מאת: נסים גבאי, נתניה gabbai@012.net.il
אבל איך יתכן שעניין שאינו מן העניין, אפילו לא בניחוחו (עניינים פליליים "עתיקים" ? ועניין אזרחי) ? יגרמו לביהמ"ש לקבל עמדה תמוהה של המדינה ? לא לאפשר לאזרח להתגונן נגד החלטה שרירותית של פקיד ממשלתי ?! בקשת המדינה למחיקת הערעור על הסף, נתקבלה ע"י ביהמ"ש המחוזי, ע"י שופטת יחידה ? ככתבה וכלשונה !! אני מזכיר: הערעור שלי בביהמ"ש המחוזי כלל לא הגיע לדיון !! הערעור שלי המנומק מאוד בעניין הספציפי האזרחי שלפני ביהמ"ש ? לא הועלה אפילו לא לשנייה אחת !! קדם המשפט שנקבע לצורך ידוע של ניסיון עתיק יומין להגיע להסדרים ופשרות ללא משפט ארוך ? לא קויים לחלוטין במקרה זה !!
בפתח הדברים הנוקבים שיועלו במכתב זה, אני פותח בתקווה שלא תקראו את הדברים האלה המופנים אליכם.
מדוע?
כי תושבי מדינת ישראל מחוברים לרחשי האווירה העכורה בכל הנושאים הציבוריים, הכול תחת מטריית אי אמון ? דבר שאינו יכול להוות בסיס כן להעלאת עניינים כה כבדים ללא חשד לניסיון הטיית הדין והצדק העומד בימים אלה ממש לפתחיכם.
רצה הגורל והמערכת הציבורית, המשפטית והפקידות הבכירה ? שברה את גב הגמל בקש האחרון אותו גלגלתי לפתח ביהמ"ש העליון.
שנים רבות שתקתי, ידעתי שאני צודק וכי נעשה לי עוול ? אבל הפנמתי כי בתוך מדינה מושחתת אני חי, ואין לאזרח למעשה את הכוח והיכולת להתמודד מול עוצמת השלטון האכזר הדואג אך ורק לעצמו ותדמיתו.
לא זה המקום לפרט את הנושא המאוד מורכב העומד להכרעה בפניכם, אבל נדמה כי זהו רגע האמת של הדמוקרטיה, שלטון החוק, ובראש ובראשונה ? עיקרון הפרדת הרשויות. לשופטי ישראל הזכות והחובה להחליט בהתאם לחוקה הדמיונית שטרם גובשה בישראל, ויחד עם הצדק הטבעי מחייב אותם להכרעות ואי בריחה אל מסתרי הכוח לא להתמודד מול הממסד שמתנכל לנתיניו.
עוד רגע לפני הכניסה לנושא החשוב עליו מתבסס מכתבי זה אליכם, אדווח טלגרפית על מהות הבקשה הפרטית העומדת לפני החלטה על שולחנכם:
נולדתי כלוחם שהטבע הרוחש בו לא הסכים לקבל את עיוותי ושחיתויות הממסד. זה החל בביה"ס כאשר סיכנתי מעמדי כתלמיד מצטיין למען רווחת התלמידים בנושא מסוים. המשיך בצה"ל כאשר השבתתי מחלקת סדנת טנקים לאחר שזכויות החיילים קופחו ? וצלחתי ללא פגיעה בי או באחרים. עד שהקמתי בשתי ידיי עיתון מקומי בנתניה, שלא הפסיק לכתוב, לצלם ולדווח על מחדלי, עיוותי ושחיתויות המשטרה, העירייה והממסד הארצי. את התוצאות חוויתי על בשרי, על צלקות בני ביתי, ועמוק בתוך כיסי וחשבון הבנק.
חטפתי מהממסד, שלא כדין, מכות... שמכות מצריים מחווירות לעומתן:
לפני 30 שנה הואשמתי בעבירות חמורות של אלימות וכליאת שווא... רק כי תפסתי גנב בעסקי... ורק בגלל הניסיון הטבעי שלי להישאר במסגרת נורמות החוק. בסופו של דבר הוכרעה הכף... לרעתי. הגנב שהיה מקורב למשטרת נתניה... יצא ללא כתב אישום... ואני שמפקד המשטרה המקומית אמר לי בפנים: "אתה זה שכותב נגדנו..." הואשמתי והורשעתי בשתי העבירות הנדונות.
