ב1989 התמוטטה בריה"מ ויחד עמה קרסו המשטרים במזרח אירופה.
מצב הכלכלי בארצות אלו היה לא טוב. המדינות עברו מכלכלה ריכוזית לכלכלה חופשית ומעבר זה לא היה קל.מוקסמים מהאפשרות לעזוב את המדינה ולעבור אל המערב שהצטייר בעיניהם כגן עדן,כל מי שיכל עזב את המדינה בתקוה לחיים טובים יותר,התעשרות מהירה ו''קטיפת דולרים מהעצים''.
בחלק ממדינות יוגוסלביה לשעבר התחילה גם מלחמה בין סרביה וחלקים האחרים של הפדרציה.
כל זה הביא לכך שצעירים רבים ברחו לכל מקום אפשרי במערב בתקוה שכך יהיה להם טוב יותר.
העולם המערבי קסם לרבים. עולם זה נראה להם כמקום עם אפשרויות בילתי מוגבלות ומקום להתעשרות קלה.
במקום החדש כל אחד היה מוכן לעסוק בכל עבודה,דבר שלא היה מקובל עליו בארץ מולדתו.
זה הרקע לכתיבת המחזה "הטרילוגיה הבלגרדית"שכתבה ביליאנה סרבליאנוביץ כמחזה ראשון שלה.
עם פרוץ הקרבות היא שהיתה סופרת צעירה ולא ידועה ילידת בלגרד עזבה את עירה ועברה להתגורר זמנית בחו"ל .
המחזה זכה להצלחה גדולה באירופה .
הוא מתרחש אמנם בתקופה הנ"ל אך אינו דן בנושא אלא מתאר חייהם של צעירים שעזבו את מולדתם ועברו למערב.
אין בעצם כל קשר בין המאורעות למסופר במחזה.
המחזה מורכב משלושה סיפורים קצרים המתארים כל פעם זוג החי בפראג,סידני ולוס אנגלס.
הקשר בין שלושת הסיפורים רופף ולא משמעותי.
המחזה הוצג בתחילת העונה הזו בסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין וכעת הוצג מחדש במסגרת
פסטיבל עתיד התיאטרון 4 בצוותא.
לא ראיתי את המחזה אז והנה התרשמותי ממנו כעת.
כל סיפור משוחק עם צוות שונה.
בסיפור הראשון שני אחים קיקה -כפיר קורנר ומיקה-יואב בנאי .שניהם זמרים העובדים בבאר. מיקה מתגעגע אל אהובתו שנשארה בבלגרד ואחיו מביא לו בחורה -ספק ידידה ספק נערת לווי כדי להשכיח את אהובתו.
משחקו של קיקה טוב מאוד.יש לו נוכחות במה ואי אפשר להתעלם ממנו. הוא מלא מרץ. משחקו מסוגנן ,הוא שתלטן, לפעמים קל דעת.נהנתי ביותר ממשחקו.מיקה רציני יותר, אוהב את חברתו.
אלנה -חן יאני נבוכה.אינה קולטת לאן הגיעה.ידידותית ביותר ומנסה לעזור בכל כחה למיקה המתגעגע ונשבר.היא כמעט ואינה מדברת.משחק שלושתם מצויין.
בסיפור השני אנו בסידני. זוג צעיר עם תינוק אינו מסתדר .זוג אחר בא לבקרם ומתגלה התסכול והיחסים המעורערים בינם הנמצאים רחוק מהמולדת.
סאנייה-הגר דנון אימפולסיבית ביותר,מילוש-גיא אדלר אינו כנה,קאצ'ה-תמר אלקן מתנהגת בחופשיות,אינה סובלת את בעלה ואינה מסופקת מינית על ידו. משכנעת וטובה מאוד. היא סנובית אמיתית ומגלמת את תפקידה על הצד הטוב ביותר.דולה-איציק כהן מוזר ומשונה. אינו מרוצה ממצבו ומוצא פתרון לכל בבקבוק הוויסקי.
הסיפור המסיים מתרחש בלוס אנגלס. במסיבת הסילבסטר מופיע יליד המקום בן למהגרים סרביים ותיקים.
ג'ובן-יוגב יפת טוב מאוד,מארה-הדס מורנו טובה, משחקת ברגש,דאצ'ה-אבי איתן פעיל ביותר.משחקו נראה לי מוגזם ולא אמיתי.הוא היה חסר כל רגש.
שלושה סיפורים,שלוש אכזבות,ניפוץ אשליה על חיים חדשים, טובים יותר בארץ זרה.
גם יליד המקום שהוריו הגרו מזמן גורלו בסופו של דבר טראגי.
המהגר,הזר,לא חשוב כמה זמן נמצא בארצו החדשה, תמיד ירגיש נחות,שונה וממורמר.
הבימוי רוני מנדלסון היה טוב מאוד.הוא הצליח לשמור על רצף עלילתי.ההצגה קולחת,מרתקת ומענינת.
הדריך את כל השחקנים היטב.
המוסיקה-יובל מסנר והתנועה-עמית זמיר היו טובות עם הסתיגות אחת. מכיר אני היטב את הפולקלור הסרבי והיווני .נראה ונשמע לי שהן המוסיקה והן תנועות המחול דמו יותר ליווני מאשר לסרבי.
התלבושות היו טובות ביותר והתפאורה התאימה לנאמר בעלילה.תרגומה של עינת ברנובסקי היה שוטף,קליט ויפה.
אם רואים את המחזה כמחזה הווי של מהגרים החיים רחוק ממולדתם, הוא היה טוב מאוד .אם מתיחסים אליו כבעל מסר פוליטי כל שהוא הקשור למאורעות בלגרד 1995 הרי נושא זה לא טופל כלל והוזכר רק כרקע.
לראות או לא לראות:הפקה מצויינת,משחק טוב ,ביצוע ראשון בארץ.מומלץ.
נכתב על ידי elybikoret אלי ליאון, 5/5/2009 01:12
אליביקורת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
