מאת: נסים גבאי
הצבא כבר אינו אותו צבא שאנו זוכרים.
פעם... היינו מרתיעים.
פעם... היינו לוחמים.
פעם... היינו עירנים.
הפוליטיקאים מזמן כבר לא כאלה שניתן לסמוך עליהם.
ראו את אולמרט... ראש ממשלה.
ראו את עמיר פרץ... שר ביטחון.
האזרחים כבר אינם פטריוטים.
לחיות בחו"ל... היא רק אופציה של יכולות כלכליות.
לשרת בצבא... כבר לא מותג.
לעבוד... אם אפשר בטלנובלה.
לגנוב... רק שלא יתפסו.
כי פעם היינו אחרים.
יכול להיות שאני קצר רואי... אולי חולה באלצהיימר...
אבל נדמה לי כי פעם היינו אחרים.
אפילו העולים החדשים שבאו חלקם ממדינות תרבותיות...
אינם מאמינים שבנינו את המדינה עם שיר בלב.
אינם מאמינים שבנינו את המדינה... ללא בקשת טובות הנאה.
הם רואים אותנו... ואינם מתארים לעצמם שיכול להיות אחרת...
במדינת ישראל.
כי כאן יצחק רבין זה מצבת זיכרון בת"א... ושיש שם כאלה שיורקים... ונתפסים ע"י מצלמות אבטחה.
כמו בפיצוציות... גם שם יש מצלמות אבטחה... לכולבוטק.
כן... אני מתעקש.
פעם היה אחרת.
אחרת היה יותר טוב.
יותר טוב כבר אינו מונח קיים.
מי שקיים כבר אינו יודע לשם מה.
ואפילו השם... כבר אינו אומר מאומה... כמו שלא לכולם... ברוך השם אומר משהו.
כואב.
כואב לראות ולחוש את כאבה של משפחת החייל החטוף.
אבל אתה רואה את נבחרת חלומות הבלהות של חברי הכנסת... הממשלה... ואינך מאמין לשום דבר חיובי... ממש לא מאמין באנטבה... סבנה... ששת הימים...
כואב עוד יותר לראות את משפחות השכול החדשות שקרסו היום עם עוד שני חיילים הרוגים...
מתים לשווא...
על מזבח אי מדיניות...
אי הגנה...
אי ביטחון...
אי שפיות...
ולא זמנית.
אנחנו אי של אי שפיות... מתמשכת... כואבת... מזיקה... סופנית.
כואב.
כואב למעגלים הקרובים לאסונות... אבל משפיע על יתר המעגלים.
כל אחד מאיתנו נמצא באיזשהו מעגל... ואין מי שיוציא אותנו ממעגל הקסמים הנוראי הזה.
מי יוציא?
אולמרט?
פרץ?
מי?!...
צבר בגי המדינה...
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
