוסרי וחברה מוסרית נמדדים על פי תוצאות מעשיהם ומחדליהם.
נמרוד נוי
מרצה על 'חולשת המערכת הפוליטית בישראל' בפני פורומים שונים ומקיים שיח משתתפים על הדברים (להזמנות - 3611500 052).
פיתוח עיסקי וייעוץ ארגוני ואסטרטגי
בוגר הטכניון בחיפה בהנדסת תעשייה וניהול
בוגר לימודי עיתונאות באוניברסיטת תל אביב
חבר לשעבר בפורום האסטרטגי של המועצה הציונית בישראל בראשותו של פרופסור יחזקאל דרור
רב תחומי וקורא (ספרות יפה וספרים ומאמרים העוסקים בשאלות חברה ומדינה ובתחומים רלוונטיים נוספים) וכותב מאמרים ועבודות מקצועיות.
3611500 052
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
