האגו כמרכיב, המקרב או לחלופין מרחיק אותנו מפלוני ומאלמוני, "כשהאגו מגיב"
על פי "מדד הדפוס הגלובאלי" שלנו את עצמנו, ביחס לכל אדם, באינטראקציה כזו או אחרת...
כלומר, "האגו בוחר עבורנו תכתיבים תפישתיים", ביחס לבחירתו או לשלילתו על
הסף של כל אדם כמושא לקרבתנו באינטראקציה מסוימת... האגו יוצר מעין-
"טבלת מיצוב", כזו המתעדת באמצעות תהליך חשיבתנו ודמיוננו, מהן תכונותיו
ומאפייניו של האדם האחר בתחומים, כגון: אוצר מלים וכושר ביטוי, גובה, משקל,
אטרקטיביות חיצונית, רמת השכלה, מקצוע, מעמד סוציו אקונומי, השקפת עולם ,
גישה ושפת גוף, הפגנת מיניות, נוכחות וקסם אישי, ידע כללי, סקרנות, שאפתנות,
כושר התמדה וכולי...
על מנת לזהות בצורה מדויקת האם קיים בסיס להתאמה (באשר היא)
עם אנשים, לעתים עדיף להניח את "מסנן האגו לרגע בצד", מאחר וכולנו
מעת לעת לוקים "במעט נפיחות בבלוטת יותרת האגו..." רצוי ואף
כדאי לכל אחד ואחת מאיתנו, "לנסות לזפזפ לערוץ אחר... ולצאת
מהערוץ- "אגו"... נסו לתאר בנפשכם, "שהנפיחות" היא בעצם - "סוג של
כדור פורח, ואז-שחררוהו באהבה לדרכו אל השמים, כשפניו מועדות אל
עבר מסע סביב העולם ב - 80... שנה"... לאחר שתעבורנה 80 השנים,
התקשרו אליי וספרו לי איך הייתה- "פגישת המחזור המרגשת"...
לאחר - "ביצוע ההתנתקות", נוכל לבצע את "החיפוש אחר הערוץ הטהור"...
זאת נעשה, באמצעות מבדק ההתאמה הבין אישית לאשורה, בדרך ההצמדות
למציאות ההווייתית חווייתית - "בתחושה על גביי בשרנו",
ולא על פי "תכתיבי מערכת הסינון של האגו טריפ"...
מאחר וידוע - "שיש לו מין אינטואיציה שכזו" - לשלול
דברים שנראים- "זה לא אני ..."- מחד, בזמן ההוויה - "מכאן",
כשבאופן פוטנציאלי בעתיד דרך ההתנסות בפועל, תוך התעלמות
ממנו - ומביקורתו, היינו חווים ורואים בתובנה וברגשות,
מציאות והתרחשות אפשריות בקנה מידה שונה- לעתים
לגמרי, מאידך- "משם"... מאחר וזהו המצב הקיים,
בו האגו נותן לנו כביכול אשליה של תפיסת האדם שמולנו
באינטראקציה הראשונית, (בטלפון, ברשת, בפגישה פנים
אל פנים ועוד) ואפיוניו מצטיירים בנשמותינו- בצורה
כביכול נהירה וחד משמעית לאור: "האינטואיציה
שלנו", חלומותינו, צרכינו, שאיפותינו האנשים
שאיתם מימשנו זוגיות בעבר, וכל יתר הדברים
הנרכשים בנו והמשויכים אלינו דרך מוחנו באמצעות -
תבנית של "built-in"... קיימת גם דרך אחרת,
המתאפשרת באמצעות נטרול אותה תבניתיות
בחשיבה, פשוט נוכל לתת לחיוניות, לחשיבה
החיובית והזרימה הקיומית הפונקציונאלית
והאנרגטית לפעול, וננסה הלכה למעשה,
לבדוק במצביי חיינו, מה היא רמת
האטרקטיביות בפועל בניסיון להכרות אדם זה
או אחר, אזי, היינו עשויים בצורה מפתיעה,
לגלות התרחשויות בלתי צפויות (כשכמובן
חשוב לציין, שלא נבדוק זאת עם כל אדם
שרחוק מעולמנו מרחק 1,000 שנות אור...
על שיקול דעתנו להיות מתון ולא קיצוני מבחינת האגו,
מכל זווית)... כאמור, אזי- בעת נטרול האגו, היינו
חווים דברים שונים ואחרים מהדברים שכביכול האגו
והאינטואיציה המאוגדת בו, משקפים לנו, לטוב ולרע...
חשוב לציין כמובן שישנם מקרים בהם שיקול הדעת והאגו-
ייחשבו מעשיים, זאת כאשר קיימים פערים משמעותיים, בין
שאיפותינו וצרכינו בחיים ובזוגיות בפועל, לבין האפיונים
הלכה למעשה שאותו האדם, כפוטנציאל לאהבה או לפגישה,
יכול להוות לדידנו (מבחינות כגון: השכלה, רמת הכנסה,
מראה חיצוני, ביטחון עצמי, רושם ראשוני, תקשורתיות,
כימיה, השקפה וראיית העולם, ניסיון וראיית הזוגיות,
וכולי)... במקרה שכזה, ראוי ואף רצוי (מן הסתם)
לפעול בשיקול דעת ריאלית, ופראקטית ביחס למצב הקיים.
לעתים די תכופות, קיימות "השלכות" מצד האגו לגבי
המציאות העתידית שנובעות מדפוסיי חשיבה, כגון:
פחד מתכונות ואפיונים שונים אצל בני זוג פוטנציאליים
לאור עברנו וניסיוננו הקשים ורוויי המחסור, הכאב,
והסבל באשר הם במערכות יחסינו הקודמות, לדוגמא:
"נפגשתי עם בן מזל עקרב ואני לא אסתדר איתו לעולם...
אין לקשר מעין זה סיכוי מבחינתי..."; או למשל:
"עורך דין... אלה, כולם נוכלים... שניים כאלה היו
יותר מדי עבורי, לגלגול הזה... זה ממש לא אני..."
או מקרה כגון: "הגובה שלי 173 ס"מ, וגובהו של הבחור
כ-172 ס"מ בלבד, איך אוכל ללבוש עקבים בגובה
של כ-5 ס"מ ולהרגיש נוח ונשית לידו?... מגיע לי
לפחות בחור בגובה של כ- 180 ס"מ..." או מצב כדוגמת
זה הבא: "הוא חמוד ואפילו די מעניין... כשהוא
מתאמץ... פגישה נחמדה... אבל אין פה קליק..."
ואולי לאחר כשתי פגישות יהיה יותר מקליק?...
האם "רומא נבנתה בקליק?..."; האם אחוז הזוגות
"שהתחילו בקליקים", מוכח כנמוך ושולי בסטטיסטיקות
הגירושין בארץ?... או שאולי, בדיוק ההיפך הוא
הנכון וההגיוני?... כמה מהבעיות הקיומיות
שבחיינו, אנחנו יכולים לפתור "בקליק"?...
האם אנחנו לא ילדים מספיק מבוגרים - על מנת להבין
שמה שמתחיל "בקליק- המהומה"... מתגלה בסטטיסטיקת
הגירושין כיום, ובכלל "כקליק - על לא מאומה?..."
דוגמאות אלה ואחרות הינן בעצם בחזקת "שטחים
אפורים", כאשר בחלק רב ולא מבוטל מהן,
(בהסתייגות וללא הכללות כמובן, בכל מקרה לגופו הוא) -
מדובר כאן בשטחים שיכולים היו להיות פוטנציאליים
ביותר- לעתים קרובות, אלמלא האגו בשילוב- 'כבוד
האינטואיציה' מהעבר ומהבטן, "היו מוליכים אותנו באף"...
או במלים אחרות, "האימה מן העלול להתרחש ברמת הקטסטרופה
בעולמנו", המדמה לו "דה- ז'אוו" (חיזיון תעתועים) מתת
המודע, או מהמודע שמאיים להתרחש שוב בפוטנציה עם אדם לא
מוכר, שלכאורה, משקף לנו ניסיון קשה ומלא סבל מהתמודדויות
העבר, חיי זוגיות קודמים, או במסגרות עולמנו, ברמת-
"דפוסים קיומיים" (התעללויות שונות אליהן נחשפנו,
מקומות בהם נפגענו בעקביות ולאורך זמן, וכדומה)
ככלל... ובמקרה הזה, נכון ויפה לומר: "מי שלא מעיז..."
לעתים, אנחנו כ"כ עסוקים "בחיפוש צידוקים ועשיית סלקציה", על
מנת להימנע ממכאובים, עד למצב בו משתק אותנו הפחד, אנו נרתעים
מלחוות ולנסות מצביי קיום שונים "על- בשרנו", ותחת זאת, אנחנו -
בוחרים בהתחברות להוויה האינטואיטיבית, כשבדמיוננו "כשאנחנו
עפים את כל המרחק מרמת הנדמה לי, אל רמת המציאות, כביכול,
לאשורה בשטח כדור האגו הפורח והמנופח היטב", במין התאמה מופלאה
שכזו, ע"י "הפעלת המערכת החיסונית של הרגש", שנועדה לכאורה "לרפא את עולמנו"
בשעת ההתמודדות- המלחיצה ומלאת החששות כדוגמת זו, מכל אותם "הטפילים" שנדבקו
אלינו...למעשה, מאחורי אותה הרתיעה מסתתרות להן כל אותן "פוביות" וחרדות
הנטישה שלנו- המניעות אותנו מלכתחילה - "לעוף על נפשנו", הפגועה כבר
ממילא... וכל התהליך בכללותו מתרקם, כשמטרתו המוגמרת הינה - "לא לבצע
חס וחלילה - צלילה חדה אל תוך אותה המלכודת", המפורסמת וידועה לכל אחד
ואחת מאיתנו, הלא היא מערבולת ? "רבותיי ההיסטוריה חוזרת"... או לחלופין:
"ההיסטריה חוזרת"... כשכאן חשוב לנו למצוא מצוף אל האומץ וההתנסות...
חשוב שנבין וניקח בחשבון שבכל התנסות בחיינו גלום לו רווח אדיר,
בצדו האחד של המטבע, כשבצידו השני והשחוק מעט יותר, מצוי הסבל...
נטמיע בנפשנו ונבין בכפיפה ישירה למציאות, כל אחד מגורמים אלה
והשלכותיו, באהבה ובהכנעה, כמאמר המשורר: "היום כבר לא מתים מאהבה"...
אחרת, אנו עלולים להחמיץ את החיים האמיתיים, כמו שחיו פעם הורינו
וסביי סבינו... ובדרך בה ממשיכים- "המתמודדים השורדים", הריהם
כל אותם הזוגות הנשואים שבינינו, החיים את חייהם כיום...
ובגיל 80, נתהה ולא נבין, הכיצד אנחנו- נמצאים
בסטאטוס שכביכול לא לנו?... ונשאל בהחמצה, ובחרטה לא
קטנה: "מה למעשה הפסדנו בכל הפעמים בהן ברחנו מהתנסויות עברנו,
בזמן שזנבנו מקופל בין שתי רגלינו השועטות קדימה?..."
----------------------------------------------
"גשו אל שארית חייכם", אזוריי אומץ וחדורי אמונה ביחס לכל מה שהנכם לטוב
ולטוב, ובחיוך מאוזן אחת אל השנייה, שאלו אותם ללא שמץ בושה, כאן ועכשיו:
"איזו הפתעה בישלתם לי כעת יקיריי?... געו בם, אמצום אל לבבכם - בהכרת תודה
מופלגת בעבור כל אשר זכיתם להפוך ולהיות בזכותם... חושו בקצב פעימות
ליבם... בטמפרטורת גופם... באנרגיה הזורמת מתוכם אל עומק קרביכם..."
או אז, תפנימו הלכה למעשה "אל מעמקי נימיי נפשותיכם את החיים כהווייתם"...
ותתחילו בצעידה ע"פ משעול צו רוחכם... מי ייתן- "ותעזו לשלוח
ידכם ולגעת בקצה הקשת, החולשת במרומי שמש עתידכם הצפון"...
בהצלחה ובשפעת מאורות ואהבות-
ממעמקי לבבי-
מ. איל חזיז
מ. איל חזיז הינו המפתח והממציא הבלעדי של שיטת- "המשואה",
המשלבת אבחון ויעוץ, באמצעות: נומרולוגיה, תרפיה במשמעות
הצבעים והאינטונציה, העידן החדש, כוח השמות ע"פ חכמת
תורת הקבלה, ואימון אישי לחיים. סופר ומפרסם מאמרים בתחום-
המודעות והצמיחה האישית. "מורה דרך לחיים", המשלב- כלים
אותנטיים לתהליך הגשמה, צמיחה והתפתחות אישית ורוחנית.
דואר אלקטרוני: eyaly4@bezeqint.net
המשלבת אבחון ויעוץ, באמצעות: נומרולוגיה, תרפיה במשמעות
הצבעים והאינטונציה, העידן החדש, כוח השמות ע"פ חכמת
תורת הקבלה, ואימון אישי לחיים. סופר ומפרסם מאמרים בתחום-
המודעות והצמיחה האישית. "מורה דרך לחיים", המשלב- כלים
אותנטיים לתהליך הגשמה, צמיחה והתפתחות אישית ורוחנית.
דואר אלקטרוני: eyaly4@bezeqint.net
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
