בתחומי המשפט הימי, האווירי ודיני השילוח הבינלאומי מתקיימת התדיינות עניפה הנוגעת לטענות מקדמיות של בעלי הדין. על הסוגיות המקדמיות העיקריות נמנים עניינים כמו סעיפי שיפוט והוראות התיישנות. סעיפי שיפוט – שכן בשטרי המטען נוהל המוביל לציין כי התדיינות משפטיות הנוגעות להובלה יידונו בבית משפט מסוים (בדרך כלל – בבית המשפט הסמוך למקום מושבו העיקרי של המוביל). בכל מנסה המוביל להבטיח לעצמו שההתדיינויות המשפטיות ייערכו קרוב למקום מושבו, במערכת משפטית מוכרת לו שגם דוברת את שפתו. בכל הנוגע לענייני התיישנות – מדובר בדרך כלל ביישומן של ההוראות הקבועות באמנות הותיקות העוסקות בהובלה ימית והובלה אווירית, והמעניקות הגנה משופרת למוביל.
לא לפני זמן רב סקרנו את עניין סעיפי השיפוט במאמרנו "על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט" http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1222&CategoryID=84&Page=1 , ואת טענת ההתיישנות העומדת לזכות המוביל האווירי סקרנו במאמר: "סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה" http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1250&CategoryID=84&Page=1
לאחרונה ניתנו של ידי בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט יעקב שיינמן) שלוש החלטות שעסקו בענייני סעיפי שיפוט והתיישנות, שיש להן חשיבות רבה ליבואנים, מובילים ומבטחים.
1. העברת הדיון מתל אביב – למרסיי, צרפת
במקרה אחד הגישה המבטחת, חברת הפניקס, תביעה כנגד משלח בינלאומי צרפתי, לקבלת פיצוי בגין חוסר של למעלה ממאה פריטים מתוך מכולה של תנורי חשמל לבית.
המשלח הצרפתי טען כי על פי שטר המטען, הסמכות הייחודית לדון בתביעות נגדו הינו בבית המשפט שמצוי במקום עסקיו – דהיינו זה שבמרסיי, צרפת.
בית המשפט קיבל את טענת המשלח הבינלאומי והורה להעביר את הדיון בתיק לבית המשפט המוסמך בצרפת.
בית המשפט הכיר בסעיף השיפוט וקבע כי מדובר בסעיף שיפוט המקנה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט במרסיי ושוללת סמכות שיפוט של בתי משפט אחרים
בית המשפט גם קבע כי סמכות השיפוט הייחודית של בית המשפט במרסיי הולמת את אופיו של ההסכם בים המשלח לשוגר המטען. בענין זה קבע בית המשפט כי "המבקשת (=המשלח) היא חברה זרה, שמשרדיה שוכנים בצרפת והיא עוסקת בשילוח בינ"ל של מטענים ומתאמת הובלה לכל רחבי העולם. מאחר שלמבקשת קשרים עסקיים עם גורמים רבים בכל העולם, סביר וטבעי כי תבקש לרכז את כל התביעות והמחלוקות הרלוונטיות למטענים שבטיפולה במקום עסקיה".
בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח כאילו על גבי שטר המטען לא מודפסים שם המשלח ולא כתובתו בצורה המבהירה היכן מקום עסקיו של המשלח, בהתאם לדרישת תנית שיפוט עצמה, וכל שניתן למצוא זו חותמת קטנה בתחתית שטר המטען, שאינה עונה על דרישה זו. בית המשפט מצא כי ניתן היה לראות בבירור, בתחתית שטר המטען, שמו ומקום מושבו של המשלח, והפנה לפסיקה קודמת בענין זה כי רק טבעי שבשטר מטען יכללו תניות שיפוט, ולא במהרה יפסול בית המשפט תניות שיפוט בלתי קריאות. בית המשפט ציין כי לא הובאה לו כל ראיה שהנשגר לא ראה את התניה או לא ידע על קיומה, ועל כן דחה את הטענה בעניין אי הופעת פרטי המשלח על גבי שטר המטען.
בש"א 184398/08 G.Feron- E.De Clebsattel נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 5.2.09, למשלח – עו"ד רוטברד, לחברת הביטוח - עו"ד שפיגלר
2. העברת הדיון מתל אביב – לחיפה
במקרה אחר הגישה חברת הביטוח (הפניקס) הודעת צד ג' כתביעת שיבוב כנגד חברת צים בגין פיצויים שחברת הביטוח עלולה להתחייב בהם בעקבות נזק שנגרם למטען של לוחות שיש ופמוטים לנרות שהובל על ידי חברת צים
התביעה כנגד חברת הביטוח, שבעקבותיה הגישה חברת הביטוח הודעת צד ג' כנגד צים, הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, אלא שחברת צים, בהתגוננה כנגד הודעת צד ג' של חברת הביטוח, טענה באופן מקדמי כי סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט בחיפה ולא בתל אביב. את הטענה המקדמית ביססה חברת צים על הוראותיו של שטר המטען הימי, שקבע כי סמכות השיפוט הייחודית לדון בתביעות כנגד חברת צים תהיה לבית המשפט המוסמך בחיפה.
