יש שיגידו שיוגה "משעממת" ילדים. אני חושבת שהם פשוט לא פגשו את המורה המתאים.
בשיעור יוגה לילדים ישנו שימוש רחב בסיפורים ודקלומים שמשלבים את התנועות והתנוחות.
בשיעור כזה אין ציפייה מהילד להישאר בתנוחה רגעים ממושכים וישנה התאמה למזגם האקטיבי של רוב הילדים.
הסיפורים חייבים להיות משעשעים, קלים לזיכרון, בעלי רצף סיפורי שיעודד לזכור את סדר התנועות ואף עם מסר כלשהו - על הדרך..
הילדים זוכרים ומיישמים את הנלמד כמעט בלי לשים לב וזה היופי בדבר.
פעמים רבות שמעתי על ילדים שאיך שהם מתעוררים או לפני השינה עושים תרגילים.
יש כאלה שמתרגלים נשימות לפני מבחנים או ארוע שמעורר אצלם לחץ או מצוקה.
הילדים יודעים לבד מה טוב להם ומה כדאי לאמץ והם עושים זאת מבלי להתאמץ, בטבעיות.
בד"כ חוגי הילדים מתאפיינים בעידוד להרבה רעש, צעקות, תחרותיות ונסיון לעורר ולגדוש את הפעילות בכמה שיותר חפצים וגירויים.
אני לא נגד תחרותיות חס וחלילה או פעילות מהנה ומשחררת באווירה כייפית.
הבעיה היא שאין איזון והילד כשהוא נותר לבדו בחדר בלי הפלייסטיישין, הטלויזיה, המחשב, הנייד וכל היתר קצת מתבלבל.
אז מה שנותר לעשות, לדעתי, לתת לילד עוד כלים והתנסויות מעולם קצת אחר שיעזרו לו לגבש את התמודדותו מול הגירויים, הקצב המהיר, התחרותיות וכל השאר וללמד אותו גם לפנות פנימה, לחקור ולהכיר את גופו ונפשו וללמוד דרכים להרגיע את עצמו ולמקד את מחשבתו.
אם התרגילים קלים, מהנים, משלבים צבע ומגע, ריח ותמונות, צלילים וקולות, אנחנו משיגים רווח כפול - גם חוויה מהנה כשלעצמה וגם משהו שנשאר איתנו והולך לצידנו בכל חוויות היום.
אפשר לתרגל יוגה גם בישיבה בכיתה, בהפסקה, באוטובוס, בחדר שלנו, בפארק, במכונית, אפשר לתרגל במשך דקות, חצי שעה, כמה שרוצים ואיך שרוצים.
המורה שלי אפילו היה אומר שכשאין לנו זמן, מספיק לעצום עיניים ולתת לגוף להיזכר בתחושות שהתרגול מותיר בנו, לדמיין את עצמנו מתרגלים כמה תנועות וכבר אנחנו במקום "אחר".
אין זה אומר ששיעורי היוגה לילדים מתנהלים בשקט מופתי וברוגע.. בכל זאת, ילדים הם ילדים... לכן חשוב לזכור שלא משנה מה היה התכנון לאותו שיעור, צריך לתת לילדים להוביל ולהיות קשובים לצרכיהם.
לעיתים שאלה או בעיה של אחד הילדים שעולה במהלך התרגול מובילה לסיפור, לשיתוף, או ללימוד של תכנים שלא היו בתכנון ולבסוף יוצא שיעור מקסים ומהנה בעל ערך מוסף גבוה במיוחד, גם בשביל מי שמעביר אותו.
מסתבר שאפילו ילדים בני שנתיים וחצי יכולים! הם מתרגלים בשמחה וסקרנות וממש נהנים.
הילדים הגדולים יותר מקבלים גם כלים להתמודדות בבחינות, תרגילים לשיפור הריכוז והיכולת להקשיב ולהכיל, לפתח סבלנות וסובלנות, חשיבה מקורית ויצירתית ופיתוח החשיבה "שמחוץ לקופסא" כך שיוכלו לגשת לבעיות ולאתגרים בחיים באופן קצת שונה מהמקובל.
