כל ילד זכאי להזדמנות חינוכית שווה, אך האין החברה הדמוקרטית המודרנית שואפת לכך שכל אזרחיה-תלמידיה ימצו את יכולתם? האם אין זה הצדק האמיתי?
חובתנו לחנך, לעצב דמות הילד, לטפח כל נקודת אור בכל אדם, להעצים כל אדם בהתאם לכישוריו הספציפיים, להפרות כל תלמיד ביחד ישר לסגולותיו האישיות.
"חנוך לנער על פי דרכו" אמירה נושנה עתיקה וחשובה בכל תקופה ובכל דור.
במשך שנים רבות דגלה חברתנו בצמצום פערים לימודיים. לשמחתי הרבה השכילה מערכת החינוך במשך חמישים שנה לקלוט עלייה מכל התפוצות, לקדם האוכלוסיות השונות והמגוונות, ובעיקר מיקדה את עמלה בקידומם של החלשים. ראינו בזאת כולנו יעד לאומי, סוציאלי ואנושי. עיקר המשאבים נועדו למטרה זו. לדעתי, מגיע למדינת ישראל "פרס נובל" על טיפוח הרובד התחתון של שילובם הנפלא של האוכלוסייה הנמוכה.
לדאבוני הרב לא השכלנו באותה העוצמה ובאותו סדר קדימות לטפח את האוכלוסייה הטובה ולקדמה למצוינות. בעלי הכישורים הגבוהים מאוד מקרב כל סוגי האוכלוסיות לא זכו לדעתי במירב תשומת הלב כדי למצות יכולתם האישית. מאז ומתמיד נשאלו מנהלים, מורים וגננות, כמה מתקשים בכיתתך? כמה תלמידים אינם קוראים? מעט מאוד התמקדנו בשאלות מפתח חשובה מאוד והיא: כמה תלמידים מצוינים מצויים בכל רמת גיל? כמה בעלי פוטנציאל גבוה מאוד מצויים במוסד החינוכי? והעיקר - מה עושים עם ציבור נפלא ומדהים זה?
חלק מהתלמידים המגיעים לכיתה א' יודע קרוא וכתוב, וכוחם בעלי ידע מדהים במגוון תחומי דעת.
מה עושה מערכת החינוך עם תלמידים מצוינים אלה בגני הילדים ובכיתות היסוד?
הסביבה האופפת את הילדים היום מלאה וגדושה באמצעים שונים המאפשרת למידה, קליטה והפנמה של מידע כפי שמעולם לא היה. סביבה עשירה ומטופחת זו מנוצלת יותר על ידי המצוינים, האם בית הספר ערוך לקלוט תלמידים אלה עם האוצר הבלום שבתוכם ולדאוג להשקיה, לדישון, לגיזום ולקליטת פירות טובים ומעולים יותר?
האם תלמידים בעלי כישורים בתלמוד, במחשבת ישראל, במתמטיקה ובפיסיקה מקבלים חיזוקים ועידוד כדי להמריא לשחקים? לתלמידים מצוינים היקף של 5 יחידות לימוד במקצועות בהם הם מעולים - נקלט בקלות יתרה. האם המורים דואגים להעשרתם האינטלקטואלית מעבר לתכנית הלימודים? האם הם יוצרים בהם מוטיבציה חזקה ואיתנה למשוך במעלה ההר לכיוון פסגה רעיונית נוספת, שהרי המה מסוגלים לחדד מוחם הרבה יותר?
אותה המיה עלינו לחזק ולהוסיף "חיזוקים" לתלמידים בעלי כישורים מוסיקליים ואמנותיים, כל אחד בתחומו, כל תלמיד בכישוריו, כל אדם ועוצמותיו האישיות.
בעברו הקרוב של העם היהודי, הנודע בעולם כולו בטיפוח האיכויות האינטלקטואליות עסקו בעיקר בטיפוח הטובים, המעולים והמצוינים. בכך היוו הם מוקד חשוב שהמד בראש הפירמידה והוביל את כולנו לפאר היצירה. המה היוו את הדוגמה הקלאסית האנושית כדי לדעת לאן לשאוף.
