ההיכרויות באינטרנט- אוטופיה של קשת בנפילה ברשת 

במהלך חיי למדתי שבמערכות יחסים
זוגיות תלויות אהבה, שני בני
הזוג צועדים אחד כלפיי
השני 'בדרך אחת מגושרת' -
משמע משותפת, כלומר מדרך חד
סיטרית... ביחס של אוריינטציה
המהווה ישות אחת- הרי היא'צומת
אהבתם'... כולנו מגיעים מעולם
המורכב מתתי עולמות הרי הם לא
אחרים מאשר מסגרות חיינו לאורך
כל שנות חיינו, כאשר מכל אחת
ממסגרות אלה אנו שואבי חלק מסוים
ממכלול חלקי השלם הנחשב
לאישיותנו, ואשר בה אנו מאופיינים...


בעולם המערבי בו אנו חיים,
ולתכתיביו רובינו ככולנו
נשמעים, מקובל לבחור בן/בת זוג
יחידי עבור חיינו- משמע,
שעלינו למצוא את רב האפיונים
הנדרשים לנו, ביחס לצרכינו
ושאיפותינו במערכת הזוגית-
בגוף אחד ובנפש יחידה, ותו לא...
כאן, מתחילה הבעייתיות שבחיפוש
בני זוג, אצל חלק לא מבוטל מן
הנפשות התרות אחר בני זוג, בתקופה
בה אנו חיים...בהשפעתם של גורמים
תקופתיים ומנטאליים, כגון:
גלובליזציה, ליברליזציה- למיניה,
מורכבות ושוני בין הפרטים האנושיים,
ריבוי תרבויות ואמונות, הפך עולמנו
לכאורה לטומן בחובו אין סוף אפשרויות
לבחירת מושא האהבה, עבור כל אחד ואחת
מאתנו... במקביל, חונכנו להמצאות בסביבה
תחרותית ואמביציוזית משחר ילדותינו...
בעבודה, בלימודים, בצורה סמויה ומיודדת
לכאורה- עם חברינו הקרובים, וכולי...
כיום, קיימת - 'הישגיות ומלחמת קיום
כבירה', בתחום אשר מאז ימי אבותינו
הקדמונים,(קל וחומר גם בזמן הורינו) נחשב
כנחלת הכלל- הפשוטים והמכובדים, החזקים
והחלשים, העשירים והעניים, החכמים והבורים,
הבריאים והחולים... הלא הוא- לא אחר מאשר תחום
האהבה והזוגיות, עד לעידן זה... בימי הורינו,
מציאות הקיום היתה סבוכה ושונה לגמרי מבימינו
אנו... הכול היה פשוט יותר, האנשים מורכבים
פחות, 'הסטיטיסקות העוסקות בזוגיות' היו קרובות
יותר למד של היום... האנשים היו פחות שמנים...
פחות מרוכזים בעצמם ואגואיסטיים, היו נורמות
ועקרונות אדיאולוגיים שונים... מתי שמעתם
לאחרונה מישהו המדבר על אידיאלים? כשזה לא
קרה- בעיתון, או איזה 'זקן משוגע' שבילבל
לכם את המוח באוטובוס'... בחדשות בטלוויזיה,
נחזור לעיקר, האמביציוזיות והתחרותיות הללו
תפסו מקום שלאחר כבוד - אף בתחום חיפוש
ומציאת הזוגיות והאהבה, כשרבדים המייצגים
את מרקם עולמינו- ומאפיינינו, משליכים
על סטאטוס בן הזוג הנדרש עבורינו, בכל מובן,
לדוגמא: השכלתנו, אישיותנו, הפנטזיות שלנו לגביי-
מי שאנחנו וביחס לא תמיד ישר, לאמת בשטח - 'מיהו
האביר המיועד לנו'?... רמת התקשורת והאינטלקט שלנו,
תפיסות עולמינו ואמונותינו, ביחס למין השני,
כפי שהללו הושפעו מהיחשפותינו, בכל מישורי
קיומינו... טעמינו האישי בכל הקשור לחיצוניות
ולמין בני הזוג הפוטנציאלייים עבורינו... ובל נשכח,
האינטרנט והגלובליזציה,היוצרים עולם בעל אין ספור
אפשרויות כמעט להיכרויות... כל הפקטורים הנזכרים לעיל,
יוצרים בילבול בליבן ונפשן של כל הנפשות הפועלות בעולם
חיפוש הזוגיות, הרי הם לא אחרים מאשר אנחנו... ומביאים
לתסכולים בלתי מוסברים באשר לרצוי המתגלה לעתים קרובות
כבלתי מצוי, וכל הלא רצוי ללא כל קושי, ובכל עת, כמו
רקסי הכלב, בשריקה חוצפנית וקלילה יהפוך בין רגע- מצוי...
וכל אסופת הפונקציות האין סופיות הזו, מניבה: זהירות
יתירה, סקפטיות באשר- 'לכל מה שזז'... סלקטיביות חסרת
פשרה ופשר, תסכול, ופסימיות... כשטופן מקביל, מתרחש
'תהליך הנחשב בעליל' כבלתי מוסבר וביחס הפוך משהו,
ובקרב- 'מחפשי הזוגיות', מתעוררת לה 'אטמוספירת חלל-
משוללת גרביטציה', בכל הנוגע: 'לאלמנט השעון הביולוגי',
לדימויו המנטאלי והפיזי של בן הזוג, הפגישות
הפוטנציאליות העתידיות, הזוגיות המתבקשת, ועוד...
אני מאמין שאולי כדאי לנו רגע לעצור רגע ולחשוב:

