נתינה 

נתינה / צביקה ברגמן
--------------------------------------------------------------------------------

כאשר התיישבתי לכתוב את המאמר אודות תרומה ונתינה נשענתי לאחור וחשבתי לעצמי האם הנתינה היא דבר טבעי או אולי תכונה שיש להקנות אותה לאדם... וכך, בעודי נשען לאחור ועוצם את עיני, הצלחתי לחזור במחשבותיי עד לתקופת הילדות ולגן, וגם שם אצל הילדים לא מצאתי את הנתינה כטבעית. כבר בגיל הגן ראיתי שמעתי והשמעתי יותר את המילים "זה שלי, אני לא נותן", מהמילים "קח לך...קח בבקשה...קח עוד". נזכרתי בתינוקות בני מספר חודשים שלמדו להחזיק את הצעצוע בידם. גם הם, לאחר שלמדו לאחוז לא רצו להרפות, ומכאן הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת שנתינה צריך ללמד, להקנות ולעודד.



האם מאמן חייב להיות אדם המסוגל לתרום? האם המאמן יכול להיות מאמן טוב בלי להאמין שהנתינה היא אחד מיסודות החיים של האדם? שאלות מעוררות מחשבה ללא ספק, הן למאמן והן למתאמן.



גלגל הנתינה

אם נביט על השורש של המילה נתינה, נ.ת.נ., נוכל להבחין כי את המילה הזו ניתן לקרוא משני הכיוונים ולקבל את אותה מילה ואת אותה משמעות. הסיבה, לדעתי, נעוצה בכך שהנתינה היא גלגל. אי אפשר לקבל אם לא ניתן, ואי אפשר לתת אם לא נקבל. כל אחד מאיתנו משול לכלי קיבול. האם ניתן למלא כלי מלא מים במים חיים וטריים אם לא נשפוך מעט מים מהמים שבכלי? ברור שלא. האם נוכל לאמן, לפרגן, להעצים ולתת כוחות להתמודד עם קשיי האימון אם לא יעניקו לנו את הכוחות הללו במקומות אחרים? האם נוכל לטעון אחרים באנרגיות העצומות שדורש האימון מבלי להטען ממקור אחר? התשובה שוב שלילית.

לכן על מאמן לדעת כי ללא אהבת הנתינה, כל אימון שיעביר יהיה מאולץ משהו. אם ננסה לבדוק נושא מקביל, נוכל להיזכר בתקופת הלימודים בבית הספר. חלק מהמורים שלימדו אותנו היו מגיעים לבית הספר כדי להתפרנס בלבד, וחלק קטן מהם היה מגיע על מנת לתת, להקנות ידע. חלק מהמורים היה באמת אכפתי ובעל יכולת נתינה ואי אפשר היה לטעות בין שני הסוגים של המורים, בדיוק כפי שלא ניתן יהיה לטעות בין מאמנים בעלי יכולת נתינה ובין אלה שלא.



חפשו את ה"יש"

נתינה היא חלק בלתי נפרד מהאימון וללא ספק חייבת להגיע ממקום של "יש". אי אפשר לתת ולתרום כאשר אין. אם כך הדבר, מאמן חייב להיות אדם המגיע מתחום ה"יש". "יש" הוא תחום רחב המכיל בתוכו כמעט את הכל: אמונה בדרך, בטחון עצמי, עוצמה, יכולת פרגון, רוגע, שקט פנימי, יכולת העצמה, ניסיון, כוח, אהבה, הקשבה, נכונות לסייע, רצון להעניק ועוד. מאמן שאין לו את התכונות הללו חייב לצאת ולהשיגן, ורק לאחר מכן לחזור לעולם האימון כמאמן. לאחר שהשיג לעצמו את התכונות והיכולות הללו, כולן או חלקן, הוא חייב לסגל לעצמו את דרך החיים של הנתינה והתרומה, ללמוד ליהנות מעצם הנתינה ולהיפתח לעולם הנפלא והמעשיר של נתינה וקבלה.



הפעם הראשונה

את התרומה גיליתי לפני מספר שנים במקרה ומאז נשביתי בקסמיה. ילדיי ביקשו תוכי. אצתי רצתי וקניתי להם במיטב כספי תוכי מדבר גדול ויקר. לאחר מספר חודשים חדלו הילדים לטפל בתוכי והמעמסה נפלה עלי. הסברתי להם כי אם לא יטפלו בציפור כפי שהבטיחו נאלץ למסור אותה. האיום לא עשה עליהם רושם גדול, וכאקט חינוכי החלטתי להוציא את הציפור מהבית. ממש במקרה התגלגל לידי באותו יום עיתון יומי (אנחנו לא נוהגים לרכוש עיתון יומי במהלך השבוע וכנראה שהעיתון הגיע בסיוע של כוחות אחרים), ומדפדוף בו מצאתי כתבה אודות פינת חי חדשה בבית חולים לילדים חולי סרטן המחפשים בעלי חיים לפינה החדשה. מיד התקשרתי לבית החולים והודעתי כי ברצוני לתרום תוכי מדבר מזן אקלקטוס בצבע אדום. בתחילה חשדו בי מאחר ומדובר בציפור מאד יקרה ושאלו לפשר התרומה, אבל כבר למחרת הגיע נציג מבית החולים, לקח את הציפור והודה לי. ילדיי לא התרגשו ואף שמחו שאינם צריכים לטפל יותר בציפור והסיפור נשכח. לאחר מספר חודשים פגשתי אדם המקורב לבית החולים, והוא סיפר לי כי הציפור מעניקה רגעים גדולים של אושר לילדים החולים, ובעקבות התרומה שלה הגיעו תרומות נוספות של ציפורים לאותה פינת החי.



לא יכול להיגמל מזה...

התחושה הזו, שגרמתי לילדים החולים רגעים של שמחה ואושר, ממלאת את ליבי גם היום בשמחה רבה. אני אישית מאמין שהציפור הזו הייתה אמורה להגיע מלכתחילה לילדים הללו ואני הייתי רק שליח. ואת זאת ניתן להבין מהדרך בה הדברים התגלגלו.

מאז שחשתי לראשונה את ההנאה שבתרומה אני נוהג לסייע, לתרום ולתת בכל פעם שאני יכול. כל אחד מאיתנו יכול להעניק משהו למישהו, כל אחד יכול לחוות את התחושה הנפלאה שבנתינה, כל אחד חייב ללמוד לתרום ובכך לבנות עולם טוב יותר. אני לא אדם דתי אבל מצאתי את אחת מנוסחאות ההצלחה בחיים הללו והיא התרומה. מפתיע לגלות כיצד כל תרומה שאתה תורם חוזרת אליך פי כמה ומעשירה אותך רוחנית ופיזית. מי שעדין מתקשה לתרום ולא מאמין שניסים קורים - הנה תחום נהדר להתאמן עליו.



בשורות טובות,

צביקה ברגמן

מחבר הספר אימון אישי coaching+

www.sodot.co.il