נכבדי
מכתב זה הנשלח אליך דרך התקשורת הפתוחה, לא יהיה חריג רק בדרך פרסומו זה לציבור. הסיבה שהוא נשלח אל כבודו בדרך זו, נעוצה בעובדה הפשוטה שאזרח מן השורה אינו יכול גם אם ירצה, להפנות אליך מכתבים אישיים, ולבטח לא יוכל גם לקבל עליהם תשובה.
על אחת כמה וכמה, כאשר מונחת בקשה מיוחדת במינה של כותב שורות אלה, לפני כבוד ביהמ"ש העליון.
האם יש בכתיבת שורות אלה ניסיון להטות ו/או להשפיע על החלטת כבוד ביהמ"ש?
חס וחלילה !! התשובה היא חד משמעית, שקולה ביותר ? ונחרצת: לא !! את ההחלטה יכתבו שופטים בהתאם לחומר המונח מולם, בשיקול דעת מקצועית ועניינית, ואינני מעלה על הדעת אפשרות שהכף תוסת לכאן או לכאן רק בגלל כתיבת שורות אלה.
אדגיש הוכחה ללגיטימיות כתיבת שורות אלה: לא יהיו בדברים להלן ולו מילה אחת או רמז לנושא/ים העומדים לידון בפני כבוד ביהמ"ש העליון. כל מה שייכתב כאן יהיו הנושאים הכבדים שסובבים את האזרח הקטן בניסיונותיו לקבל סעד מהרשויות להן הוא חב כל העת ומידיי פעם מבקש מהן גם את זכויותיו.
כתיבה חריגה וציבורית זו אליך כבוד נשיא ביהמ"ש העליון, סיבות רציניות, מיוחדות וייחודיות לה. ברשותך אמנה את עיקריהן:
1. ב-04.06.06 ניתנה החלטה אחרונה של כבוד ביהמ"ש העליון (רביעית בסדרה אחרי העברת מסמכים ובקשות בירוקרטיות) בעניין רשות ערעור על עניין אזרחי שנוי במחלוקת ביני ובין פקיד ממשלתי מסוים.
2. הבקשה הייתה דחופה ביותר, ונלוו אליה נימוקים כבדי משקל על נזק שעלול להיות בלתי הפיך אם יעוכב הדיון בבקשה הספציפית הזו.
3. כל הגורמים במזכירויות ביהמ"ש העליון חברו למאמץ אישי ופרוצדוראלי לזרז את ההליכים, ונדמה היה כי תוך שעות... תתקבל ההחלטה. המציאות מוכיחה שלא קרה מאז מאומה. מאוד יתכן כי ישנה התלבטות... בדיקה... אבל גם אלה לא צריכים היו בנסיבות אלה להגיע עד כדי חלוף ארבעה שבועות...
4. הסאגה הזו לי ולמשפחתי, בעניין שעמד לידון (בפני כבוד ביהמ"ש המחוזי) החלה בדיוק לפני... שנה, בתחילת יוני 2005 !! דבר זה מוכיח עד כמה נמתח הסבל עוד טרם הגיע לנקודה הנוכחית לפני כב' ביהמ"ש העליון.
5. כל חיי הלוחמניים כנגד הממסד המושחת והמשחית את אזרחי מדינת ישראל, נקבץ לדיון הגורלי הזה הממתין להחלטה. הבטחתי לא לפרט ? ולכן אתמיד בהבטחתי.
6. יתכן כי עניין זה המונח לפתחו של כבוד ביהמ"ש העליון, קשה ומסובך, אך זו דרכו של עולם כאשר הציבה התרבות הנאורה את ביהמ"ש העליון במקום גבוה ומופרד מיתר הרשויות האחרות.
7. אמנה את עיקרי הקשיים ובמאמר מוסגר אומר שבעיניי הקשיים כביכול אינם אלא הצורך למתן החלטה שכולה צדק טהור ומשפט הוגן.
א. ביהמ"ש העליון נדרש לתת החלטה גורלית בעניינו של אזרח רגיל מן השורה, שאינו יכול להרשות לעצמו לשכור את שרותיו של עו"ד יקר כפי שנדרש בסוג תיקים עקרוניים כאלה.
ב. ביהמ"ש העליון נדרש לסוגיה משפטית סבוכה ביותר, שמערכות המשפט והתביעה מעורבות בו: מחד, בקשת המדינה למחוק דיון אזרחי לגיטימי בטענה הרחוקה מן העניין והנושא הנדון כמזרח ממערב ואף רחוק מכך ? ומאידך, הסכמתה של כבוד שופטת ביהמ"ש המחוזי לקבל טענה זו.
כבוד השופט העליון מר אהרון ברק.
כתבתי מכתב חריג, לבעיה חריגה המונחת לפתחו של כב' ביהמ"ש העליון ? אך אומר באותו מומנטום: עם כל החשיבות להחלטה לי ולמשפחתי ? ברור לכל מי שמעורב בתיק הזה שהדברים מעלים בין היתר גם נושאים ציבוריים נוספים וכבדי משקל.
אין לי כל חרטה על כי הקדשתי את חיי למען ניסיון למציאת פתרונות לנקודות שנויות במחלוקת בין האזרח והממסד.
עם כל הקושי והסבל העצום והבלתי נסבל, אני ממתין לקבל תשובות נוקבות, ענייניות וסבירות ? כפי שמחייבות את כולנו ברצוננו לחיות יחדיו במדינה הזו.
הקשיים היומיומיים של האזרח הקטן, כמו של הממסד הטרוד בנושאים כבדי משקל והקשורים בהכרח גם אלינו ? מביאים לפעמים את המוסד העליון שכבודו עומד בראשו ? לצורך להתערב ולהשמיע קול נחרץ וברור.
אין כאן כל הטפת מוסר ו/או ניסיון כלשהו לתת הרצאה שכבודו עושה לבטח טוב ממני ורבים אחרים. יש כאן ניסיון נוסף שלי, שלבטח ניסו לא מעטים לפניי ? ליצור אווירה נאותה לחיים סבירים ונוחים יותר ממה שהתקשורת מפרסמת ללא הרף. לא ראוי ולא טוב שאנו נראים, נשמעים, ומרגישים כאותו פרד אומלל שמסתובב עם העול על צווארו וטוחן במעגלים את התבואה. אותה בהמה אינה רואה כל עתיד ? וחס וחלילה שתושבי מדינת ישראל ירגישו כי הם חסרי כל ישע כמוה.
כאשר אנו האזרחים, אפילו הפשוטים והעניים ביותר - נזקקים לתשובות חשובות היוצקות לחיינו את הבסיס לקיום מכובד כיחידים וכחברה ? אינני מעלה כלל על הדעת שנצטרך להפסיק ולהאמין שגם הקש האחרון (ביהמ"ש העליון) שיכול להחזיקנו צפים בחיים מעל פני המים הסוערים, לא יהיה חו"ח קשוב עניינית וחזק לדברינו.
כבוד השופט אהרון ברק.
אנסה להעביר מכתב זה להחלטת כליי התקשורת ? אם לפרסם או לגנוז. דבר אחד חייב להיות ברור: אינני מבקש ממך במכתב זה מאומה, אפילו לא זירוז הליכים. אני כותב עובדות, מעלה מצב קשה, ומאמין בין הערפילים המחסלים צלם ובריאות שהחלטה טובה אולי תעזור לאחרים להאמין שבמקרים שיהיו להם בעתיד ? לא יעברו את הסבל הקשה הזה כמוני.
בברכה
נסים גבאי, נתניה.
הכותב לוחם ציבור במיגוון תחומים, שנים רבות מאוד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



