הנהגת עם ישראל בדרכי התורה לדורותיהם לא נמסרה לאישים בעלי רוח הקודש ששכינה מדברת מגרונם כמו שנהג משה רבינו, אלא המנהיגות נמסרה לבני אדם הפועלים בכוח סגולותיהם האנושיות.
נכון, שהם היו צריכים לנהוג כמנהיגים לכל דבר, אך כישורי המנהיגות לא חרגו מהרמה האנושית ולא היו על טבעיים, כפי שאנו יודעים "לא בשמים היא", בני אדם הלומדים להיות מנהיגים והמתנהגים בהתאם, הם, הם המובילים את עם ישראל. המנהיגים צריכים להיות בעלי סגולות מוסריות ואינטלקטואליות, הם צריכים לרכוש תכונות אלו ולהתנהג בהתאם בהשפעתם החשובה את העם.
יתרו מציע למשה - איש האלוקים את מי לבחור - מה יהיו תכונותיהם "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שנאי בצע" (שמות י"ח, כ"א) בהמשך הפרשה (י"ח, כ"ה) כתוב "ויבחר משה אנשי חיל", קיימת חשיבות גדולה מאוד שהמנהיגים שיצטרכו גם לשפוט יהיו בעלי תכונות אופי חשובות אשר כוללות מידות אישיות נעלות, יראי אלוקים, אנשי אמת ושנאי בצע, אחרת המערכת השולטת תהא מושחתת ואז אין טעם ולא צורך בקיומה.המידות חשובות מאוד, לא די שהמנהיג יהא אינטלקטואל, משכיל, בעל יידע, עליו קודם כל להיות מוסרי, בעל מידות, ללא גאוה, רדיפת כבוד או חוסר יושר.
רבינו בחיי מבהיר כי המידות המוזכרות "יראי אלוקים אנשי אמת ושנאי בצע" היו כלולות באנשי חיל, שלא יצטרכו לממון של אחרים, שלא יהיו תלויים בחסדיהם של אנשים, אף שלא יהיו חייבים "טובה" לאחר.
מעניין מאוד, מדגיש רבינו בחיי - כי התכונות המוסריות הודגשו ברבותינו מאז ומתמיד יותר מתכונותיהם השכליות על נוח נאמר "איש תמים היה" על אברהם "והיה תמים" יעקב "איש תם" במשה "והאיש משה ענו". אף כתוב (בתהילים קיא, י') "שכל טוב לכל עושיהם" לא כתוב לכל לומדיהם, ההתנהגות חשובה וקובעת אף כי הרמב"ם מדגיש כמובן גם את חשיבות השכלתנות והחכמה.
חכמים אומרים כי מינוי מנהיגים בעלי תכונות מוסר ומידות טובות יביאם לידי שכל טוב. ארבע התכונות מפורשים ע"י רש"י:
אנשי חיל - עשירים, שאין צריכים להחניף להם,
אנשי אמת - שאפשר לסמוך על דבריהם
שונאי בצע - ששונאין את ממונם, שהם מחזירים חובותיהם
אך שואל משה כיצד אוכל להכיר האנשים המוסריים, הישרים והאמיתיים, שאינם שקרנים רודפי בצע ומקבלי שוחד? משיב לו הקב"ה "ואתה תחזה" ברוח הקודש מלשון חזון.
היינו הממנים שופטים - המנהיגים צריכים אף הם להיות אנשי אמת ומוסריים שהרי שופטים ומנהיגים אינם משפיעים רק על עשיית הצדק אלא משפיעים הם על החוזק והחוסן של האומה כולה. מנהיגות מושחתת אינה רואה את האמת ובכך עלולה לעשות טעויות חמורות ומסוכנות בכל תחום חינוכי, חברתי התנהגותי וערכי.
משה רבינו מציין בדברים א', י"ח, איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם עם ישראל מגוון בהליכותיו, בהתנהגותו, היו ביניהם טרחנין, רוגנים, אפיקורסין, לכן מציע משה בפסוק הבא "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים..." היינו בחרו לכם מנהיגים מתוככם לשבטיכם, למענכם, אך הפעם עליהם להיות חכמים נבונים וידועים לא די בארבע התכונות שיתרו הציע למשה, תכונות שהיו בעיקר במהותם בעל אופי מוסרי ובעלי מידות. הפעם לאחר 40 שנות מדבר, לאחר שקיבלו תורה ומצוות, הקימו עם מסודר ומאורגן לשבטיהם, עליהם לבחור מנהיגים בעלי תכונות שכליות, חכמים - יודעי חוק ומשפט, נבונים - הכוונה לאנשים מנהיגים המוכשרים להסיק מסקנות מתוך נתונים קיימים, היינו מבינים דבר מתוך דבר, אך על מנהיגים חכמים אלה להיות ידועים לשבטיהם, לכן אתם תמנו המנהיגים, כי אתם מכירים אותם גם בחכמתם ובתבונתם, אך גם ב-4 התכונות שהוזכרו בשמות, היינו אנשי חיל, אנשי אמת, שונאי בצע ויראי אלוקים.
הכשרונות הרוחניים חשובים מאוד למנהיג רק אם הם משולבות עם תכונות מידותיות השופט שהוא מנהיג צריך להיות ישר וחכם.
בדברים רבה (פ"א, י') מובא "צריכין הדיינים שיהא בהם שבע מידות", הרמב"ם בהלכות סנהדרין (פ"ב ה"ז) מפרטן: חכמה, ענוה, יראה, שנאת ממון, אהבת אמת, אהבת הבריות, בעלי שם טוב, היינו חכמים נבונים וידועים לשבטיכם, שרוח הבריות נוחה מהם ואהובים לבריות, שיהיו בעלי עין טובה ונפש שפלה וחברתם טובה ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות.
בחומש דברים ל"א ז' פונה משה ליהושע ב"חזק ואמץ כי אתה תביא את העם אל הארץ..." אומר הרש"ר הירש חזק ואמץ כולל את כל תפקידי המנהיג של העם. פעמים נוספות כתוב לנו על יהושע המנהיג חזק ואמץ (ביהושע א', ו'-ז', ט') "חזק ואמץ כי אתה תנחיל", חזק ואמץ לשמר לעשות ככל התורה", הלוא צויתיך חזק ואמץ"
חכמים במסכת ברכות ל"ב, ע"ב הבהירו כי חזק = בתורה ואמץ = במעשים. היינו הייה חזק בהכרת תפקידך מתוך התורה, למד תורה נהג במנהיגותך על פי התורה שאותה תלמד כל חייך, אך בשילוב האומץ, הייה אמיץ בהתגברות על כל המכשולים בקיומה, להיות חזק בעקרון, החיים גדושים במכשולים בהתנגדויות, בתקלות, על המנהיג התורני המתחזק בתורה ובלימוד עליו להיות אמיץ כדי להנחיל תורה גם אם יש תקלות בדרך.
רש"י על פסוק זה בדברים מבהיר כי המנהיג יהושע כמו כל מנהיג צריך להתיעץ עם זקנים שבדור, אל תתנהג עימם בדרך גדולה, היינו בשחצנות, למד מהם והקשב לעצתם, אך במקרה הנוכחי בביאתם אל הארץ, נאמר על ידי הקב"ה "אתה תביא את בני ישראל אל הארץ" (י"ג) אפילו על כורחם, כאן במקרה זה היה מנהיג עם ראש זקוף גם כנגד יועציך הזקנים, החכמים.
בדברים ל"א, כ"ב כתוב ויכתוב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל. משה מבהיר למנהיג העתידי שקיימות סכנות מוסריות שהוא משה התנסה בהם, חובה על המנהיג יהושע לקדם את פני הסכנות לפעול כנגדן כמיטב יכולתו. אומר הרש"ר הירש זו משימה חשובה עוד יותר מכיבוש הארץ וחלוקתה, כי אם אין תורה אין אמונה הרי כיבוש הארץ כדברי הרש"ר הירש הוא מקסם שוא.
לימוד התורה, טיפוח ידיעתה והבנתה בעם היא האמצעי החשוב ביותר לשמור על נאמנותו של העם. יש ללמוד את התורה ובעיקר לטפח התודעה והשליחות בקרב האנושות, טיפוח האמצעי הרוחני, רכישת לב כל שכבות העם וחינוכם לידיעת התורה וחכמתה זה התפקיד הראשון שאסור למנהיג להסיח דעתו ממנו. ממשיך הרש"ר הירש שכל מנהיג בישראל לא ירתע לעולם מרוח הזמן ולא יכנע לשום תקופה של בגידה בה' ותעייה מדרכי תורתו.
המנהיג צריך לשאת ברמה דגל התורה בהשקט, בבטחה, בד/הכרה ובכובד ראש, אל לו לעולם למנהיג, להתאים התורה לחולשת הדעת של נבוכי כל תקופה, כי התורה היא למעלה מכל תקופה, חובתו של המנהיג להעביר לדור הבא שלמות התורה, עליו לנטוע אותה בלבבות הפתוחים לכך לקיימה בהכרה נאמנה למען העתיד המזהיר של עם ישראל. - תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
