לקראת יום העצמאות ה61 למדינת ישראל הפיק בית צבי מופע הצדעה לשירי הלוחמים המלוים את ישראל לאורך שנות עצמאותה בשם "לוחמים שרים שלום".
באין ברירה נלחמנו במלחמות השונות ,שרנו שירים רבים,נאלצנו לשלם מחיר כבד אך לא ויתרנו על הכמיהה
לשלום.השתוקקות זו השתקפה ברבים מהשירים ששרנו.
נלחמנו בגבורה ויחד עם זאת שרנו לשלום בתקוה כי גם הוא יבוא.
כל מלחמה הביאה איתה את השירים שלה ושירים שנכתבו במלחמת העצמאות וסמוך אחריה הפכו לשירים קלאסיים, נכס צאן ברזל בשיר הישראלי.
היו שהרחיקו לכת והציעו את השיר "ירושלים של זהב"בעקבות מלחמת 67 להפכו להימנון הלאומי.
הפעם בית צבי חרג מהמתכונת הקבועה שלו ובחר למופע זה סטודנטים מצטיינים בשירה מכל כיתות בית הספר החל משנה א' ועד למסיימי השנה.
התוצאה היא שזכינו לראות את פוטנציאל בית הספר בשטח השירה מכל כיתות הלימוד והתברר שהוא רב ביותר.
כמה עשרות הם המשתתפים במופע. ניתנה הזדמנות לרבים מהם להופיע כסולנים או הרכבים, מי בשיר בודד ומי ביותר,מי כסולן ומי כחבר בלהקה.
אין כמובן אפשרות להזכיר את כולם ואציין בודדים בלבד שהצטיינו לדעתי בקולם היפה,בצורת הגשת השיר,בפרטים הקטנים הנוספים המדגישים את המבצע ונוכחותו על הבמה,פרטים המושכים את תשומת הלב, המרגשים וההופכים את השיר לשונה מהאחרים
שוקי וגנר ערך,כתב דברי קישור וביים את המופע ברגישות מקסימה,בימוי שקט,סולידי,כמעט סטאטי בשירים רבים כיאה לערב כזה וצורת בימוי זו הפכה את המופע ליוצא מהכלל, למלא חן ושמחה,תקוה ונוסטלגיה לשירים ידועים שהיו פעם בפי כל .
בזכות העיבודים החדשים שנעשו לשירים ע"י מנהל המוסיקלי של המופע אפי שושני שהתחשב בזכרון מהשיר והבימוי הנבון,העמדת השירים השמרנית במיקצת מה שמופע מסוג כזה דרש ,הם התחדשו, קיבלו גוון חדש, התרעננו וכל זאת מבלי לפגוע בזכרונות שיש לכל אחד מאיתנו מהביצוע המקורי,מהמבצע המקורי ומהשיר כפי שהושמע בעבר וזכור לנו היטב.
לא מזמן שמעתי מופע בו נעשו עיבודים עכשויים לשירים ששרה זמרת מפורסמת .העיבודים שנעשו היו כל כך שונים וחדשניים שאפשר לומר שהשאירו טעם לא טוב וקילקלו במקצת את ההנאה משמיעתם.
כאן נעשה אמנם כאמור עיבוד חדש לשירים, הם התרעננו, קיבלו מיקצבים חדשים,פנים חדשות, זמרים וביצוע חדש אך כל זה לא פגע בנוסטלגיה המתבקשת מהשירים.
שמענו שירים ידועים מאוד 22 במספר כגון"יצאנו אט,היה לי חבר היה לי אח,הרעות,באב אל וואד,מכתב מאמא,הן אפשר,את חכי לי ואחזור,היתי נער,מי שחלם,האמיני יום יבוא,לו יהי,כמובן שיר השלום ורבים אחרים".
היה גיוון בהשמעת השירים .כמעט כל אחד בוצע ע"י מבצע אחר או הרכב קולי מגוון או הלהקה כולה.
ניתנה הזדמנות לרבים מהמשתתפים לשיר לפחות שיר אחד כסולן.
המופע כולו לווה ע'י תזמורת שכללה את אפי שושני,רונן זל,יעקב שרגא,שוקי מולק/גילי רוזנברג שהיתה שותף ראוי ונאמן לזמרים.
ההדרכה הקולית נעשתה ע'י אלווירה כוחנוף,תנועה -אלדר גרויסמן והתאורה אורי מורג.
כל השירים בוצעו היטב,בויימו מצויין,עובדו טוב מאוד אך בכל זאת ברצוני לציין כמה שהצטיינו ובלטו יותר מהאחרים.
הצטיינו ובלטו מבין כולם ציון חורי,אביטל מטרי,ניצן ינקלביץ,אדווה סבג,דוריס נימני,לירן קנטרוביץ,גלי הראל.
זאת התרשמות אישית שלי כמובן,דעה מאוד סוביאקטיבית כמו כל כותב אחר בין אם הוא עתונאי או מבקר או מביע דעה ועל אחת כמה וכמה אם הוא שלושתם ביחד. אין לי ספק שיש כאן ענין של טעם אישי ושומע אחר דעתו יכולה להיות אחרת כאשר דעה אחת אינה פוסלת את השניה.לכל אחד דעה וזכותו להביעה.
השיקול היחידי בהבעת דעה כאשר אתה מעריך משהו וכותב עליו הנה הדעה האישית שלך, התרשמותך באותו הרגע והתעלמות מוחלטת משיקולים אחרים.
אמנם המופע נעשה לרגל יום העצמאות אך ביגלל יופיו,איכותו,ערכו,אין לי ספק שהוא ראוי להיות מוצג בכל עת ולא רק ביום חג.
לראות או לא לראות: מומלץ בחום רב לאוהבי השירים הישראליים.
נכתב על ידי elybikoret אלי ליאון-, 26/4/2009 16:20
--------------------------------------------------------------------------------
אליביקורת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
