בפרשת צו אנו מוצאים שהתורה לא קיצרה אלא כפלה דבריה. בסיפור האש שעל המזבח - שלא תכבה ... שהאש תהא דולקת באופן קבוע על מזבח העולה, במקרה זה כפלה התורה במשפט נוסף על האש שתוקד על המזבח ולא תכבה. מכאן רואים החשיבות הגדולה שהאש תבער באופן קבוע על המזבח.
בפרשתנו דינים שונים של חמישה סוגי קורבנות, עולה, מנחה, חטאת, אשם ושלמים.
התורה מציינת 2 סוגי קורבן שלמים.
1.שלמי תודה.
2.שלמי נדר ונדבה.
הרב נבנצאל בפרושו על פרשת צו מתאר בדרך נפלאה - חשיבות השכל והרגש.
את שלמי התודה - עלינו לסיים ביום ההקרבה, שבאותו יום שאדם נמצא בארוע מסוים עליו הוא צריך להקריב קורבן שלמי תודה, הרגש מוגבר בעת הארוע.
הזמן וההרגל מקהים את הרגש, מצננים את ההתלהבות.
התודה הניתנת ביום הארוע מוסיפה לב - חם וגדוש ברגש ובהכרת טובה לכן למשל עלינו לומר ברכת הגומל בזמן הקרוב ביותר לארוע. שהרי ההתפעלות, הרגש, החיבה דועכת עם הזמן.
השלמים - אינם באים מלב נפעם ונרגש, אלא משכל, כאשר ההחלטה מתבשלת כאשר עיקר התפילה היא הרגשת - הלב, תחושתו של המתפלל העומד לפני מלך מלכי המלכים. מהותה של התפילה היא ברגש, הרגש כפי שאנו יודעים הוא זמני, לכן אומר רבא על התפילה - "חיי שעה", כאשר תוחלת החיים שלהם קצרה. התפילה - המתקיימת מדי יום, חייבת להקנות רגש מחודש, תחושה שאינה תלויה ברגש של התפילה של אתמול.
צריך כל הזמן לחדש התאבון, הרצון והמוטיבציה ליצירת רגש בכל תפילה. רגש קשה מאוד לשמור - לשמר, אף לא ניתן להעבירו לאדם אחר. באשר הוא נובע מהאדם עצמו, מעמקי הלב, הרגש אינו נאגר ואין אפשרות להעתיקו. אם כי אפשר לגרות - להצית רגש מקביל אצל הזולת. לעומת הרגש, השכל, האגור במוחו של האדם, ניתן לאגירה, להעברה, בכתב ובע"פ, צריך אדם ללמוד כל הזמן כדי להיות מלומד ומורגל בלמידה.
השלמים מסמלים את העליה האיטית ההדרגתית במעלות בית ד, הנובעת ממילוי המצבר המוחי, שלב אחר שלב, אגירת הישגים מדי יום עוד ועוד, לכן אכילת השלמים ניתנת לאכול היום וגם מחר. אך התודה באה על התעוררות חד פעמית, זו שתחלוף מהר, על כן יש לאוכלה כבר ביום ההקרבה, כשם שהרגש מתחולל ונמוג, כך התודה צריכה להינתן באותו יום כל עוד קיימת התחושה - המלווה ברגש של בינת הלב.
קורבנות שלמים ותודה דרך השכל או דרך הרגש, איזה מן השתיים עדיפה, תורה או תפילה?
האם לנוע בדרך התודה - הסוחפת ומלאת הרגש או מוטב לנו ללכת צעד אחר צעד, באיטיות ובנחישות לאגור השכל בנתיב השלמים. השילוב של השכל והרגש, מהווים מוקד חשוב מאוד בכל הצלחה ובכל עשייה. אנשי החינוך האמונים על "והגדת לבנך", שתפקידים להקנות לילדנו לדור הבא את כל האמונה והיידע התורני הנצבר כל דור וכל תקופה. מילוי המצבר המוחי, פיתוח החכמה והיידע ייעשו ביתר שאת. בעוצמה ובהצלחה אם ישולבו יחדיו השכל והרגש.
