שאלה.
מהי שנאה?
איך להתייחס לרגש השנאה?
תשובה.
דוגמה למחשבה לא נכונה שלנו לרגש שגורם לנו לשנוא.
אם, אני מרגיש שאני שונא.
אז, אני זה שמרגיש את רגש השנאה!
רגש השנאה זה פנימי, זה בי!
רגש השנאה הוא בגופי, הוא בתוכי, הוא בדמי!
לכן, אני שונא עם עצמי, ונכנס למצב של הזיה, ואז אני מתנהג בהתאם לרגש השנאה!
אני לא שונא על כל דבר אחר שהוא חיצוני לי !!!
אני מייחס את מה שאני מרגיש שזה רגש השנאה שנמצא בי, כלפי אותו גורם שהוא חיצוני לי, שהוא בעצם הופך להיות הקורבן לפחדים שבי ולצורך ולנזקקות שלי להרגיש ולשנוא!
בגלל חוסר ההבנה למודעות עצמית, אני חושב שאני שונא בגלל משהו שהוא חיצוני לי, וכך אני מאבד את זהותי האמיתית.
למה אני מאבד את זהותי האמיתית?
אני מאבד את זהותי האמיתית, כיוון שאני חושב שרגש השנאה שנמצא בי שאותו אך ורק אני מרגיש, נגרם מסיבה או בגלל מישהו או משהו שהוא חיצוני לי.
כשבעצם אני זה שמרגיש את רגש השנאה, ואני זה ששונא את עצמי בלבד, אז אני חושב ומדמיין, חולם שגורם אחר הוא הגורם האשם, כשבעצם הוא הופך להיות הקורבן להרגשה ולמחשבה השגויה שלי, וזאת כתוצאה מתרגום שגוי, להפעלת הגוף הפיזי שלי מבחינה רגשית, מה שלא מאפשר לבן האנוש להכיר את עצמו.
ישנם אנשים, שחושבים שאם הם שונאים, אז מישהו אחר אחראי לכך, אבל זו טעות לחשוב כך, הגורם החיצוני הוא אינו האחראי לכך, ובטח שזו אינה גישה רגועה, רציונאלית ועניינית.
דוגמה:
אם בן אנוש משייך את עצמו ליהדות, והוא אומר שהוא שונא את בן האנוש שמשייך את עצמו לקבוצה של המגזר הערבי, כלומר אם היהודי אומר שהוא שונא את הערבי, היהודי בעצם שונא את עצמו, ומייחס את רגש השנאה הקיים בו כלפי הערבי, כלומר היהודי אינו שונא את הערבי הוא שונא את עצמו, הערבי הוא הקורבן לרגש השנאה שקיים אצל היהודי.
דוגמה:
אם בן אנוש משייך את עצמו למגזר הערבי, והערבי אומר שהוא שונא את בן האנוש שמשייך את עצמו לקבוצה של היהדות, כלומר אם הערבי אומר שהוא שונא את היהודי, הוא בעצם שונא את עצמו, ומייחס את רגש השנאה הקיים בו כלפי היהודי, כלומר הערבי אינו שונא את היהודי הוא שונא את עצמו, היהודי הוא הקורבן לרגש השנאה שקיים אצל הערבי.
כתוצאה מתרגום שגוי של בן האנוש לרגש השנאה שבו, נוצרו כל הסכסוכים הקיימים כיום בעולם.
הנזק הבריאותי.
זה מצב של איבוד האני העצמי שלנו מה שלא נכון לעשות, וזה איבוד הזהות האמיתית שלנו.
זה נכון לגבי כל הרגשות הפנימיים שבעצם הפעלתם אישיותנו תתנפץ לאין סוף דמויות.
בן אנוש רגוע חי ללא הרגשות הפנימיים.
הרגשות הפנימיים יוצרים את הקונפליקטים הפנימיים, הניגודים הפנימיים, ולכן השאיפה היא לשיפור הרוגע הפנימי, להתחבר לאני העצמי, לזהות האמיתית שלנו.
בן אנוש רגוע לא עובר מהרגשות שגורמים לו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, הנאה, צחוק, שימחה, תשוקה ועוד, לרגש שגורם לו להרגיש רע, כמו: פחד, חרדה, דיכאון, ייאוש, שנאה ועוד, או להפך, שאלה הם מוליכים עצבים במוח, הורמונים, כימיקלים שאנחנו מיצרים בגופנו ושגורמים לנו להתמכרות לרגשות שאנחנו מייצרים בעצמנו, בגופנו הפיזי ולהתנהג בהתאם.