היום יודע כל ילד בגן שמי שפועל כפי שפעלתי בזמנו... מקבל פרס ותעודת הוקרה... אבל אני הייתי זה שהבליג ? והמשיך בחייו.
לימים... 30 שנה אחרי... הואשמתי בעבירה חמורה של איום לרצוח...
כיצד?
הסיפור ארוך... מורכב... אבל עיקרו בתכתובת בת כשנה עם רשויות המדינה והצבא על הצבתו של בני השלישי החולה באלרגיה קשה ? לשריון. אקצר ואומר שאדם סביר שהיה עושה אלפית ממה שעשיתי, ורואה את בנו מוצב ל... חיל השריון... היה מאבד עשתונותיו ומי יודע מה היה עושה.
אני שמעולם לא עברתי על החוק, ואופיי אינו נותן לי לחרוג כהוא זה מנורמות בסיסיות של תרבות ואיפוק ? ראיתי איך בני מוכנס לכלא על כי העיר ברגע האחרון לפני העלייה לאוטובוס שישנה טעות רפואית חמורה לגבי הצבתו.
כתבתי מכתב אחרון חריף ביותר למשרד רה"מ ברק דאז, בתקווה לזעזע אמות הסיפים והארת הטעות לגבי בני שאמר לי: "אבא תוציא אותי מהגיהינום הזה...".
בני הוצא.
חייל לידו התאבד.
חייל אחר לידו נאנס.
אני הואשמתי והורשעתי באיום בכתב לרצח...
לא קיבלתי עונש.
לא קיבלתי קנס.
לא קיבלתי מאסר.
"קיבלתי"... מחיקה ממשלתית מתדמיתי האמיתית של לוחם למען זכויות וכו'... עם זה כמובן נושלתי מכל מעמדי בעבודה... ו... למה לפרט? הם ניצחו.
הדרך לאותה הרשעה ? היא החמורה:
לא אכנס לעשרות הסעיפים שכל אחד מהם חובק כתב אישום חמור נגד גורם זה או אחר במערכת... אבל לפניכם כמה:
נעצרתי (שלא כדין) אחרי ששוטרי נתניה דווקא רצו לשחררני לאחר בדיקה שאני ממש לא איימתי. מי עצר אותי? מפקד משטרת נתניה שהגיע במקרה לתחנה, ראה אותי, ושאל: "זה אתה שכותב נגדנו? עצרו אותו !!".
מכאן התגלגל הכול לפתחו של שופט ערבי-ישראלי בשם חאלד כאבוב שעמד לפני מינוי לביהמ"ש המחוזי.
מה הוא לא עשה כדי להרשיעני בעבירה שכנראה הייתה נראית גרוע ברקורד שלו לו לא הרשיעני?
הצליח לנטרל אותי מכל מה שרציתי לספר ? בהדביקו לי את הסנגוריה הציבורית ש"תייצג" אותי, ושכשלה בענק (לא דעתי ? אלא דעת מומחי משפט שראו וקראו הדברים).
הכריח אותי ואת מערכת המשפט לסטות מסדרי דין, לאחר טעות קריטית של התביעה: התביעה שכחה להגיש את המסמך "המרשיע"... וסיימו ב: "אלו עדיי".
משנוכחו לדעת כי על השופט לזכות אותי, זעקו חמס... השופט נכנס ללשכתו... ואחרי חצי שעה יצא עם החלטת "תגלית": אני מקבל בכ"ז את המסמך...
אבל העניין הסתבך לשופט.
הוחלט שאלך להפחית מכבודי, ואעמוד לפני שירות המבחן של המדינה. הסכמתי...
נטחנתי עד עמקי נשמתי, עברי, מעשיי... והחלטת שרות המבחן הייתה... (מעט בצניעות): "אדם נורמטיבי לחלוטין ואפילו מעט מעל הנורמה...".
מה עשתה התביעה?
