Millennium Development Goals by the target date
of 2015. Only by investing in the world?s women can we expect to get there?
- Kofi Annan Secretary General of the United Nations
הדברים נאמרו ביום האישה הבינלאומי 2003.
אחת המטרות המרכזיות שהציב האו"ם כדברי קופי אנאן, לחברה אנושית מפותחת היא קדום מעמד האישה והשגת שוויון מגדרי. סביב השאלה "איך משיגים מטרה זו?" נסב מאמר זה.
במאמר זה נתאר תהליך של פריצת דרך מחשבתית, כתוצאה מחיבור בין ניסיון שטח, לתחושות של אי שביעות רצון מתמשכות בעבודת היועצות למעמד האישה.
תחום העבודה הוא חדשני מבחינתנו, מתבסס על מקורות שפותחו בעולם בעיקר בעשור האחרון וינסה לקיים דיאלוג עם הצרכים המקומיים.
העבודה מתרכזת בשלב הראשון של הגיית רעיון המירל"ם ? מדד היועצת למעמד האישה לשוויון מיגדרי. עבודה רבה עוד אמורה להיעשות בהמשך, שתכלול בניית ערכים מדידים, הפצת המדד ודרכי הטמעה וביצוע.
מהלך זה מתבטא ב:
חדשנות
1. תרגום ההכרה לכדי מוטיבציה של עשייה משותפת.
2. הובלת תהליך ארוך טווח בתחום מדיניות ותשתיות פעולה.
3. יצירת כלי אפקטיבי לשינוי חשיבה והתווית דרכי פעולה ומשאבים.
שיתופי פעולה
1. עבודת צוות בין יועצות (ותיקות וחדשות)
2. יצירת מעגלי שותפות ועבודת צוות ברשויות המקומיות.
3. עבודה משותפת עם גורמים ממסדיים ממלכתיים (הרשות לקדום מעמד האישה, השלטון המקומי, הועדה לקדום מעמד האישה בכנסת)
מקצוענות
1. חקר מקורות כלל עולמיים
2. התייעצות עם גורמים מקצועיים בתחום הסטטיסטיקה והייעוץ האירגוני.
3. פרסום מאמרים שילוו את הפרוייקט.
4. עריכת שלב פיילוט, הפקת לקחים ומסקנות.
אנו,קבוצת יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות, העלנו את נושא בניית המדד לשוויון מגדרי (מירל"ם) ופיתוחו , ככלי מרכזי בעבודת היועצת. מתוך הפעילות הענפה שהצמחנו, במהלך שש שנות קיומו של תפקיד היועצות ברשויות המקומיות, הבנו שיש ליזום מהלך משותף שיהפוך את העבודה לתחום פרופסיונאלי ובעל כלים, שיטות ותוצרים. המהלך שאנו יוזמות הינו תהליך "מלמטה" כלפי "מעלה" ,שיהיה בעל השפעה משמעותית על פעילויות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות.
מדידה היא תהליך שבו מתקבל מידע ותיאור כמותי של תכונה או יכולת מסוימת על פי ביצועי הנמדד במטלה מסוימת. תהליך זה מחייב כלי מדידה: מכשיר (פנימי או חיצוני למודד) המאפשר את קבלת הנתונים.
אין ספק שמדידה במישור החברתי, אינה פשוטה ונכנסה לשימוש בתחום מעמד האישה באופן שיטתי רק בעשור האחרון. המדידה מאפשרת יצירת ידע חדש, ומרכזת מידע קיים לשם ניתוח והסקת מסקנות שיובילו לידי קביעת מדיניות בנושא. מדיניות מובילה לתוכניות פעולה המממשות את הידע שנצבר לתועלת קידום ושינוי רצוי, ובמקרה שלנו קדום ושינוי מעמד האישה ויצירת חברה שוויונית יותר לטובת הכלל.
הסיבות שהביאו לרעיון בניית המדד-
? אי שוויון בין המינים הוא חסם להתפתחות החברה.
? במשך השנים נערכו מחקרים ומיזמים שונים בישראל,שנועדו להביא להקטנת הפער המיגדרי, אך אף לא אחד מהם הסתייע במדידה אפקטיבית.
? בעולם נעשו בעשור האחרון ניסיונות למציאת מדדים, המעריכים פערים מיגדריים, אנחנו צריכות להיות חלק מעבודה זו, ולהובילה בישראל.
? מתוך עבודת השטח חשנו בצורך לבניית תשתית אחידה לעבודתנו, יצירת כלי השפעה שיאפשר בניית אג'נדה מגדרית כללית תוך דגש על שינוי מיצוב מעמדן של הנשים בישראל.
? מה שלא נמדד לא מנוהל, והגיע הזמן לעבור מסטטיסטיקה מילולית לעובדות מספריות, המהוות קפיצת מדרגה מקצועית ופוליטית גם יחד.
מבדיקה בעולם את נושא המדידה המגדרית מצאנו כי :
1. קיימים מדדים במישור החברתי כגון -
מדד ההתפתחות האנושית ה- HDI (Human Development Index ) הבוחן איכות חיים לפי תוחלת החיים,(מעיד על רמת הבריאות) אחוז תמותת תינוקות,נגישות להשכלה ורמתה ,תוצר לנפש ועוד.מדד זה מתייחס לכלל האוכלוסייה במדינה נתונה ומגדיר את מיקומה של אותה מדינה ביחס למדינות אחרות בשלוש קטגוריות: כמדינות מפותחות, מדינות חצי מפותחות ומדינות מתפתחות.
למדד זה מתווסף מדד הרווחה האנושי HWI (Human Wellbeing Index )המשקלל מדדים אודות בריאות ,עושר, ידע, מידת הרווחה בקהילה ושוויון.
2. קיימת התייחסות למדדי שוויון והשוויון המיגדרי הוא אחד מהם כגון:
מדד ההתפתחות המגדרית ה- GDI (Gender Development Index ) הבוחן את אותם פרמטרים שצוינו לעיל רק בהשוואה בין גברים לנשים. מדד זה יכול לתת תוצאות שונות מהמדד הקודם, למרות שנבחנים אותם פרמטרים.
מדד ה"העצמה המגדרית" ה ? GEM (Gender Empowerment Measure) הוצג לראשונה, ע"י הפורום הכלכלי העולמי World Economic Forum) ), בכנס נשים Beijing +5, ,ב- 2004 .
כלי זה נועד להעריך את גודל הפער המיגדרי ע"י מדידת הישגים של נשים בחמישה תחומים בעלי עוצמה והשפעה:
א. השתתפות והשפעה פוליטיים, במוקדי קבלת החלטות.
ב. השתתפות בכוח עבודה.
ג. הישגים חינוכיים.
ד. בריאות ורווחה.
ה. שליטה במקורות ומשאבים כלכליים
כל המדדים שהוזכרו עד כה מדברים על מדינות כיחידת המדידה וההשוואה ביניהן.אולם מטרת עבודתנו היא להתמקד במישור המוניציפאלי, מתוקף תפקידנו כיועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות.
סביבת המגורים הבסיסית שלנו היא הרשות המקומית. נשים חוות אחרת את החיים מאשר הגברים, ולכן הגישה שרווחה כי "מה שטוב לגברים (טיפול זהה) טוב גם לנשים" , אינה בבחינת טיפול שוויוני, אלא זו גישה המתעלמת ומטשטשת צרכים קיימים, תוך קבוע של אי השוויון בין נשים לגברים. השוויון המיגדרי הוכר כיסוד חשוב ובסיסי, אשר יש להכילו לחיי היום יום, ע"י התייחסות והתאמת השירותים המוניציפאליים לצרכים הייחודיים של נשים וגברים כאחד.
נושא זה של מיצוב הובלת שינוי חברתי שבו תהיה התייחסות ספציפית לצרכי הנשים הייחודיים, באמצעות השלטון המקומי,נידון לראשונה בשנת 1994 במסגרת התארגנות ה- OECD ( Organization for Economic Co-operation and Development ), ההמשך היה באיסטנבול שנתיים לאחר מכן בועידת Habitat 2 ועד לקביעת ההכרזה של איחוד הרשויות המקומיות בניו יורק בשנת 2001 על מחויבות לתהליך פתוח שוויון מגדרי.
התהליכים הללו נבעו מעבודה ממוקדת בחסות האו"ם החל מהאמנה משנת 1979למניעת כל צורות ההפליה כלפי נשים:
The Convention on the Elimination of all Forms of Discrimination against Women
והמשכם בועידת בייג'ין בשנת 1995 The 4th World Conference on Women בה נחתמה האמנה Beijing Declaration & Platform of Action, שהוותה תמרור וציון דרך לתהליך השינוי. ציון דרך נוסף התרחש בשנת 2000 בדמותה של תוכנית הפעולה MDG ? Millennium Development Goals . במסגרת מטרות אלו נאמרו דבריו של מזכיר האו"ם שצוטטו בתחילת מאמר זה.
אנו היועצות רואות בתהליכים הללו סמן דרך חשוב שעלינו להיות חלק ממנו כמדינה שווה בין המדינות הן במישור המדיני והן במישור המוניציפאלי.
מטרות המדד החדש, מירל"ם :
? מיפוי היישוב באספקט מגדרי ובניית אינדקס יישובי. איסוף המידע ברמה הארצית, שיהווה נקודת התייחסות והשוואה.
? בניית בסיס להכנת תוכנית עבודה שנתית מבוססת תוצאות המדד היישובי לשוויון מגדרי.
? בדיקת אפקטיביות התוכניות המתבצעות ברשות המקומית,לקידום מעמד האישה, כל שנתיים.
? חתימת ראשי רשויות על "אמנה לשוויון מגדרי" ,תוך שלוש שנים.
המירל"ם יכלול את הנושאים הבאים :
חינוך והשכלה; תעסוקה ועבודה ;בריאות ורווחה ; פוליטיקה.
מה יאפשר המירל"ם?
המדד יאפשר קביעת מדיניות ארצית המתייחסת אל הקורה בעולם בשאיפה לעלות בסולם העולמי.
המדד יהפוך את תפקיד היועצת למעמד האישה למקצוע, תוך העלאת הנושא לסדר היום הציבורי והצטרפות מדינת ישראל למהלך כלל עולמי.
עריכת הסקר הראשוני יחייב חזרה עקבית על התהליך מדי שנתיים לשם בדיקת השינויים בתחום, כשהמגמה היא לשינויים חיוביים.
המדיניות הארצית תשפיע על קביעת המדיניות המקומית ולהפך. תוכניות הפעולה כמו הקצאת המשאבים המתאימים ואיגומם, יאפשרו עבודה מקצועית יותר ושיפור רווחת התושבים, אשר יהוו הבט אלקטוראלי לא מבוטל.
לסכום:
אנו מצטרפות לגישה הרואה בהתייחסות ממוקדת נשים כמחויבת המציאות. מדינות שלא מפיקות תועלת ולא מנצלות נכון את הכוח הטמון בחלק גדול מאוכלוסייתן ?הנשים, המהוות מעל % 50 מהאוכלוסייה, מאבדות את הפוטנציאל להתקדמות והתפתחות של החברה בעולם התחרותי שלנו.
בהתאם למחויבות הכלל עולמית לקידום והעצמת נשים ושוויון מגדרי, על מדינת ישראל והשלטון המקומי להיערך לעריכת השינויים שיכללו מחשבה ממוקדת צרכי נשים כבר בשלבי הפיתוח המערכתי, בכל תחומי החיים וכדבר שבשגרה.
אנו שוקדות בימים אלה על פיתוח המירל"ם בסיוע אנשי מקצוע נוספים, אנו מפתחות את דרכי העבודה וההטמעה אבל על כך במאמר הבא.
כתבה, סכמה וערכה: ישראלה בן אשר, יועצת מעמד האישה ראשון לציון
בשם יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות
רשימה ביבליוגרפית:
1. קליין אבי / נתונים ומדדים ? השוואה בין מדינות, סמינר כלכלי חברתי בנושא "האם יש דרך שלישית? דיון על סוציאל דמוקרטיה ודמות החברה הראויה",מכון ון ליר, ירושלים אוג' 2005
2. www.weforum.org/gendergap
3. www.unchs.org
4. www.localgovernments.org
יועצת ראש העירייה למעמד האישה בראשון לציון מזה שש שנים.
דוקטורנטית למיגדר וחינוך באוניברסיטת "אלטה" בבודפשט
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