הרגשות נוצרים מכימיקלים, מקוקטיל של כימיקלים במינונים שונים שיוצר הרכב כימי בדם שגורם לנו להתנהגות לא רגועה ולייסורים פנימיים, וכתוצאה מכך לאי הפעלה נכונה של הגוף הפיזי להחלשות המערכת החיסונית, למחלות, לתופעות פיזיולוגיות לתשישות, לזקנה ואף למוות.
רק כאשר בן האנוש הוא רגוע הוא מחובר לעצמו, לזהותו האמיתית, הפעלת רגש ולא משנה איזה מהם תנתק את בן האנוש מהאני העצמי שלו, מזהותו האמיתית, ואז כאשר בן האנוש רגוע והוא מחובר לזהותו האמיתית, היכולת שלו לתרגם ולהבין את המציאות האמיתית שבה הוא חי תעשה באופן ברור יותר.
מסקנה:
רגש השנאה ושאר הרגשות הפנימיים, הם הגורם העיקרי לכל הסבל האנושי הקיים בעולם.
בן אנוש מתוקן שהוא רגוע, רציונאלי וענייני, יצור לעצמו מציאות שהיא רגועה ושלווה.
בני אנוש מתוקנים ורגועים, רציונאליים וענייניים, יחיו במציאות חברתית שהיא רגועה ושלווה ויגאלו את עצמם מהייסורים הרגשיים.
סיכום:
הגורם העיקרי לכל התופעות הפיזיולוגיות, החלשות המערכת החיסונית, המחלות, הזקנה, הייסורים ואף למוות אלה הם הרגשות הפנימיים.
כאשר אנחנו מפעילים את הרגשות הפנימיים, גם הרגשות שגורמים לנו להרגיש טוב וגם הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, אנחנו נכנסים למצב תודעתי של מחשבות שגויות, הזיות, דמיון, חלימה, גם בעת ערות וגם בעת שינה, מצב זה גורם לנו לניתוק מהאני העצמי, מזהותנו האמיתית וכתוצאה מכך לתרגום שגוי של המציאות האמיתית שבה אנחנו חיים.
כתוצאה מהרגשות הפנימיים שאנחנו מייצרים בגופנו הפיזי, אנחנו נכנסים למצבי הזיה, כתוצאה מכך אנחנו יוצרים לעצמנו תדמיות דמויות, שאלה הן אינן זהותנו האמיתית.
שנאה זה רגש שגורם לנו להזיה, ולראות, לחשוב ולדמיין את עצמנו ואת בן/בת הזוג הנבחר ואת האנשים שבחברתנו והמציאות שבה אנחנו חיים כאשליה.
כל מי ששונא, מתענה ומתייסר בתוכו והוא לא יכול לעבד נתונים ולהגיע למסקנות האמיתיות, לא של עצמו וגם לא של בן/בת הזוג והאנשים שבחברתו ולא של המציאות האמיתית שבה הוא חי.
לכן, כדי לשמור על עצמנו על בריאותנו, ולא לאבד את זהותנו האמיתית, יש ללמוד לזהות את רגש השנאה ואת שאר הרגשות הפנימיים שבתוכנו ולהתנתק מהם במודע ומתוך רצון, ולא מתוך הדחקה, כי אז הרגשות קיימים, ובכך הגוף הפיזי יתפקד באופן רגוע, יציב, מאוזן ומכוונן והמערכת החיסונית תתפקד באופן היציב ביותר, ואז יתאפשר לנו להיות רגועים יותר, ובכך נאפשר לגוף הפיזי שלנו לרפא, לתקן, לחדש ולנקות את עצמו בעצמו.
רק בן האנוש בעצמו מתוך הבנה, רצון ובניית היכולת לשינוי הרגלים שגויים יכול לתקן את עצמו בעצמו.
המסר במאמר:
רגש השנאה גורם למצבי הזיה, וליצירת מציאויות שהן אשליה.
רגש השנאה גורם לייסורים פנימיים למי ששונא.
רגש הפחד הקיים בבן האנוש גורם לו לפחד מעצמו, ואז לשנוא את עצמו ולהתנהג בהתאם, להבנתי.
להתרגש זה לא בריא.
יוסי קרמר - מלווה להתפתחות אישית.
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
כניסה לבלוג - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
טלפון - 04-8224275-6.
יוסי קרמר - מלווה ומכוון למודעות והתפתחות.
לבלוג שלי - http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
דואר אלקטרוני - y_kramer@netvision.net.il
טלפון + פקס - 04-8224275.
טלפון - 04-8224276.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