חיכתה עד שהשופט יקום לכתוב החלטתו, ו... "הנה גיליון ההרשעות הקודמות...".
השופט כעס ואמר: "אבל אמרו לי שהוא נורמטיבי..." כשחזר עם ההרשעה, אמר: "לולא ההרשעות הייתי מזכה...".
אבל אדוני השופט: אתה טועה ומטעה.
ראשית, ברחת עם גיליון ההרשעות בלי מתן זכות מוקנית בחוק לנאשם להסבירן.
שנית, ראיתי ש"העבירות" הללו בנות 30 שנה... האם לא היה מקום מצידך לנזוף בתביעה על עצם העלאתן לפניך?
שלישית: שרות המבחן המליץ בפניך לא להרשיע, אז מדוע בכל זאת?
כאן אני מותח קו עבה על רשעות המערכת כלפיי ? ומגיע לעניין אזרחי שנוי מאוד במחלוקת ? ביני ובין המערכת.
ביקשתי ערעור במחוזי על החלטה זדונית פקיד ממשלתי.
נקבע קדם משפט... שנה אחרי... אחרי עינוי דין נוראי... ועבדכם היה בטוח שסוף סוף יוכל להתחיל ולטעון טיעוניו הקשים נגד העוול שנגרם לו.
אבל הפתעה.
המדינה ביקשה מחיקת הערעור האזרחי על הסף... בטענה כי העליתי את העוול הפלילי הנורא שנגרם לי במשך השנים...
לא ניתנה לי אפילו זכות ציוץ לעניין הנדון.
לאחר שהתעקשתי לנסות ולהעלות את העניין... נדרשו חמישה מאבטחים להוציאני מהאולם... עד שהשופטת סיימה לכתוב כי היא מוחקת את הערעור על הסף... בגלל... הדברים הלא רלוונטיים שהעליתי, לדעתה. זה שראיתי את הכאב הארוך שנגרם לי חופף את המגמה של המדינה נגדי גם באירוע האזרחי הזדוני הנוכחי ? לא ממש עניין אותה.
השאלות העומדות כעת לפני ביהמ"ש העליון, קשות ועקרוניות:
1. האם יתכן כי אזרחים בישראל מואשמים שלא כחוק, ואם אין בידם האמצעים הכספיים ? דינם ליפול?
2. האם המערכת הציבורית על מגווניה, אטומה לחלוטין לזעקות אזרחיה?
3. האם יתכן ששוטרים אשר שמם הציבורי רחוק מהיות טוב (ראינו קצה קצהו של קרחון ב"עובדה" בה קצין משטרה לוקח שוחד גדול, ואפילו מתכנן פשעים עם עבריין) ? יהוו בסיס האשמה בבתי משפט נגד טענות קשות של אזרחים חפים מפשע?
4. עבדכם הנאמן הצליח במסגרת חייו התוססים לקבל צ'ק ממשטרת ישראל ? אחרי הוכחה בביהמ"ש כי פעלו נגדו בענייני תעבורה שלא כחוק.
5. האם יתכן ששופטים בישראל ישפטו אזרחים קטנים שלא בהתאם לחוק, ואין מי שיוכל לעצור אותם ו/או יחלץ לעזרתם בצר להם?
6. האם יתכן שמחד תעלים הפרקליטות (המדינה) עין ממקרים חמורים של עבירות אישי ציבור ו/או מקורבים (כמו מקרה אריאל שרון), ומאידך תתנפל ללא רחם על אזרחים תמימים שכל "פשעם" לא להיות מצוידים במיליוני דולרים למימון הגנה אמיתית נגד רוע וזדון המופעלים נגדם?
7. הכי חמור, וכאן נכנסת לתמונה הבקשה שלי לפני ביהמ"ש העליון ? לאחר מסע ארוך של 30 שנות פעילות ציבורית: נניח שכל המערכת עקומה ולא ניתנת לשינוי. נניח שאם נקבע בביהמ"ש כי אדם חף מפשע ? בכ"ז אשם. נניח שאדם הראוי לפרס ישראל ? מוקצה מחמת מיאוס המערכת הציבורית נגדו ? עם גיליון הרשעות הזוי.