הישיבות שהיו בעברנו - המקור העיקרי ללמידה, קלטו במהלך מאות ואלפי שנים לתוכן את האוכלוסייה האיכותית והמעולה, ללא שום קשר למצבם הכלכלי. לא היו אלה מוסדות תורניים יוקרתיים לבעלי ממון, לעשירים, אלא אך ורק לבעלי הכישורים. זאת הסיבה העיקרית להתפתחותו ללא הרף של האוצר התלמודי - של התורה שבעל פה. ראו נא כמות הספרות התורנית האופפת אותנו בספרייה התורנית שלנו ספרות ענפה זו מקורה בתלמידי חכמים שלמדו בבית מדרש בו הכשירו והעצימו את הטובים ביותר, את המעולים והמצוינים.
אסור לנו לראות חברה אחידה בעלת רמת יכולת ממוצעת. ה"בינוניות" היא האסון של מדינת ישראל.
כן, יכול להיות שאם נטפח את המצוינים לשחקים ייווצר פער, כלומר לא נצמצם פערים. לא נורא... נדאג לצדק החברתי והאנושי - חברה חייבת לטפח כל אדם בהתאם לסגולותיו שלו, זה הצדק הנכון, כך צריכה חברה לנהוג אם ברצוננו להיות העם הנבחר.
כל שהארגון יהא מונע על ידי ההון האנושי, בה כל פרט תורם להנעת הארגון כולו ולכיבושי יעדיו מתוך שמחה, אופטימיות, חדוות היצירה, כן נזכה להתגבר על כל מכשול שבדרך.
חשבו מאוד, ואולי באותה עוצמה, עלינו לשלב חיי חברה וגמילות חסד כעקרונות בסיסיים המשולבים יד ביד , גוף בגוף ונשמה בנשמה בתוך ה"ליבה" של עקרון טיפוח המצוינות. מצוינות לימודית אינטלקטואלית חייבת לכלול בתוכה מצוינות ביצירת חינוך חברתי ועזרה לזולת, סיוע לחבר, ראיית הדל והרש. המצוינים חייבים לדעת כי בעולמנו יש חשיבות לאחדות ולאהבת הרע. הצדק האנושי קובע דרנו של ייחודיות משולבת באחדות. היחיד והיחד חייבים להוות אור להליכותינו.
מובן מאליו הוא, שפיתוח המצוינות חייב לכלול כל סוגי האוכלוסיות מכל שכבות הציבור. ככל שנשכיל לטפח "מנהיגות צעירה", כך נצליח יותר להתגבר על בורות ומהמורות שבדרך. ההשפעה הרבה ביותר על הנוער היא על ידי החברים, מנהיגות נוער שתכוון החברים למצוינות, להשתדלות, למוטיבציה, לנחרצות, להתמדה, לשקידה, לפיתוח רצון להגביה עוף - תצליח להשפיע על כיבושו של יעד חשוב זה.
תפקידה של מערכת החינוך צריך להתמקד בטיפוח המצוינות, בהעמקת חיי חברה, בגמילות חסד וסיוע לנצרך ובפיתוחה של מערכת נוער משפיעה. מנהיגות נוער שתסייע בידה להשיג ולהגשים היעד החשוב - פיתוח המצוינות.
מצוינות בחינוך ושדרוג הרובד הגבוה אינו מקביל לאלטיזם בחינוך. החתירה למצוינות בחינוך צריכה להקיף בני כל שכבות החברה, כל אלה שיכולתם הקוגניטיבית, החברתית והתורנית גבוהה וניתן לקדמם. כך שבעתיד יהוו הם חוד החנית של החברה הישראלית.
תקוותנו ממצוינים אלה שיהוו את המנהיגים שיובילו את עם ישראל במגוון התחומים לרום ההר.
ההצלחה של רוב המפעלים, התעשייה והחינוך היא פונקציה שלמנהיגות. ככל שהמנהיגים יהיו מקרב המצוינים, יגרמו הם למשיכת כולם כלפי מעלה.
חז"ל בכל דורותיהם ראו יעד זה כחשוב ביותר. במקומות שונים אנו מוצאים גם את התכונות המנהיגותיות הדרושות למנהיגים שיובילו אותו לפסגה. ברור לנו כי טיפוח המצוינות חייב לכלול אמצעי למידה מאתגרים, כמו: חוויות של למידה, למידה מתוך שמחה, אופטימיות, שיטות חקר רגילות: שאילת שאלות, למידה יחידנית וקבוצתית, אהבת האדם, סיוע לחבר, חינוך למידות בין אדם לחברו, שיתופיות, תחושת שייכות, מגוון תחומי דעת, חינוך לנטיות אחריות. ככל שנשכיל להיות פורצי דרך במצוינות נצליח להביא את עם ישראל להישגים הטובים ביותר בעולם.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
