הקושי שנוצר לנאשם בעבירות מס המואשם יחד עם חברה שהיתה בבעלותו 

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il

במשפט פלילי, כאשר לבית המשפט מוגש כתב אישום כנגד נאשם, על הנאשם "להשיב" לעובדות הנטענות בכתב האישום. נאשם רשאי להשיב במספר דרכים כגון: לכפור בעובדות כולן או חלקן, להודות בעובדות כולן או חלקן וכו'. על פי המצב המשפטי הקיים, הרי ששלב "הקראת" כתב האישום, נחשב כתחילת המשפט. נאשמים בעבירות מס למיניהן אינם שונים בעניין זה וגם עליהם חלים העקרונות המנחים של המשפט הפלילי, בנוסף על הדין החל עליהם מכוח חוקי המס השונים.

לא אחת, עבירות על חוקי המס נעשות באמצעות או על ידי חברה. הדין הקיים רואה את החברה כאישיות משפטית נפרדת בעלת חובות וזכויות, לרבות אפשרות העמדתה לדין פלילי, הרשעתה וענישתה. רבים המקרים בהן חברות המצויות בקשיים כלכליים, ללא כל יכולת התאוששות, מגיעות לשלב בו החברה למעשה "קורסת" (במובן כלכלי). במצב בו חברה "קורסת", קיים חשש כי במטרה לעצור את ההתדרדרות מצבה, תבצע החברה עבירות על חוקי מס שונים כגון: עבירות בניגוד לחלק יא' לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (להלן: " הפקודה"). כך למשל, נפוצות במקרים כאלה עבירות של אי ניכוי מס במקור או אי העברתו של מס שנוכה במקור משכר עובדים או מתשלומים לקבלני משנה, ספקים ונותני שירותים שונים (סעיף 219 לפקודה) או עבירות של אי קיום דרישות אחרות שנדרש אדם למלא על פי הוראות הפקודה (סעיף 216 לפקודה), אי גשת דו"חות שנתיים במועד וכו'. דוגמא נוספת ניתן למצוא בעבירות על פרק ט"ז לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: " חוק מע"מ"). חברה הנתונה במצב של חדלות פרעון נכנסת, לא אחת, להליכי פירוק הננקטים כנגדה על ידי נושיה. במצב דברים כזה, ניטלת למעשה השליטה על ענייני החברה מידי בעל השליטה בה, וממונה לה מפרק השולט בכל ענייניה, כזרועו הארוכה של בית המשפט בו מתנהל פירוק החברה. עם מינויו של המפרק, מוקנות לו גם סמכויות ניהולה של החברה (על פי הוראות שיקבל לעניין זה מאת בית המשפט).

בסיטואציה בה מוגש כתב אישום כנגד חברה בו מיוחס לחברה ביצוע עבירות על חוקי המס, מואשמים יחד עימה מנהלה הפעיל ו/או כל אורגן אחר אותו המדינה רואה כאחראי לפעילותה ה"עבריינית" של החברה. הנאשמים (החברה ופקידה האחראי) מנהלים את הגנתם, כאשר מטרתם העיקרית היא הוכחת חפותה של החברה, שכן, הוכחה שכזו יש בה כדי להוביל לזיכויו של אותו האורגן המואשם יחד עם החברה. מלאכת ניהול המשפט באופן מאוחד על ידי החברה ואורגנה יעילה ונוחה יותר לנאשמים. כך למשל, כאשר מתבקשות מספר פעולות מסויימות אותן ניתן לבצע באמצעות החברה הדבר נעשה בנקל - פניות לגופים למיניהן, בקשות, פגישות, חוות דעת, גיוס כספים אותם חייבים לחברה וכו'.

הבעייתיות נוצרת כאשר מוגש כתב אישום אחד כנגד חברה הנתונה בהליכי פירוק, ומי שהיה מנהלה הפעיל במועד בו - על פי הנטען - בוצעו העבירות. במצב דברים כזה, מיוצגת החברה בדרך כלל על ידי מפרקה אשר בצדק - אינו רואה עצמו בהכרח כבעל אינטרסים זהים לאלו של בעל השליטה או המנהל הפעיל בעבר. במצב דברים כזה עשוי להיווצר קושי למנהל הפעיל או בעל השליטה, לנהל את הגנתו ובכל מקרה נדרש הוא לעשות כן בנפרד מהגנתה של החברה.

לא אחת קורה מצב בו מפרק של חברה, מטעמים שונים, מחליט שלא יהא זה בטובתה של החברה או קופת הפירוק, אם יתנהל כנגדה המשפט. במצב כזה בוחר לעיתים המפרק להודות (לאחר שקיבל לכך אישור מתאים מבית המשפט שלפירוק) בעבירות המיוחסות לחברה בכתב האישום. מובן כי בהיות החברה יישות משפטית נפרדת מזו של המנהל הפעיל, זכאי המפרק לפעול באופן האמור לעיל (אם כאמור קיבל לכך אישור בית המשפט שבו מתנהל הפירוק) במנותק מהאופן שבו בחר לנהוג המנהל הפעיל, בכל הקשור למשפטו. אם כך יפעל, הרי שהחברה תורשע (על פי הודאתה) וייגזר עליה עונש מסויים. התוצאה היא שהמנהל הפעיל, המעוניין לכפור בהאשמות המיוחסות לו, מוצא עצמו מנהל את משפטו לבד. אותו מנהל פעיל (לשעבר) עומד בפני קושי ודילמה אמיתית כיצד להוכיח את חפותו, הואיל ועצם הודאתה של החברה, בתנאים מסויימים, יכולה לפעול לחובתו. קושי נוסף עומד בפני אותו נאשם, בכך שעל פי רוב, אין הוא יכול לפעול בשם החברה, גם אם פעילות כזו הכרחית לו לניהול הגנתו במשפטו. לעיתים הוא אף אינו מסוגל לקבל מידע ומסמכים מאת החברה (הנשלטת ומנוהלת כאמור על ידי המפרק אשר מונה על ידי בית המשפט).