לסיכום, אם ילדכם מביע התעניינות בתכנים הללו או נחשף אליהם כבר בעבר וסיפר לכם בהתלהבות על מה שלמד, או שסובל מבעית ריכוז, יציבה, קשיי התמודדות עם כעסים וכל דבר שמציק להתנהלות היומיומית, כדאי לחפש איזה חוג שבועי או לקנות לו ספר בנושא שיתרגל ולא ישכח..
דוגמא לתרגיל נחמד שאפשר לעשות עם הילדים יחד לפני השינה:
(מעודד שינה טובה יותר ורגיעה)
אימרו לילד לשכב במיטתו בעיניים עצומות, אפשר גם להצטרף אליו, אבל אתם מנחים ונותנים את ההוראות.
לילד שמתקשה לעצום את העיניים, אפשר לתת מטפחת צבעונית שטפטפתם בה מספר טיפות של שמן לבנדר לרגיעה, או להורות לו להניח את ידיו על העיניים.
כדאי שהחדר יהיה מאוורר, שקט ואולי אף עם מוזיקת רקע נעימה, אבל המוזיקה זה רק תוספת, ממש לא חובה בכלל.
נישמו יחד כמה נשימות עמוקות אל הבטן, נפחו אותה עם האוויר שנכנס, והוציאו את האוויר כמו בלון שמתרוקן - פססססססססססססס החוצה
לאחר כ5-6 נשימות כאלה, נתחיל לכווץ ולשחרר לפי הוראה את כל שרירי הגוף לפי הסדר- מכפות הרגליים ועד לראש, מבלי לשכוח אף איבר בדרך.
ההנחייה צריכה להיות בקול עדין ורגוע, לדבר לאט ולתת זמן לעשות את הפעולות.
כפות רגליים מתכווצות, מתרוממות מעט ו ל ש ח ר ר
שוקיים וברכיים מתכווצים ו ל ש ח ר ר
ירכיים וישבן לכווץ ו ל ש ח ר ר
בטן לכווץ ו ל ש ח ר ר
כתפיים וצוואר לכווץ ו ל ש ח ר ר
זרועות וכפות ידיים לכווץ ו ל ש ח ר ר
פנים - לעשות פרצוף "חמוץ" לכווץ ו ל ש ח ר ר
לבדוק איך מרגישים, לכווץ שוב את כל השרירים יחד ואפשר גם לחבק את הברכיים ולהתקפל פנימה, לכווץ ו ל ש ח ר ר
בשחרור האחרון להוסיף שחרור גם של הלשון החוצה בזמן הנשיפה - להההההההה
ולהניח ידיים על הבטן, לדמיין את עצמנו בחוף ים דמיוני, אפשר שיהיו בו דולפינים, בנות ים, כל מה שתרצו, נתאר את הצבעים, אפשר שקיעה בצבעי כתום-זהב-צהוב-אדום, אפשר לילה בצבעי כחול עמוק-כסף נוצץ של הכוכבים ורוח נעימה..
אפשר למעשה להוסיף כל דבר שעולה על דמיונכם או שאתם יודעים שמתאים לילדכם ומרגיע אותו. אם יש צבע אהוב, או חיה מועדפת, השתמשו בהם לתיאור המקום והאווירה.
נרגעים והולכים לישון.
התרגיל הזה בויראציות השונות שלו מאוד מועיל להרפייה והרגעת הגוף, שחרור שרירים לקראת שנת לילה רגועה וטובה. הנשימות משחררות, מנקות את הגוף, מורידות לחץ ותורמות לחלומות נעימים ורגועים.
אפשר לתת לילד גם להמציא לבד את התמונה של המקום שמרגיע אותו ולתת לו גם לצייר את מה שהוא רואה בעיני רוחו ולתלות ליד המיטה, כך יוכל תמיד לחזור לשם גם לבדו..
בהצלחה ובהנאה רבה,
סיבל
סיבל זוארץ - מנחה חוגי יוגה לילדים, סדנאות להורים וילדים, ימי הולדת ברוח היוגה ושיעורים פרטיים בביתכם http://www.yogali.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
