אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
בשנים האחרונות אנו עדים להתרחבותה של תופעת הנישואים האזרחיים בין בני זוג יהודים מטעמים כאלו ואחרים. במקרים כאלו נשאלת השאלה האם זכאותה של האישה למזונות אישה נשואה בעינה עומדת, על אף שמדובר בנישואין, אשר הדין האישי של שני הצדדים, דהיינו, הדין העברי, אינו מכיר בהם.
בע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני, נדון עניינם של בני זוג יהודים, תושבי הארץ ואזרחיה אשר נישאו ב"נישואי פאראגווי", בהיותם בישראל, ונרשמו כנשואים במרשם התושבים.
לימים, עלו יחסיהם על שרטון והם נפרדו.
המערערת עזבה את מעונם המשותף, והגישה תביעת מזונות מיום הגשת התביעה ועד למועד הגירושין.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעתה בקובעו, כי מכיוון שאין הדין האישי של הצדדים מכיר בנישואין, וכיוון שתביעת מזונות נחתכת על פי דין מקום מושבם של בני הזוג, דהיינו, הדין העברי, אין היא זכאית למזונות אישה נשואה. המערערת ערערה לבית המשפט המחוזי, אשר דחה גם הוא את תביעתה.
על כך נתבקשה רשות הערעור נשוא דיוננו זה.
כבוד הנשיא ברק בחן את זכות המערערת למזונות משתי זוויות ראיה: האחת, מנקודת המבט של דיני המשפחה הנהוגים בישראל, שמקורם במשפט הדתי, בחקיקת הכנסת ובהלכות המשפט הבינלאומי הפרטי. לפי נקודת מבט זו, חובת בן זוג יהודי למזונות זוגתו היהודית או הלא יהודית, נקבעת על פי דינו האישי, כאמור בסעיפים 2(א) ו-17(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה(מזונות), התשי"ט-1959, ובענייננו, הדין העברי. לפי דין זה, בן זוג יהודי חב במזונות אשתו, בכל סוג של נישואין על פי המשפט הישראלי במובנו הרחב, דהיינו, נישואין כדת משה וישראל, אך גם נישואין אזרחיים.
לפיכך, הדיון בחובת המזונות יתבסס על ההנחה כי השניים נשואים זה לזה. לפי גישה זו, תוקף הנישואין אינו נקבע אך ורק לפי כללי המשפט העברי, להבדיל מחובת המזונות, ולכן גם נישואין אזרחיים ייחשבו כתקפים, כל עוד הם מוכרים ע"י המשפט הישראלי. בענייננו, קבע כבוד הנשיא, במידה והנישואין ייחשבו תקפים, תהא האישה זכאית למזונות אותם תבעה.
זווית הראייה השנייה, מתמקדת ביחסים החוזיים שנוצרו בין בני הזוג. מנקודת מבט זו אין כל חשיבות לשאלה מהו תוקף הנישואין, אלא נבחן אומד דעתם של הצדדים, וכוונותיהם. מזווית זו נבחנת שאלת הכרתם של דיני החוזים בחובת מזונות בין בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים.
טרם נפנה כבוד הנשיא להכרעה בין שתי זוויות הראייה, נדרש הוא לשתי שאלות מקדמיות נוספות: האחת, האם ניתן כלל להפריד בין קביעת הסטטוס לבין התוצאות האזרחיות הנובעות ממנו, ומגיע למסקנה כי אין כל מניעה להחילם זה בצד זה, בין השאר לאור הכרתו של בית המשפט בחובת מזונות בין "ידועים בציבור" יהודים (בני זוג שכלל אינם נשואים זה לזו).
במקרים אלו נקבע, כי למרות שלפי הדין האישי אין יהודי חב בחובת מזונות כלפי הידועה בציבור שלו, הוכרה חובה זו מכוח הסכם. השאלה השנייה בה דן כבוד הנשיא, הינה אם אין לראות בחוזה זה של בני זוג אזרחי הארץ ותושביה שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, חוזה פסול, הנוגד את תקנת הציבור ולפיכך בטל לאור האמור ב סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים). בעניין זה קבע, כי אין מדובר בפגיעה בתקנת הציבור, הן כי אין בנישואין אלו שנערכו בהסכם בין בני זוג כדי לפגוע בערכי המדינה, והן משום שכפי שהוכר חוזה בין ידועים בציבור, כך יש להכיר, לדעתו, גם בנישואין אזרחיים.
