סמכות מס הכנסה לדרוש מאזרח להגיש דוחות על הכנסותיו, בגין שנים לאחור  

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)  eli-doron@taxlawyers.co.il

לא אחת פונות רשויות המס לאזרחים, אשר משך שנים רבות היו זכאים הם לפטור מהגשת דוחות בגין הכנסותיהם בחסות החוק, בדרישה להגשת דוחותיהם למפרע, לעיתים אף בדרישה להגשת דוחות באופן רטרואקטיבי בגין שנים רבות אחורנית אשר לעניינן חלה כבר התיישנות. משרדנו נתקל במספר מקרים בהם רשויות המס דרשו את המצאתם של דוחות אף לתקופה העולה על 6 שנים אחורנית! נראה, כי בקשה מסוג זה מצד רשויות המס, נגועה היא בחוסר ממלכתיות וראוי כי רשויות המס ימנעו ממנה. יחד עם זאת, נשאלת השאלה כיצד צריך לנהוג האזרח הקטן אל מול דרישה שכזו?

רבים אינם מודעים למשמעות המשפטית והשומתית העצומה הנובעת מהגשת הדוחות על ידי אותו נישום שהיה פטור מהגשתם לאחר שנים כה רבות. למעשה, נישום המגיש דוחות בגין אותם שנים בהם היה פטור מהגשתם, "מזמין" את רשויות המס לשום אותו בגין אותן "שנים סגורות", כאשר אלמלא היה עושה כן, ספק אם רשויות המס היתה עומדת סמכות כלשהי לפעול כנגד אותו נישום, דוגמת הוצאת שומות על פי מיטב השפיטה. 

במרבית המקרים, המדובר באותם נישומים אשר היו פטורים מהגשת דוחות מס מאחר שכל הכנסתו הינה ממשכורת. מטבע הדברים, אותם נישומים העובדים כשכירים, אינם זקוקים לייצוג משפטי ואין להם כל צורך ביועץ מס או אף לא בשירותיו הקבועים של רואה חשבון. לכן, כאשר פונה הרשות לאותו אדם תמים בבקשה לחשוף את דוחותיו באופן רטרואקטיבי, נעתר הוא לבקשה ללא קבלת יעוץ מקצועי בנושא אשר יבהיר לו את ההשלכות הנובעות מפעולה זו.

תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח – 1988 (להלן: "התקנות"), מונות את הנישומים הפטורים מהגשת דוח כאמור. כך לדוגמא, התקנות פוטרות מהגשת דו"ח יחיד, תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס הייתה מהכנסה ממשכורת; הכנסה מדמי שכירות; הכנסת חוץ; הכנסה מקצבת חוץ; הכנסה מריבית; הכנסה מנייר ערך או הכנסה נוספת. בהתאם לתקנות אלו, הרי שיחיד תושב ישראל שכל הכנסתו בשנת המס, או צירוף של כולן או חלקן, הייתה מאחד מהמקורות הנ"ל פטור מהגשת דו"ח על הכנסותיו.

אלא, שתקנה 6 לתקנות קובעת, כי הפטור מהגשת דו"ח לפי האמור לעיל, לא יחול לגבי דו"ח שיחיד נדרש להגישו על ידי פקיד השומה כאשר זה דורש מהנישום להגיש דו"ח על הכנסותיו.

ואמנם, נראה שפקידי השומה אינם בוחלים בשימוש בתקנה זו, ולעיתים מחייבים בהגשת דו"ח אף נישומים אשר פטורים מהגשתו, לעיתים אף באופן רטרואקטיבי לתקופה של מספר שנים אחורנית.

הגשת דוח באופן רטרואקטיבי על ידי אותו יחיד אשר משך כל אותן שנים הסתמך על היותו פטור מהגשת דין וחשבון כאמור ואף כאלו שלכאורה התיישנו, לא רק שהינה בעייתית אופרטיבית, אלא גם חושפת את הנישום בפני פרק זמן לא מבוטל של 3-4 שנים נוספות בהן רשאי פקיד השומה לבודקו, לאשרו ואף לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו של אותו נישום, כל זאת בהתאם לסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה.

