אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
אחת מנקודות הזמן הקריטיות במהלך מסעו של מטען היא מעמד מסירתו למוביל הימי והנפקת שטר המטען. כידוע, שטר המטען מהווה גם קבלה מטעם המוביל הימי על קבלת המטען לידיו באופן שתיאור המטען בשטר המטען, עשוי גם להוביל לאחריות המוביל במקרים של נזק או חוסר למטען - ביחס למתואר. לכן, היה והמוביל הימי מגלה בשלב ההעמסה נזק, חוסר או זיהום שנפל במטען, נתונה לו האפשרות לציין זאת בשטר המטען ולסייג אותו ואף לסרב להעמיס את המטען.
כאשר מדובר במטעני צובר, מדידת כמות המטען המועמס על כלי השיט מבוצעת על ידי מפקחים מקצועיים אשר מדידותיהם אמורות לחייב את הצדדים לחוזה ההובלה. על פי ממצאי מדידותיהם אלה, נערך ונחתם שטר המטען על ידי רב החובל ("MASTER?( של כלי השיט.
מבחינת משלח המטען, הדברים הולכים ומסתבכים כאשר המוביל הימי הנו חוכר כלי השיט, אשר הוא מצדו מתקשר עם הבעלים של כלי השיט המהווה אף הוא צד לשטר המטען. הבעלים מצדו הוא בעל השליטה בכלי השיט באמצעות רב החובל, ולכל אחד מהם עמדה משלו באשר לתכונות המטען המועמס.
סיטואציה שכזו נדונה לאחרונה (בהליך בוררות), כדלקמן:
מטען של 6.5 טון חיטה היה מיועד להובלה מטורקי לאיטליה באמצעות כלי שיט חכור. בחוזה החכירה שבין החוכר לבעלים נקבע כי "למאסטר נתונה הזכות, בתיאום עם מפקח המטען, לדחות כל מטען שיגרום לו להחריג את שטר המטען". כעבור כשעתיים של הטענה, לאחר שהוטענה כמות של 158 מ"ק גילו המפקחים על המטען שהיו המפקחים מטעם החוכרים והמשלח ((SGS חומרים זרים ובכללם שקי ניילון במטען החיטה וההעמסה הופסקה. ה"קלאב" מטעם הבעלים (P&I), שלח מפקחים מטעמו לכלי השיט והם קבעו כי לא ניתן להעריך את כמות החומרים הזרים שבמטען. ה"קלאב" ייעץ לבעלים כי הפתרון היחיד האפשרי הוא לא להעלות את המטען או לחלופין לסייג את נוסח שטר המטען.
החוכרים מצדם, עדכנו את הבעלים כי המוכרים החדירו מכשיר מיוחד העושה פעולת מסננת ואשר מנפה ומנקה את המטען. למחרת היום, שלח רב החובל מכתב מחאה למשלח המטען ולחוכר, ולפיו, חומרים זרים התגלו במטען ומאחר והוא נתבקש לחתום על שטר מטען "נקי" (ללא סיגים והחרגות באשר לתיאור המטען) הרי שיש לפרוק את המטען שהועמס ולהטעין מחדש מטען נקי. החוכרים התנגדו למכתב מחאה זה. בהמשך היום שלח הבעלים של כלי השיט מכתב החוזר על תוכן מכתב המחאה של רב החובל והמתריע בפני החוכרים בפעם האחרונה לפרוק את המטען או לחילופין לשנות את נוסח שטר המטען ולהוסיף עליו את ההסתייגויות שביחס לטיב המטען. עוד הודיע ה"קלאב" לבעלים כי היה והבעלים יקבל את המטען כמות שהוא וללא ציון ההחרגה המתאימה של שטר המטען, אזי ה"קלאב" לא יעניק לבעלים כיסוי ביטוחי בגין הובלה זו.
המפקחים מטעם ה"קלאב" שלחו לבעלים נוסח של סעיף החרגה לשטר המטען ולפיו יש לציין בשטר המטען כי "המטען מכיל _____% של חומרים זרים". עוד ציינו המפקחים מטעם ה"קלאב" כי המשלח הודיע כי מבחינת עיסקת המכר שבינו לבין הנשגר, המטען יכול להכיל עד 2.5% של חומרים זרים. יחד עם זאת, למפקחים מטעם הקלאב לא היה ידוע מה אחוז החומרים הזרים במטען שהועמס. לעומת זאת, המפקחים מטעם החוכר והמשלח, השיבו בהודעה מטעמם ולפיה הם בדקו דגימות מהמטען והתברר כי אחוז החומרים הזרים שבמטען הנו בהתאם לתנאי המשלוח ומכירת המטען. לפיכך בעלי כלי השיט נדרש באופן מיידי להמשיך ולהעמיס את המטען אחרת ישא בתוצאות וינקטו כנגדו הליכים משפטיים. הבעלים השיבו בטענה כי המפקחים על המטען טועים, וכי לנוכח הזיהום לא ניתן להנפיק שטרי מטען "חלקים".
הבעלים פרק את המטען שהועמס והפליג לנמל פיראוס, שם העמיס כלי השיט מטען חלופי של מלט.
הבעלים טענו כי לנוכח החלפת המטען המזוהם במטען חלופי, הם הפסידו הכנסה בסך של 87,000$ ודרשו פיצוי בסכום זה מהחוכרים. החוכרים דחו טענה זו והגישו מצדם תביעה כנגד הבעלים בגין אי ביצוע ההובלה.