לאור האמור, קבע כבוד הנשיא, כי אין כל מניעה להכריע בשאלת המזונות על פי דיני החוזים ללא הכרעה בעניין הסטטוס.
בין שתי זוויות הראייה בהן דן בהרחבה, הכריע לטובתה של זווית הראייה השנייה, לפיה יש לבחון את הנושא מנקודת המבט של דיני החוזים, גם לאור העובדה, שסוגיית תוקף הנישואין עלולה לעורר קשיים רבים הנובעים מ"דת ומדינה". לפי גישה זו, כאמור, ייבחנו הנישואין על פי דיני החוזים על כל הנובע מכך.
לאחר שקבע את החלתם של דיני החוזים, החל בבחינה פנימית של תוכן החוזה על פי דינים אלו.
כאמור ב סעיף 24 לחוק החוזים, תוכן החוזה ייקבע על פי הסכמת הצדדים. אם ישנה הסכמה מפורשת, לא תתעורר בעיה, אולם באין הסכמה שכזו, בצד הזכויות החובות והזכויות המפורשות יבואו זכויות וחובות נוספות בהן נכלל גם עקרון תום הלב, עקרון מנחה בדיני החוזים, כאמור ב סעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים.
מעקרון תום הלב מסיק כבוד הנשיא 3 מסקנות עיקריות לעניין חובת המזונות:
ראשית, מכוח חובת ההגינות והיושר בין הצדדים, מקום בו אחד נזקק לתמיכת השני, הוא זכאי לה, ומכך ניתן להסיק את חובת תשלום המזונות.
שנית, מועד תשלום המזונות ייקבע על פי דרישות היושר, שיקולי ההגינות, ותחושת הצדק ביחסי הצדדים. מוסיף כבוד הנשיא וקובע, כי יש להכיר בחובה לתשלום מזונות גם בהיעדר הסכם מפורש, והכל בתלות בנסיבות העניין הספציפיות.
ושלישית, נקבע כי שיעור המזונות, משך תקופת החיוב וכן עילות השוללות את המזונות, ייקבעו גם הם על פי עקרון תום הלב. כל אלו עשויים להשתנות ממקרה למקרה, ונגזרים מהערכת התנהגות הצדדים, מצבם הכלכלי, ועוד. במידה והצדדים הסכימו ביניהם בחוזה, יכולים הם להחיל על יחסיהם את דיני המזונות של דינם האישי. אולם, לשם כך נדרש הסכם, אשר אין להניח קיומו רק מעצם קיומו של הסכם לנישואין אזרחיים מחוץ לישראל. במקרים בהם נעדרת תשתית עובדתית בנוגע לדין החל, ייקבעו שיעור המזונות, תקופת החיוב והעילות השוללות אותם, על פי ההסכם המפורש והמשתמע בין הצדדים, ובאין הסכם כזה, על פי עקרון תום הלב.
לאור האמור, ולאחר בחינת המקרה הספציפי נשוא הדיון הוחלט לקבל את הערעור. (יש לציין, כי אין הלכה זו מתייחסת לבני זוג יהודים, תושבי הארץ ואזרחיה, שנישאו כדת וכדין, עליהם חל הדין העברי, וכן לא על נישואי יהודים תושבי או אזרחי מדינה אחרת, אשר ערכו ביניהם נישואין אזרחיים במדינה זרה).
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
www.taxlawyers.co.il
משרד עורכי דין
דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון,מתמחה במגוון תחומי משפט ומספק שרותים כגון:
יעוץ מס
מקרקעין
בנוסף למשרדים הפזורים בארץ מפעיל המשרד את שלוחת רומניה המתמחה בהשקעות ונדל"ן במדינה.
המשרדים שלנו:
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