א. האם אין משהו שאנחנו מחמיצים בדרך?...

ב. האם מה שאנחנו רואים מכאן רואים גם משם?...

ג. מה בעצם גורם לנו בשורה התחתונה העולם הוירטואלי הזה?...

ד. האם כך חלמנו, משחר ימינו, שייראו חיינו?... האם זהו חזונם
של אהובינו?...

ה. מה היא כמות הפגישות הריאלית, אשר לה נזקק אדם מן הישוב,
על מנת- 'לצאת ממעגל הסינגל'ס', למערכת החיים הזוגית?...

ו. האם הורינו היו פעם במצביי קיום דומים לאלה בהם אנו
שרויים כיום?...

ז. מדוע לפני כעשרים שנים, לא קם הילד אשר זעק
ללא בושה: 'המלך הוא עירום'?... משמע, הכיצד
זה דווקא כיום קם זמר שבחר מרצונו, לשיר: 'אנחנו
דור מזויין'... וזמר אחר המצהיר דבר שאף לא אחד
מזמרי דור העבר הצהיר ביחס לעצמו: 'אני אפס'?...

ח. האם כשהאגו זועק: "שח"... כבר במהלך השני במשחק...
לא היו בצורה תיאורטית פוטנציאלית יכולים להתרחש-
'כעשרה מהלכים נוספים'... 'שהיו עושים את ההבדל',
במידה כזו או אחרת, בחיי נפשות החיילים הפועלות...
בכל הנוגע- 'לדם היזע והדמעות הניגרות ללא הכרה-
בשדה הקרב', הלא הוא עולם ההיכרויות - הוירטואלי...
העקוב, גם כך משכבר הימים, בדם רב לא לו?...

ט. האם לא עדיף עבור נפשותינו, פשוט להסיר את אותה 'המסכה הוירטואלית'-
המושלמת המתחנחנת, המתחסדת, הכ"כ מוצלחת שלימה ואטרקטיבית, ולצאת-
'מעולם הצבע' אל עולם המקרין אמיתה של הטבע - כלפי העולם החיצון?...

הקיימת אפשרות, לפיה אנו פוחדים ממי שאנו במציאות חיינו,
לאור היכרותנו עם עצמינו?... חשים מאוימים מביקורתו של
העולם?... 'מהבמה והקהל'?... אולי יתכן מצב היפותטי בו
ניפגוש בחיינו היום יומיים, בן אנוש אשר לא יחוש שאנחנו כאלה
מדהימים, בדרך שתיארנו עצמינו- 'בספר ההגדות הוירטואלי'?...

האם יכול להתקיים מצב, בו לא ניראה כ"כ קוסמים לאחר, שלא ע"פ
התמונה מהשנה שעברה... וללא החצ'קון שיצא לנו בדיוק היום בבקר?...
האם בכל עת אנחנו טיפוסים - 'חכמים, אסרטיביים וטובי לבב'?...



בברכת שפעת מאורות ומתנות הבריאה לכם -

ממעמקי לבבי -

מ. איל חזיז

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי