יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המצוין בישראל מדי שנה בכ"ז ונקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959
יום זה מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.
ביום הזיכרון נשמעת בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות. בהן לא עובדים ונפסקת כל תנועה בדרכים; מתקיימות אזכרות, עצרות עם, וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו מביעים את יחודו של היום,בהתאם לחוק.
בזיכרון השואה הייתה כוונה להלל את היהודי הלוחם אשר נאבק בנאצים. מאוחר יותר, התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה.
כבת לדור שני של השואה ,לא הייתי מודעת בתחילה לכך ,שהורי אינם גיבורים -למרות ששרדו את השואה.שלמרות שאימי הייתה ילדה בת שבע עשרה ושרדה ,בגלל החלטה נחושה לא להתאבד למוות בהדבקות לעמודי החשמל כמו רבים אחרים,לא מראה כלל על כוחות נפש גדולים.שבזה שגנבה גזר עבורה ועבור חברותיה למרות סכנת המוות וקפאה לילה שלם בחוץ וחטפה מכה בעורפה-לא מראה על רצון הישרדות ואומץ.שזה שאמרה לקאפו כשלא קיבלה תפוחי אדמה במים שנקראו מרק ואמרה לה נחרצות:כשאני אצא מכאן אלמד אותך לקח...זו לא גבורה.שהיא וחברותיה מיד לאחר שואה איומה והבנת איבוד הבית וכל משפחתה כמעט, החליטו להביא ילדים לעולם ולהראות לגרמנים שעם ישראל חי וממשיך לחיות...זו לא גבורה.
הופתעתי כבחורה להבין שיש אשר בזו להם כי הלכו "כצאן לטבח".
מי אשר מעז להעביר ביקורת על גבר שנישא והיה לו ילד ונלקח בכוח למחנה עבודה ושרד את כל התלאות למרות שיום יום היה מסע הישרדות לחיים,יום יום אתה קם בתחושה שאולי זה יומך האחרון...ובסוף השואה כששמע שבאושוויץ שרפו את אשתו ובנו והיו לו הכוחות לבנות בית נוסף ולגדל ילדים...לא הייתי מאחלת לו לעבור זאת כמובן ,אך הייתי מעמידה אותו ב"דמיון מודרך" בתנאי חייו של אבי ושואלת אותו אם עדיין יש לו ביקורת עליו...
כמה כוחות נפש היו לאנשים אלה.מי מוצא את עוז הנפש לעמוד מולם ולאמר להם:הלכתם כצאן לטבח...
האם מישהו היה רוצה לנסות ולו קמצוץ מהחוויה שהם עברו?
וההפתעה הגמורה שלי היום, שיש מי שגוזל את כספם של אומללים אלה ונותן להם שוב לרעוב ומקמץ בקצבתם-כאילו לא די להם בחוויה שחוו בראשית חייהם.שיש מי שמעז להחזירם למצב של פת לחם והזעקה לא מספיק גדולה על העוול הנורא שהם עוברים גם בתוך עמם...
אני אומרת "יזכור" בגאווה לרוב משפחתי, אשר נשרפה בכבשנים ובכאב על שנאלצו לעבור ניסיון ולאלו שגייסו כוחות נפש כדי לשרוד ולהמשיך לבנות ולהגן על הארץ הזו ולגדל דור צברי לתפארת -שיקים מדינה למרות הכל ואף על פי...
תודה לכם שהענקתם לי חיים,למרות כל מה שחוויתם ונתתם לי את הזכות להיות אתכם במסע הלא יאמן אותו עברתם,ולימדתם אותי לשרוד הכל מצב...פיגועים,מלחמות אין סוף ועוד.
אני אעמוד עבורכם, הורי ומשפחתי בגאווה את הדקות לזכרכם,ואצדיע לכם ואומר פסוקי תהילים בליבי למנוחת נפשכם בגן העדן.תודה על הזכות להיות בתם של גיבורי חיים כמוכם...
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,הילינג
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