החוכרים טענו כי רב החובל יכל לדחות את המטען רק בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד -שהמטען פגום באופן שהיה מאפשר לרב החובל להוסיף הסתייגות לנוסח שטר המטען והשני - וזאת על פי ממצאי המפקח על המטען. במקרה זה, טענו החוכרים, כי כמות של 17.6 ק"ג של חומרים זרים במטען החיטה שנדחה היא כמות זניחה שאינה פוגעת במטען ואינה מאפשרת לרב החובל להחריג את שטר המטען, וכי המפקח על המטען (SGS כאמור) קבע שהמטען תקין ולא התיר לרב החובל לדחות את המטען או להחריג את שטר המטען.
נקבע, כי חובתו של רב החובל היא לבדוק את המטען המועמס ולהפעיל את שיקול דעתו וניסיונו. אם רב החובל סבור בכנות שהמטען אינו תקין ואם בנסיבות המקרה רב חובל סביר היה מגיע למסקנה שכזו, אז הוא רשאי לציין זאת בשטר המטען. במקרה זה, לאחר שזוהו חומרים זרים במטען, רב החובל סבר בכנות שהמטען אינו תקין וזאת בהחלט החלטה שרב חובל סביר היה מקבל בנסיבות העניין. יתרה מכך, רב החובל פעל כשורה כאשר עצר את העמסת המטען ופנה לקבל עזרה מבעלי כלי השיט. גם הבעלים פעל באופן סביר כאשר פנה לקבל עזרה מ"הקלאב".
יחד עם זאת, לפי תנאי החכירה (שבין החוכר לבעלים), נקבע בבירור כי המפקח על המטען הנו בפירוש המפקח שמונה מטעם החוכר או המשלח או הנשגר - היינו SGS במקרה זה, וממצאיו הם הקובעים וללא ממצאי המפקחים מטעם הקלאב. הפיקוח מטעם SGS קבע כי המטען עומד בתנאי המשלוח וחוזה המכירה. לכן, רב החובל לא היה רשאי לדחות את המטען או להחריג אותו בשטר המטען והתוצאה היא שהבעלים היה בהפרה של חוזה החכירה. לכן לא היה כל צורך לפרוק את המטען של שהועמס ובוודאי שלא הייתה הצדקה לנטוש את המטען ולצאת להפלגה אחרת. נקבע, כי הבעלים אחראי לפיצוי החוכר בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מאי ביצוע ההובלה.
במקרה זה, העמסת המטען התעכבה משך 24 שעות עד אשר בסופו של דבר המטען ננטש וההובלה לא בוצעה. בין לבין, כל הגורמים המעורבים החליפו תשדורות פקסים וטלפונים והיו צריכים לקבל בזמן אמת החלטות בעלות משמעות כספית גבוהה במיוחד בשעה שכלי השיט עוגן ברציף ומצוי בהליך של הטענה שהופסק. אמנם, בשורה התחתונה ולאחר מעשה, נקבע כי הבעלים אחראי לנטישת המטען, אך חשוב לשים לב לכך שבפירוש נקבע כי רב החובל פעל כראוי בעת שעצר את ההעמסה עם גילוי החומרים הזרים ואף הבעלים פעל באופן סביר כאשר נשמע להוראות ה"קלאב". בשורה התחתונה, בסופו של יום, נקבע כי יש לקבל את עמדת המפקח על המטען ולפיו הזיהום הנו בגבולות המותר וכך האחריות הועברה לפתחו של הבעלים ולא לפתחו של החוכר שהיה עשוי להעביר את האחריות הלאה לבעל המטען. אולם לא בכל מקרה זו אכן תהיה התוצאה הסופית.
אחד הפתרונות הפרקטיים מבחינת משגרי המטענים במקרים כגון זה, הוא לקבל מהמוביל הימי את חתימתו על שטר מטען "נקי" וזאת אל מול כתב שיפוי מטעם המשגר ולפיו הוא ישפה את המוביל הימי היה ויתברר כי המטען פגום או מזוהם, לפי העניין. עוד ניתן ללמוד כי יש חשיבות מכרעת למעמדו של המפקח על המטען והאם הוגדרה סמכותו כראוי והאם היא גוברת על ממצאי מפקחים אחרים או טענות אחרות בעניין.
על כל פנים, מבחינת בעלי המטענים, לנוכח סמכויות המוביל הימי לדחות את המטען או לסייג את שטר המטען במקרים מסוימים והתוצאות המסתברות כתוצאה מכך, ישנה חשיבות למסור להובלה מטענים תקינים, מלאים ובלתי מזוהמים. אחרת, עשוי בעל המטען להיחשף לא רק לנזקי הפרת חוזה המכר אלא גם לנזקים עקיפים נוספים הקשורים להפעלת כלי השיט או עיכובו ואובדן ימי חכירה או אובדן הובלת מטען, או לחילופין על בעל המטען יהיה לספק כתבי שיפוי שיותירו לפתחו נזקים אפשריים למטען.
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
www.taxlawyers.co.il משרד עורכי דין
דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון,מתמחה במגוון תחומי משפט ומספק שרותים כגון:
יעוץ מס
מקרקעין
בנוסף למשרדים הפזורים בארץ מפעיל המשרד את שלוחת רומניה המתמחה בהשקעות ונדל"ן במדינה.
המשרדים שלנו:
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