במילים אחרות, הגשת דוחות במצב שכזה, לאחר זמן כה רב, מהווה "פתיחת דלת" על ידי הנישום עצמו לרשויות המס ו"הזמנה" לשום אותו בגין כל שנות המס עליהן הוא נדרש להגיש דוחות. 

המצב המתואר יוצר אבסורד מסוים, לפיו אדם אשר לא הגיש כלל דוחות, יהא חשוף לתיקוני שומה גם שנים רבות לאחר יצירת ההכנסה בפועל. מצב זה יוצר עיוות ואפליה ביחס לנישומים החייבים בהגשת דוחות ואשר יודעים כי הנם חשופים לעשיית שומה תוך פרק הזמן הקבוע בחוק, קרי, תוך 3 שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח (ובאישור מנהל תוך 4 שנים), כאשר בחלוף פרק זמן זה (ובכפוף לסמכויות מיוחדות הקבועות בסעיף 147 לפקודה) לא ניתן עוד לערוך שומות בגין אותן דוחות. האבסורד אף מתעצם עת בפועל נוצר מצב בו סמכותו של פקיד השומה גוברת על הוראות הדין הכללי הקבוע בחוק ההתיישנות ולפיו תקופת ההתיישנות הכללי עומדת על 7 שנים.

נראה, כי הבעיה טמונה בהיעדר חקיקה ברורה לעניין פרק הזמן בו בסמכותן של רשויות המס לדרוש את המצאת דוחותיו של נישום אשר היה פטור מהגשתם. הלכה למעשה, לאקונה שכזו מקנה לפקיד השומה סמכות נרחבת לפעול ככל העולה על רוחו בדרישה להמצאת דוחות כאמור.

נוכח האמור, נראה כי יש מקום לתיקון חקיקתי, לפיו בהמשך לתקנה 6 המתירה לפקיד השומה לדרוש מיחיד את הגשת דוחותיו גם כאשר הוא פטור מכך, יוגדר משך הזמן בו רשאי פקיד השומה לעשות כן. לטעמנו, מועד זה אינו אמור לעלות על 6 שנים אחורנית, וזאת על מנת ליצור אחידות עם סעיף 160 לפקודה הקובע כי נישום אינו יכול לדרוש החזרי מס בגין שנים עברו אלא לתקופה של 6 שנים לאחור. ואם הנישום אינו יכול לדרוש החזרי מס מאת פקיד השומה לתקופה מוגדרת של 6 שנים לאחור בלבד, הרי שאין טעם ממשי להעניק לפקיד השומה סמכות לנקוט בהליכים כנגד האזרח לתקופה ארוכה יותר והכל בהתאם לעיקרון השוויון בפני החוק ומניעת הפלייה.

לגישתנו, בהיעדר כל מגבלת זמן הגיונית ובכלל, עפ"י תקנה 6  הנ"ל, הרי שקיימת פגיעה מובנית בעקרון הודאות של הנישום וזכויותיו, והאזרח הקטן עשוי למצוא עצמו כמי שמופלה לרעה, כשידו על התחתונה. מכל מקום, כל עוד אין מגבלה מפורשת בחוק כאמור, יש ליתן פרשנות לחוק אשר אינה מקפחת את האזרח ושומרת על עקרון סופיות השומה.

ולכל אותם נישומים אשר קיבלו לפתע דרישה להגשת דוחות מס בגין שנים עברו, שנים בהם היו פטורים מהגשתם, המלצתנו היא לנקוט במשנה זהירות בטרם הגשת דוחות המס, לרבות הסתייעות באנשי מקצוע בתחום המס.

יודגש ויובהר, כי העמדה המוצגת במאמר זה פתוחה לפרשנות ואין כל וודאות משפטית כי רשויות המס יקבלו את הדעה המוצגת בו. לפיכך, אין לראות באמור לעיל כתחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.

 

רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל':        03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל':        04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי מתמחה בשורה ארוכה של נושאים בתחום דיני מיסים המטופלים על ידי מיטב המשפטנים בתחום.
למידע נוסף בנושא המאמר ראה - יעוץ מס

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי