הלחץ התקשורתי והציבורי מדי שנה ושנה עם פרסום של שכר בכירי המשק - עושה גלים ומעורר התנגדות ציבורית, תמיהות ולפעמים סלידה מהולה בקנאה על משכורות העתק + הטבות הנלוות אליהן, מול שכר המינימום הנמוך, אלפים מתחת לקו העוני ביניהם אלפי ילדים, קשישים, וחד הוריות.
כשמדברים על שכר של מנהלי הבנקים, דוגמת בנק הפועלים 2.8 מליון או 1.3 מליון או 1.9 מליון וכן סגן יו"ר הפועלים לשעבר 1.3 מיליון, סמנכ"ל כספים במכתשים אגן 1.0 מליון (כפי שפורסם בדה מרקר ב-4.6.06) - הלב מתכווץ מכעס וקנאה.
אסור שהטבלה הנ"ל תבלבל אותכם, יש עוד מנהלים בכירים פחות, שמגיעים לסכומים אסטרונומיים כאלה גם בבנק לאומי, הבינלאומי הראשון, דיסקונט וכל היתר.
כמובן, שעלינו להפריד, בתפיסה, בביקורת וביכולת לשלוט בנושא השכר, בין תפקידים ציבוריים מטעם מוסדות הממשלה לבין המגזר הפרטי והעסקי.
לגבי המגזר הציבורי והמוסדי - אין כל בעיה להגביל את גובה השכר ואת גובה הטבות הנלוות לכל תפקיד. אבל, לא עולה על הדעת, להגביל בחוק את השכר וההטבות במגזר העסקי הפרטי. אין זה מתפקידו של הציבור והממשלה, להתערב בניהול החברות, השכר, ההטבות והבונוסים המחולקים לבעלי התפקידים. זה עניין החברה, בעלי המניות והדירקטוריון, אבל הממשלה כן יכולה ורשאית, הן בהסדר שבהסכמה והן בהסדר של חקיקה לקבוע תקרת שכר + בונוסים + הטבות שמעבר להן על החברה הספציפית לשלם מס לממשלה בגובה שיקבע מעבר למס הרגיל. לדוגמא: על שכר מעבר ל-150.000-100.000 לחודש - בשקלול כל ההטבות והבונוסים תשלם החברה מס מוגדל בגובה של 75-80% - מהמס הרגיל.
צריך לזכור, לצד המגזר העסקי הפרטי עומדים חוקי המדינה + חוקי היסוד ובעיקר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק - המאפשרים הן לאדם והן לחברה לפעול באופן עצמאי ומשוחרר גם בנושא המשכורות, והצ'ופרים הנלווים - בתנאי שהם משלמים את המס הקבוע בחוק, בלי חכמות, עקיפות, קומבינות והתחכמויות.
המצב כיום - שהחברות משלמות מיליונים למנהלים, אבל, למעשה בעקיפין מטילות חלק מהמס על הציבור הכללי - ואת זה צריך למנוע.
למשל, צריך לסגור את הפתח הקבוע בפקודת מס הכנסה לפיו, הוצאות שנעשו לשם יצירת הכנסה פטורות ממס (עפ"י סע' 17 לפק' מס הכנסה).
כלומר: נוצר כאן פתח לפיו תמרוץ הטבות ובונוסים לבכירים - פטורים ממס ע"י הכנסתם למסגרת של ניכוי מהכנסה החייבת במס.
התוצאה: החיים הטובים של הבכירים, כמו טיסות במחלקות ביזנס/ראשונה, בתי מלון 5 כוכבים או סוויטות יקרות, הוצאות אש"ל ללא הגבלה ופיקוח, כרטיסי אשראי לשימוש חופשי, רכב יקר, ביגוד ופינוקים נוספים בעולם, נחשבים כהוצאה פטורה ממס. פירוש הדבר: הציבור של משלמי מס במקור, דהיינו בעיקר השכירים והפקידים שמשכורתם מעל קו המינימום מסבסדים את החברות הגדולות, המגלגלות מיליארדים.
אז נכון, שהחברות האלה חשובות למשק וכלכלת ישראל ומתן תעסוקה וצמיחה שנותנות בסיס איתן, הן לכלכלה, לביטחון וליציבות הממשלה, אבל מאידך, גם נכון וצודק, שמעבר לגבול מסוים החברות ישלמו מס אמת ולא יגלגלו אותו על הציבור הרחב וציבור העובדים שלהם - מהם כבר לוקחים מס הכנסה ישיר.
אסור לזלזל בטענה, שהדבר עלול להתפרש כהתערבות הממשלה, בעסקים פרטיים וכבר נשמעות טענות של נסיגה לאחור, שיטות קומוניסטיות וכל הקלישאות מסוג זה - לרבות בריחת אנשי עסקים למדינות אחרות.
יש טעם בטענות אלה, כולל הטענה שאין כמעט במדינות המודרניות המתקדמות חוקים מסוג זה ובנושאים אלה.
אבל, צריך להשיב לטוענים אלה - שגם חוקי מס הכנסה ובמיוחד הבקרה, הפיקוח והעונשים על אי תשלום מס או התחמקות - שונה שם, ומי שמרמה או לא משלם מס אמת, כמו בארה"ב, עלול למצוא עצמו גם בבית סוהר לשנים רבות, ללא חברה או עסק ופושט רגל. לכן אם החוק המוצע יתן דגש על העלאת המס, לגבי ההוצאות הרבות והגדולות שעד היום היו פטורות ממס - החוק יעמוד במבחן בג"צ.
אם הדגש יהיה על מתן משכורות למנהלים ע"י חברות פרטיות, בג"צ לא יכול ולא רשאי להתערב - עפ"י חוקי היסוד והתנהלות תקינה של כללי כלכלה מסחר ומנהל תקינים.
אי לכך, גם לתקשורת ולדוברי הממשלה יש תפקיד חשוב להסברה נכונה, תוך מתן דגשים ומצג נכון של מדינה קטנה עם בעיות בטחון וחברה ולצורך בחקיקה או לרפורמה המוצעת (ורצוי להידברות עם המגזר הפרטי) כדי שהחוק לא יצלול לאלמוניות ולבבדידות היסטורית.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
