דבורים 

מצד אחד אנחנו מתים מפחד מהן, מצד שני יש בנו את התמימות להאמין (לפחות כשאנחנו ילדים) שמלח מים, מלח מים יבריח אותן. והאמת, הפעם מדובר באויב מתוחכם: חמוש בעוקץ המסוגל אפילו להרוג ויחד עם זאת יעילותו לטבע ולאדם אינה מוטלת בספק. מרתיע בעצם נוכחותו, אבל אסתטי למראה (אצל איזו משפחה לא הייתה דבורה בפורים???) דבורים גם עשויות למצוא עצמן כוכבניות טלוויזיה מעת לעת. ובכל זאת :הדבורים התפתחו מהצרעות אלא שהדבורים ניזונות מצוף ואבקה ואילו הצרעות ניזונות מטרף.
דבורה , צרעה, זה לא ממש משנה כשאנחנו נתקלים באחד מהעוקצים המפחידים, אנחנו מתרחקים, האמיצים הורגים אותם עם עיתון או מגבת, בעיקר כשאין ברירה - הם פלשו הביתה, שאר בני המשפחה מתחבאים ועליך מסתכלים כולם...
הבעיה מתחילה כשהם החליטו שהחצר, אדן החלון, או אפילו התריס שלך הם המקום האידיאלי להקמת קן בישראל. זה לא שהן זקוקות למזון, או לסביבת בן האדם כדי לשרוד, או כדי להתרבות ולהמשיך לבצע את מטלתן בגלגל החיים. הן עסוקות לרוב בשלהן, אבל בנו מקנן הפחד להיעקץ ובצדק. במקרים של אלרגיה לארס הדבורה קיימת סכנה ממשית לחיים! גם במקרים רגילים (והם השכיחים) עקיצת דבורה אינה חוויה סימפטית. זו עקיצה מאוד כואבת ולוקח לגוף מספר ימים כדי להתרפא ממנה, במקרה שאין סיבוכים.
אז כבר אין ברירה. לא מומלץ לנסות להדביר את הקן לבד! הן מאוד עצבניות ועשויות להיות מאוד תוקפניות במקרה של ניסיון חיסול שנכשל. אין להן כל בעיה לקפד את חייהן לשם הגנה על הטריטוריה (דבורה יכולה לעקוץ פעם אחת בחייה מפני שלאחר העקיצה היא מתה), אלא שלנו זה כבר לא עוזר...