חברת הביטוח לא כפרה בהוראותיו של שטר המטען, אלא שטענה, בין היתר, כי אין מקום להעביר את הדיון לחיפה, שכן משמעות העברת הדיון תהיה ניהול הליכים כפולים בגין אותו אירוע, הן בפני בית משפט בתל אביב, הן בפני בית המשפט בחיפה. חברת הביטוח גם טענה כי הרציונל העומד מאחוריי תניות שיפוט, הוא שלא להיגרר להליכים משפטיים במקומות רבים על פני הגלובוס בהם חלים גם חוקים שונים, אלא לרכז את הסכסוכים במקום התדיינות אחד- הוא מקום מושבה של חברת הספנות. במקרה זה, ההתדיינות הינה בישראל, ואין הצדקה, ם בגלל 90 ק"מ המפרידים בין חיפה לת"א, להעביר את הדיון לחיפה.
בית המשפט קיבל את בקשתה של צים וקבע כי על פי ההלכה המחייבת יש לקבל את הבקשה, כך שמבחינת התוצאה בפועל, יש לפצל את ההליכים בין התובענה כנגד חברת צים (בחיפה), לבין התובענה כנגד שאר הנתבעים (בתל אביב).
בית המשפט נתן עדיפות לתניית השיפוט, המעוגנת בחוזה, על פני שיקולי נוחות ויעילות. בית המשפט גם נעזר בהוראותיה של תקנה 5 ל תקנות סדר הדין האזרחי שקובעת כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום". יחד עם זאת, בית המשפט השאיר את הדלת פתוחה בפני חברת הביטוח להגיש בקשה מתאימה בפני נשיא בית המשפט העליון לאחד את הדיון בתיקים הקבועים בפני בתי משפט שונים.
בש"א 201946/09 צים שירותי ספנות משולבים נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 25.2.09, לצים – עו"ד דיסני, לפניקס – עו"ד שפיגלר.
3. דיון בטענת התיישנות של משלח בינלאומי שטען שפעל כסוכנו של המוביל האווירי
במקרה אחר הגישה יבואנית (חברת פרומדיקו בע"מ) תביעה כנגד מספר גופים וביניהם משלח בינלאומי (חברת נוגה שילוח בינלאומי בע"מ), בגין נזק שנגרם למטען תרופות שנשלח ליבואנית משוויץ. שטר המטען הונפק על ידי מוביל אווירי, ולטענת היבואנית שימש המשלח הבינלאומי כסוכנו של המוביל האווירי וגם כסוכן שלה (של התובעת).
המשלח הבינלאומי הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, וזאת בהסתמך על סעיף 29 לאמנת ורשה הקובע כי "הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום ייעודו או מהתאריך שבו היה צריך כלי הטיס להגיע או מתאריך הפסקת ההובלה". בהתאם לכך טען המשלח כי הואיל וחלפו למעלה משנתיים מהמועד שבו הגיע כלי הטיס שהוביל את המטען לישראל ועד למועד שבו הוגשה התביעה, יש לקבוע כי זכותה של היבואנית לדמי הנזק פקעה, והתובענה, לפחות כלפי המשלח, התיישנה.
בית המשפט דחה את בקשה המשלח הבינלאומי בשלב המקדמי של הדיון, שבו טרם הוחל בשמיעת ראיות הצדדים, תוך שהסתמך על הכלל לפיו מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים קיצוניים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון.
במישור העקרוני, קבע בית המשפט כי יתכן ואכן קיימת למשלח הבינלאומי טענה של התיישנות התביעה שכן שטר המטען מרחיב את מעגל הזכאים לזכויות או חסינויות שיש למוביל האווירי, וקובע במפורש כי כל מגבלת אחריות שחלה על המוביל האווירי, תחול גם על סוכניה משרתיה ונציגיה.
אלא שלא ניתן היה ליישם את העיקרון על המקרה שלפנינו שכם טרם הוברר האם המשלח הבינלאומי שימש כסוכן של היבואנית או כסוכן של המוביל האווירי, מה גם שכתב התביעה כולל כנגד המשלח עילות שעניינן אינו רק בהובלה האווירות, אלא גם בקשר לשלבי השחרור, ולהובלה היבשתית, בטרם ההובלה האווירית ולאחר סיומה, שלגביהם לא חלה ההתיישנות של אמנת ורשה.
בית המשפט הסיק כי על מנת להוכיח או להפריך את הטענות, יש לשמוע עדים ולעיין בראיות שברצון הצדדים להציג, ועל כן לא ניתן להגיע בשלב המקדמי למסקנה בדבר דחיית התביעה כנגד המשלח הבינלאומי בטענת התיישנות. "ככל שיתברר במהלך שמיעת הראיות, כי העילה כנגד נגה עניינה בהובלה האווירית, יהיה מקום לשוב ולטעון לעניין ההתיישנות", קבע בית המשפט.
בש"א 184889/08, נגה שילוח בינלאומי בע"מ נ' פרומדיקו בע"מ, החלטה מיום 23.2.09, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