תורה ותפילה, לא בכדי אנו לומדים על שלושת עמודי העולם. עמוד התורה, עמוד העבודה ועמוד גמילות החסדים. על שלושה מוקדים אלה עומד העולם, הצורך בלימוד תורה, בתפילה ובגמילות חסדים - באהבת הרע.בלימוד אישי כל אדם צריך ללמוד אף כי הלימוד בחברותא יעיל וחכם מבחינה דידקטית להחדיר טוב יותר את חומר הלימוד ולעגנו היטב במוח. כמובן חובה על כל אדם להתפלל לבורא עולם, אף חובה על כולנו לתמוך בזולת - היינו גמילות חסדים. השילוב הנפלא של אינטלגנציה שכלית עם האינטלגנציה הריגשית אינה המצאה של השנים האחרונות. מאז קיומו של העם היהודי אנו משלבים שכל ורגש יחדיו - תורה ועבודה.
לימוד תורה ותפילה למדנו - בדף היומי, כי האדם נשאל שש שאלות בהגיעו לשמים אחת השאלות עוסקת בלימוד תורה והשאלה: האם קבעת עיתים לתורה. היינו יש חשיבות ללמידה כאשר האדם קובע עיתים, זמנים קבועים. קיים קושי רב בלמידה שהיא ארעית, אינה קבועה, במועד ברור ואיתן. קרבת אלוקים גדולה - מושגת דוקא על ידי לימוד תורה, על ידי בניה שיטתית של נדבך אחר נדבך, לימוד הדף של היום קשור לדף של אתמול.
בימים אלה בדף היומי במסכת מגילה (כז', א') למדנו "מותר לשנות בית כנסת ולעשותו לבית מדרש:, זוהי עליה בקודש, אך אין להפוך בית מדרש לבית כנסת. שכן מורידים אותו ממעלתו (שוע' או"ח הנג, א') לבנות עם, קהילה אחדות בין כל הפרטים ניתן דרך לימוד תורה.
העמקה, הפנמה והטמעה של למידה בתוכנו במוחנו, יכולה להעשות רק אם מקצים לכך זמן, בניית חכמה ויידע נעשית באופן יסודי, לאט לאט - אישיות האדם נבנית בצורה איתנה שתעמוד בפני זעזועים וטלטולים כאשר הלמידה איטית ממוקדת ותלויה בהקצאת זמן ללמידה.
בניה יסודית של כל מבנה, בכל אומנות, דורשת זמן ככל שהיסוד איתן וחזק כן ניתן עליו לבנות בנין מודרני שונה ואחר. בניית היסודות בכל מבנה לוקחת זמן ממושך ואין לקצר תהליך זה כך בבניית אישיות האדם. אין קיצורי דרך בלמידה ובחינוך.
קרבת אלוקים מיידית נעשית דרך התפילה, הבקשות האישיות, הבניין השכלי מטבעו איטי יותר, אך שילוב של הרגש עם השכל, גורם לשכל להתפתח יותר טוב בעוצמה, בנחישות ובשמחה. הרגש מבקיע כל מחיצה. תפילה אמיתית מלאה ברגש מנתבת טוב יותר את הלימוד המעמיק.
הרב נבנצאל - מבהיר לנו חשיבות התפילה בראש השנה וביום הכיפורים בימים גורליים, התפילה חשובה אף יותר מהתורה, התפילה הנובעת ממעמקי הנפש תרומם אותנו מעלה מעלה אל מלך יושב על כסא רחמים.
כאשר אדם בונה את גופו ורוחו, עליו לבצע פעילויות חשובות שחלקן איטיות וממושכות, תזונה נכונה, פעילות גופנית, למידה איטית ומדורגת...
לאחר תאונת דרכים יש להפעיל מרכיבים חיוניים מיידים ללא שהות, כדי להתגבר על המשבר. כאשר האדם במצוקה - יש למצוא כל נתיב מהיר כדי להוציאו ממצב נפשי ופיזי קשה. ואז - לבנות תהליך לימודי וחינוכי איטי וחכם. הקליטה, הלמידה וההטמעה נעשות לאט אבל בטוח. בכל אדם הקצב של הלמידה שונה ואחר.
כתוב "ושמתם את דברי אלה על לבבכם" לא מצויין בתוך לבבכם, כאשר הכניסה ללב, החדירה - הדיפוזיה פנימה נעשית בכל אדם בקצב אחר המתאים לאדם. לכן הלמידה צריכה להיות ממושכת ורצופה לקבוע עיתים לתורה כל הזמן. הקליטה והפריחה המוחית של כל אדם תהא בזמן מתאים ושונה.
הלמידה המתמדת המשולבת בגמילות חסד מוסיפה חכמה וטוב לב, תבונה ורצון טוב, פיתוח היחיד תוך התייחסות אוהדת לזולת, שנימוקדים אלה תורה וגמילות חסד ייעשה ביתר עוצמה וקליטה, ישיגו יותר טוב המטרות אם ישולבו בהם כוונות הלב, הרגש והתפילה, התפילה צריכה להרעיד את מיתרי הלב, התפילה - הרגשית גורמת לשירת נפש האדם, לשמחה לחדווה ולגיל. לא בכדי אומרים חז"ל "אין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש" (ברכות ל, ב') ההתמקדות והכוונה חשובים בתפילה.
חינוך האדם - מקטנותו המשלבת שכל ורגש, לימוד תורה ותפילה הם ממהות החינוך הנכון. בפרשה זו - קיים אבן יסוד חינוכי זה באשר בו אנו לומדים על חשיבות חינוכם של כוהני - ד'. שהם היו בהמשך מוריו ומחנכיו של עם ישראל.
היינו הורים ומורים - שתפקידם החשוב ביותר היא חינוך ועיצוב פני הדור הבא, צריכים הם קודם לכן, לטפח חינוכם שלהם - חינוך עצמי. אנו יודעים כי הורים ומורים בעלי יידע - לימודי תורה ומעגנים בפנימיותם ברגש, כאשר הם עיצבו וחינכו עצמם, חינוכם שלהם את הזולת הרבה יותר אפקטיבית, יעילה ואיכותית.
המורה וכן ההורה צריכים להיות מחנכים ומורי דרך. עליה במעלות החכמה, העפלה לשיאים רוחניים קיימת בלימוד תורה, כך האדם יפתח התכונות הטמונות בו. צריך להשקיע מאמץ כדין לחלק את עצמו. החינוך העצמי - שלי תלוי בי עצמי בלבד. חינוך הזולת תלוי גם במקבל מהמחנך. לכן הורה ומורה העוסקים בעיצוב פני הדור - בחינוך הילדים, צריכים כל חייהם ללמוד להשכיל ולרכוש תורה ידע, לעצב עצמם חינוך עצמי כל החיים. בודאי להורים ומורים.
החינוך העצמי - הקובע עיתים לתורה לעצמו הוא הבסיס החשוב להמשך הדרך. חכמתו תבונתו ותכונותיו של "המחנך העצמי" תקרין ותשפיע מעוצמתה לאחרים. הדוגמא האישית מהווה מוקד בחינוך לזולת.
אנו בדורנו דואגים לעיתים לשלוח הילדים לחוגים לשיעורים המגברים תורה ודעת.ושוכחים כי ההורה שאינו מוצא זמן ללימוד תורה נחרטת עמוק בלב הבן יותר מן השיעור החיצוני שלמד.
חינוך עצמי של המבוגר, השתתפות בלימוד דף יומי, הלכה יומית ומשנה יומית מהווים חסכון אדיר בהשקעת עמל וכוחות נפש בחינוך העתידי של הילדים.
הביולוגים יודעים לתאר היטב התכונות הגנטיות העוברות בתורשה, חשוב לציין כי התורה, הרוח, החינוך למידות הקשורות למשמרת האדם, לרגש ולשכל הן תכונות רוחניות העוברות אף הן בתורשה. בן שרואה אביו לומד דף יומי, יקבע אף הוא עיתים לתורה. חשוב לציין כי לתלמידי חכמים - אין מנוחה, המשכיל, החכם מבין שעליו לעלות מעלה מעלה במעלה ההשכלה - והצלחה, אחרת הוא יירד.
בחינוך אין מצב של קיפאון וחוסר תנועה רוחנית, המשכיל עולה או יורד, לכן עלינו כל הזמן להתקדם ללכת להתקדם ולטפס בסולם ההישגים, ללכת מחיל אל חיל.. - תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