אבל איך יתכן שעניין שאינו מן העניין, אפילו לא בניחוחו (עניינים פליליים "עתיקים" ? ועניין אזרחי) ? יגרמו לביהמ"ש לקבל עמדה תמוהה של המדינה ? לא לאפשר לאזרח להתגונן נגד החלטה שרירותית של פקיד ממשלתי ?! בקשת המדינה למחיקת הערעור על הסף, נתקבלה ע"י ביהמ"ש המחוזי, ע"י שופטת יחידה ? ככתבה וכלשונה !! אני מזכיר: הערעור שלי בביהמ"ש המחוזי כלל לא הגיע לדיון !! הערעור שלי המנומק מאוד בעניין הספציפי האזרחי שלפני ביהמ"ש ? לא הועלה אפילו לא לשנייה אחת !! קדם המשפט שנקבע לצורך ידוע של ניסיון עתיק יומין להגיע להסדרים ופשרות ללא משפט ארוך ? לא קויים לחלוטין במקרה זה !!
לסיום: כל האמור כאן בא להסביר לקוראים את עיקרי הטענות שלי נגד המערכות השונות במדינה ? ולכן כתבתי כבר בתחילה שאני מאוד מקווה ששופטי ביהמ"ש העליון לא יגיעו לקריאת דברים אלה... רק שלא ידמה למישהו שישנה כאן כוונת הטיית המשפט העומד ליפול בכל רגע.
את הכול שרדתי. שרדנו... ואפילו הקמתי יחד עם אשתי דור חדש של ארבעה ילדים נפלאים, מוצלחים, והבעת הערכה כללית לי אליהם על כי סיימו כל מסלולי חייהם בהצטיינות יתר.
השאלה היא: האם כולנו... נוכל להמשיך ולשרוד במדינה בה הדברים מתנהלים כך?!
כל הפעילות הארוכה הזו שחודה נעוץ כעת באותה החלטה גורלית אותה אני מבקש... מדברת אל כולנו... בכל אשר נפנה, ובאשר נעסוק ביום יום.
האם נמשיך ונחייה במדינה בה אין לאזרחים אמון במשטרה?
האם נמשיך לחיות במדינה בה הזמנת ניידת משטרה בקרות אירוע ? הפכה בדיחה?
האם נמשיך לשלם עבור הדירה שאנו רוצים למשפחתנו ? מחיר מלא, כאשר מכל עבר רואים אנו חריגות בניה של עבריינים כבדים ? שאין למדינה כל כוונה להתעמת עימם?
האם נמשיך לשלם כל מחיר שיקבעו הקרטלים הגדולים ? רק כי אין לנו זמן למרי אזרחי והפגנות ע"ח ימי עבודה יקרים לנו?
האם נמשיך לעמוד חסרי אונים לפני שופטים, רק כי אין לנו האמצעים אותם מנגד... רכשו העבריינים הכבדים שמעגל "הקסמים" הזה ממשיך לשמן את גלגלי התעשרותם?
האם נמשיך לתהות בעיניים כלות מדוע מתקבלים מקורבים וחברים טיפשים וחסרי יכולת מוחלטת למשרות בכירות - כאשר אחרים העולים עליהם אלפי מונים יכולים רק לחלום לעסוק במקצועם?
האם נמשיך לשמוע חריקות צמיגים של עבריינים המשתוללים בכבישים... אם ברכב ו/או בטרקטורון... הצוחקים עלינו כל הדרך אל הפשע... ואין מי שיתחיל לחשוב כי זכותנו לחיים סבירים ובטוחים במדינה הזו?
האם נמשיך לראות מינויים פוליטיים (בממשלה ובעיריות) הממומנים מכיסינו הדל ? רק כדי בוצעו לממן הישרדותם של הפוליטיקאים הבכירים?
כך ניתן להמשיך ברשימה הארוכה על כל עניין שמתחיל עם צאת החמה... ומסתיים עם צאת הנשמה... לפעמים תרתי משמע.
כן.
אני רואה את ההחלטה הפרטית שלי העומדת כעת לפני שופטי ביהמ"ש העליון ? כתשובה לכל צרותינו המביאות רבים מאיתנו יום יום לכדי דיכאון, ייאוש, לקיחת החוק לידיים, ועד לקיחת החיים... והפקרת השאירים לבעיות נפשיות וכלכליות קשות יותר.
יתכן שבמקרה או שלא... תרמתי את חיי לפעילות רצינית למציאת פתרונות לחוליי המדינה המעוותת והמושחתת הזו ? אבל המשך השתיקה יהווה פרס לאלה שהרסו לי ובעיקר לכולנו ? את החיים.
אולי הגזמתי... אבל אני רואה בהחלטה הזו ? את ההחלטה שרבים במדינה רוצים לראות כמנוף להתחיל ולפעול למיגור כל העיוותים התכופים בכל מעגל חיינו.
אני מצידי... מבטיח כי הפעם לא אהיה "הילד הטוב" שמוכן לפשרות עם העוול הממסדי.
הפעם אני רוצה תשובות.
הפעם נפלה המערכת במלכודת של עצמה.
אם לאורך השנים "ניצחה" אותי המערכת בנקודות... הפעם בסיום המערכה ? אני דורש תשובות על הכול... כי המערכת עצמה קשרה את הכול... להכול.
יכול להיות שהמערכת טעתה (כך אומרים לי יודעי דבר) אבל אינני רואה "טעות" כזו של המערכת ? בהבנה.
לא אני אהיה זה שיאמר גם עתה: יופי. התיק הוחזר למחוזי. המערכת טעתה.
לא.
לא רק שנגרם לי הפעם נזק נפשי וכלכלי חמור ? אלא שיש לי הוכחות שהדבר בוצע בזדון ע"י נציגי המדינה !!
כן. בזדון !!
אבל הזדון הזה לא מתבצע רק במגרש שלי.
לכל אחד מכם הקוראים יש עניין קשה כזה או אחר עם המערכת האטומה, הזדונית, האכזרית ? ואין לכם מענה הולם וחזק לשנות רוע הגזירה.
כל זה קורה כי שתקנו.
אפילו חולי הסרטן, שאין אדם עלי אדמות שמותר היה לו לראות ולהיות אחראי על סבלם בעצם הצורך לשבות יחד עם מחלתם הנוראית... כמעט ולא הצליחו לזעזע את אמות הסיפים.
אבל כאן נשברה המערכת ? גם אם קלות בלבד, וללא שריטה לגבי מעמדה ההמשכי "לקרוע לנו את הצורה" בכל דרך אפשרית ? במקומות אחרים.
כי הם יודעים שלא נצא חדשות לבקרים, שוב לגן הוורדים, שוב להלחם על עוד עוולה.
כמה כוח יש לנו?
כמה חולים סופניים נוכל עוד להציב מול הכנסת?
הם קוראים לזה ניצחון. אפילו אותו שר זקן יצא עם עיניים דומעות... כאילו ועזר במשהו לפתרון הבעיה... ללא מילים...
אנחנו יודעים שהם הכניסו אותנו עוד כמה ס"מ מתחת לאדמה. אנחנו יודעים שלמעשה אין לנו מענה לכל מה שינחיתו עלינו... אלא אם נעשה מעשה... ולא נשתוק.
מישהו היה מעלה על דעתו שאמריקאי היה סובל כל כך הרבה ? על כל כך הרבה דברים ? כמונו?!
באמריקה, עם כל הטירוף שם ? מי שעובד מרוויח.
באמריקה, מי שלא עובד, שותה, מעשן סמים... "חי" בקרטונים.
באמריקה, אם הנשיא ו/או "סתם" פקיד בכיר או זוטר ? יסטה במיליגרם מהחוקה... הוא יעוף כמו טיל !!
בישראל?!
כולם תחת אזהרה !!
כולם בחקירה !!
כולם "רק" חשודים ? וזכאים עד שביהמ"ש יחליט אחרת !!
בדרך... יש יועץ משפטי לממשלה שמחליט לפני ביהמ"ש... מי יגיע בכלל להרשעה...
לא. אין הכוונה אלינו...
הוא מחליט רק לגבי "החבר'ה" שלו. המקורבים. האלה בשלטון. האלה... הנבחרים.
הכותב הינו אזרח גאה של מדינת ישראל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