על מנת להמחיש את הבעייתיות שבדבר נדגים זאת בדוגמא הבאה: כנגד חברה המצויה בהליכי פירוק הוגש כתב אישום, לצורך הדוגמא החברה נאשמת כי לא ניכתה מס שהיה עליה לנכות וכן לא העבירה מס שנוכה (עבירות על סעיפים 218 ו - 219 לפקודה). במצב שכזה, כתב האישום יוגש כנגד החברה וכנגד מנהלה או פקידה האחראי בעת ביצוע העבירה (להלן נכנהו: " הנאשם"). מעצם איחודם של החברה והנאשם בכתב האישום, עומדות בפניהם מגוון של אפשרויות להתמודד עם אותן האישומים כגון: הסרת מחדלים שנוצרו כלפי מס הכנסה ופנייה בבקשה להמרת כתב האישום בקנס מנהלי, הסדר טיעון, תקיפת החוב המיוחס לחברה, הגשת דוחות מתקנים של החברה לרשויות המס, הגשת תביעה אזרחית להשבת כספים המגיעים לחברה, חוות דעת למיניהן וכו'. כפי שניתן להבחין, הכרחי כי הנאשם יפעל בשם החברה ובשם עצמו על מנת שיוכל לבצע את אותן



פעולות נדרשות לשם הגנתו. אלא מאי, שכאמור, החברה מנותקת מהנאשם והלה יכול לפעול אך ורק בשם עצמו ומנוע הוא מלבצע כל פעולה בשם החברה. הוא לא יכול להגיש דו"חות מתקנים בשם החברה לרשויות המס, הוא לא רשאי להתערב בגביית הכספים המגיעים לחברה ואפשרות העברתם לידי רשויות המס על מנת להסיר את המחדלים וכו'. קושי גדול עוד יותר נוצר לנאשם כאשר מפרק החברה מודה בשם החברה באישומים המיוחסים לה, החברה מורשעת בדין ועונשה נגזר (חברה בפירוק אשר אין בקופתה מספיק כסף להעביר לרשויות המס, יכול ועונשה יהיה סמלי ביותר - קנס של שקל אחד או כל סכום סמלי אחר). משמעות הדבר היא כי הנאשם נותר לבדו במערכה לעומת החברה אשר אינה נוטלת כל חלק בהליך. יובהר, לנאשם אין כל מעמד המאפשר לו להתנגד להודאת החברה או לכל התנהלות אחרת שלה, הואיל והחברה, כאישיות משפטית נפרדת, זכאית לנהל את משפטה כראות עיניה ובהתאם לדין החל על משפט פלילי.
על מנת להימנע מסיטואציה בעייתית זו, יש באפשרותו של הנאשם, בין השאר, לפנות בבקשה מתאימה לייצג גם את החברה בהליך הפלילי (בנוסף לעצמו). אישור לייצג את החברה יפתח בפני הנאשם את האפשרויות לבצע את כל הפעולות הנדרשות (בכפוף לתנאי ההרשאה), על מנת שהלה יוכיח את חפותו וינהל את הגנתו כראות עיניו, לרבות פניות שונות לרשויות המס שעניינם ניסיון להוביל לקץ ההליכים הפליליים.

קיימות עוד מגוון סוגיות שאותן לא ניתן כמובן להקיף במסגרת מאמר זה ואשר ראויים להתייחסות, כך למשל במקרה בו נאשם הנו מנהלה הפעיל של חברה והעבירה המיוחסת לו ולחברה הנה עבירה של אי העברת ניכויים והמחדל שנוצר לא הוסר. מקרה שכזה יש בו כדי לפעול לרעת המנהל - הנאשם, הואיל והחברה איננה פעילה עוד ואינה בשליטתו, כך שאם הנאשם מעוניין להוביל לביטולו של כתב האישום (להמירו בקנס מנהלי), אחת האפשרויות הטובות ביותר העומדות בפניי אותו מנהל זה לשלם את חוב החברה מכיסו הפרטי, שאם לא כן, הוא מסתכן בכך שיורשע ושהעונש אשר ייגזר עליו יהא חמור. גם מצב דברים כזה הנו בעייתי ביותר מבחינתו של הנאשם.


רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il משרד עורכי דין
דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון,מתמחה במגוון תחומי משפט ומספק שרותים כגון:
יעוץ מס
מקרקעין
בנוסף למשרדים הפזורים בארץ מפעיל המשרד את שלוחת רומניה המתמחה בהשקעות ונדל"ן במדינה.

המשרדים שלנו:
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2


שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי