ד"ר שמחה (סטיוארט) צ'סנר
ד"ר צ'סנר, פסיכולוג קליני מומחה לתחום הפרעות קשב ADHD, כתב ספר מרגש והומוריסטי, המספק מידע נוירולוגי ופסיכולוגי על הפרעת קשב ADHD, בלווית דוגמאות מן השטח אשר מאששות כל טענה שלו.
גישתו הייחודית של ד"ר צ'סנר מציעה לנו הסתכלות ללא אשמה או שיפוטיות על מצבו של "מופרע הקשב" ,היא מרחיבה את התייחסותנו מגורם בודד נוירולוגי או פסיכולוגי לשילוב של ארבעה תחומים: נוירולוגיה, קוגיציה (תפישה) דינמיקות (רגשות) והתנהגות. השילוב מוצג באמצעות הצגת מידע מן המדעים המדויקים: נוירולוגיה, ביולוגיה וגנטיקה, ביחד עם מדעי החברה: פסיכולוגיה וסוציולוגיה.
הגישה מציעה להוריו, מוריו, ושאר מטפליו של הילד דרכים לכוונון סביבתו, על מנת לספק לו את צרכיו הבסיסיים לעונג, התקשרות, שליטה ומשמעות.
הנרטיב האישי של הילד ה-ADHD בגישת נקוד"ה הוא: "אינטראקציה בן מזג עצבי וסביבה התנהגותית מביאה להפנמת מערכת של מחשבות ורגשות, המשמשת תבנית אליה נוצקים מחשבותינו, רגשותינו ומעשינו בהווה" (שם, עמ' 101).
מושגי נקוד"ה:
א. נוירולוגיה
תפקודי חלקים שונים במוח הרגיל ובמוח ה-ADHDיי.
ב קוגניציה (תפישה/ חשיבה)
הגישה הקוגניטיבית היא גישה פסיכולוגית חדשה יחסית אשר הוכיחה את יעילותה בטיפול בילדים ומבוגרים ADHD . שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית הראשונים על פי על פי הפסיכולוג אריק ה. אריקסון כוללים אמון בסביבה, משמעת עצמית, יוזמה, יצרנות, זהות עצמית ואינטימיות.
הבנת שלבים אלה חשובה לניתוח דפוסי החשיבה השליליים אשר הופכים להרסניים אצל ילדים ADHD:
*סינון מנטלי שלילי המבליט את השלילה בכל ארוע.
*ראיית כל מצב כהרה אסון
*חשיבה אמוציונלית המונעת ניתוח ביקורתי של המצב.
ג. דינמיקה (רגש)
לפי גישת נקוד"ה, המבוססת על תאוריות ידועות, כל אדם נולד עם צורך פסיכו-סוציאלי בסיסי לתחושת ערך עצמי במישורים של עונג, התקשרות, שליטה ומשמעות. תפקיד הסביבה הוא לספק צורך זה דרך השתקפות (קשר לזולת), התפעלות (הכרה בייחודיות של הילד) ותאימות (התאמת הסביבה). ילד שצרכיו הרגשיים אינם זוכים להכרה, יוצר מנגנוני הגנה פסיכולוגיים הממסכים על צרכיו וגורמים לסביבה להתייחס אך ורק להתנהגותו החיצונית השלילית.
"נקוד"ה" שואפת להפוך את ההורים והמורים לספקים הראשיים של צרכים רגשיים בסיסיים אלה בעולמו של הילד.
ד. התנהגות
ניהול עצמי (executive function), הוא מרכיב התנהגותי חשוב אשר נחשב ללקות העיקרית (ויש הטוענים- הבלעדית) אצל אנשים ADHD. הוא כולל:
עוררות למשימה חדשה, הפניית קשב משימה קודמת למשימה הבאה, חיפוש או דחיית חידושים, זכרון עבודה המאזכר את ארכיון הזכרונות שלנו, ויסות עצמי של עוררות, מוטיבציה ורגשות, ולבסוף-תפקודים מטא קוגנטיבים היוצרים תוכניות פעולה.
טיפול נקוד"ה:
א. עקרונות הטיפול
1. כוונון הסביבה למזג העצבי, כדי לספק את הצרכים הפסיכו-סוציאליים הבסיסיים של הילד.
2. בחירה בעיקרון מרכזי אחד לכל ההתערבויות.
3. הכרה בתיסכול כתחנה הכרחית בדרך המתחילה בהשתחררות מדפוסים שליליים ומסתיימת
באימוץ דפוסים חיוביים.
4. ראיית הפרטים הקטנים והיומיומיים כמפתח לשינוי גדול.
ב. זיהוי התנהגות בעייתית
שאלון נקוד"ה מורכב מ-68 איפיונים המבוססים על הגדרות מדריך הפסיכיאטרים האמריקני DSM-IV לבעיות התנהגות, רגש ולמידה. האיפיונים שאובים מן הקטגוריות של ההפרעות הנפוצות ביותר בילדות ומוכרים על ידי מטפלים מתחומים שונים:
א. חוסר קשב
ב. אימפולסיביות/ היפראקטיביות
ג. התנגדות לסמכות
ד. קשיי התנהגות חמורים
ה. חרדה
ו. דיכאון
ז. כישורים חברתיים
ח. קשיי למידה
ג. הערכה:
בשלב זה מצביעים על הבעייה העיקרית ומנסחים את "הנרטיב האישי של הילד", אשר מתבסס על הסיבות הנוירולגיות/ גנטיות לבעייה ועימותיהן עם סביבת הילד, תוך הימנעות משיפוטיות או הטלת אשמה בילד או בסביבתו.
ד. התערבות:
ההתערבות מתחילה בניסוח עיקרון מרכזי מתקן, וממשיכה בשימוש באינדקס ההתערבויות, שהוא ארגז כלים נפלא עם 40 דרכי פעולה שימושיות ומועילות ליצירת כוונון בין הסביבה לילד וההיפך. נמצא שם התערבויות לתיקון חוסר ההתאמה בין מאפיינים נוירולוגיים של הילד לסביבתו, לצד התערבויות לתיקון תפישות ורגשות שליליים של הילד.
ביניהן:
טיפול בבריאותו הגופנית של הילד, פיתוי לפעילות לא אהודה, שיפור הסביבה כדי לסנן הסחות ולמקד את הקשב, איפשור מעבר חלק ממשימה אחת לאחרת, דירבון לביצוע משימות משעממות אך הכרחיות, פרוק משימה אחת מורכבת למספר משימות פשוטות, יצירת גרויים מעוררים או מרגיעים כדי להשיג רכוז, טכניקות תקשורתיות ליצירת גרוי, תזכורות בולטות למשימות, עידוד השליטה העצמית, פינת צינון, ביופידבק, ניתוח תפקודי של תהליך כדי לזכור את רצף מרכיביו, מיפוי תודעה חזותי, העברת "נרטיב הנקוד"ה" של הילד לידיעתו כדי לאפשר לו לחוש שליטה במצבו, רשימת "עשה לי את היום", "הפתעה" ? להפתיע את הילד כנגד תפישתו השלילית את המבוגר, "גדר בטחון" ? שילוב כוחות של המבוגרים כדי למנוע פריצת גדר של הילד, הצהרות ייעודיות ? הצהרות משותפות על הערכים החשובים במשפחה או בכתה.
סיום:
אשאיר את הסיכום המרגש לד"ר צ'סנר עצמו, אשר מקדיש את פרק הסיום לרגשות, לתפישות ולצורך במודעות עצמית של המבוגרים עצמם, הסובלים לא פחות מן הילד שעל חינוכו הם מופקדים:
" ההתנהגות מייצגת אינטראקציה בין כוחות רבים, במקום לחפש את הבעיות שבתוך ילדינו, עלינו להבינן כתופעות המשקפות את האינטראקציה שבינם לבין דרישות עולם הבוגרים. אנו, כהורים ומורים, הננו הגורמים החזקים ביותר מבין הגורמים היוצרים אינטראקציה זו, אנו שותפים ליצירת הנרטיב האישי של ילדינו. הדרך בה אנו מפרשים את התנהגותם מקרינה אנרגיה שבכוחה לבנות או להרוס.
הורים ומורים שיש להם האומץ לצעוד יחד במשעול האותנטיות, מאפשרים צמיחה ומימוש עצמי.
הבה נעזור לילדינו להיות מי שהם."
זיוה דינה מעורבת בעולם ה-ADHD כאם לילדים ADHD, כבעלת אינדקס המטפלים www.adhdindex.co.il, כמנהלת פורום "הפרעות קשב ADHD" בפורטל תפוז וכמנהלת אתרי אינטרנט נוספים בתחום זה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
