שפר אמיר- מומחה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בטיפול בפוסט טראומה, דיכאון וחרדה
www.web2all.co.il/therapy 0545742352 amirshe2@hotmail.com
בתחילת המאמר אציג מספר קשיים העלולים להתעורר בתהליך האימון. בהמשכו אביא את עיקרי שיטת האימון על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית.
האימון הפך בשנים האחרונות לאחת השיטות הפופולאריות, לשם יצירת שינויים בכל תחומי החיים. המאמן מבהיר ביחד עם הלקוח את מטרות העבודה ומניע אותו ליישום בצורה ברורה והחלטית. המאמנים מציעים אימון בכל תחומי החיים- השגת מטרות, צמיחה אישית, זוגיות, משפחה, עסקים ועוד.
עם זאת קיימים מספר קשיים בביצוע האימון:
1. האימון עובד בכלים ספציפיים ומתקשה לקחת בחשבון את ההבדלים המשמעותיים בין אדם לאדם.
2. בעיות רגשיות מורכבות.
3. הטמעת שנויים בטווח ארוך.
1. האימון עובד בכלים ספציפיים ומתקשה לקחת בחשבון את ההבדלים המשמעותיים בין אדם לאדם.
למשל, מספר אנשים מעוניינים לשנות עבודה ומתקשים בכך. הסיבות הפנים רגשיות הן שונות מאדם לאדם ועל כן אימון בכלים ספציפיים יתקשה לסייע לכולם.
יתכן והקושי בשינוי עבודה קשור לפחד משינוי, צורך בריצוי, אי שביעות בתחום אחר בחיים אשר מושלך על שינוי בעבודה ועוד.
2. בעיות רגשיות מורכבות- יתכן והקשיים קשורים למרכיבים רגשיים מורכבים כגון: חרדה, דיכאון וטראומה.
מאחר ולרוב הממאנים אין הסמכה במקצועות הטיפול, הם עלולים להחמיר במצב הלקוחות, עקב חוסר הבנה ויידע במבנים התוך הנפשיים של האגו.
3.הטמעת שנויים בטווח הארוך- עיצוב האישיות של האדם נבנית בשילוב של גנטיקה והשפעת הסביבה, בייחוד הקשרים המוקדמים עם ההורים. אנשים רבים מתארים למעשה, דפוסי התנהגות, אשר מתקשים להשתחרר מהם. "הדפוסים התקועים" קשורים כאמור, בעיקר למערכת היחסים שלנו בשנים הראשונות עם משפחת המוצא.
חוסר יידע והבנה מעמיקה בתחום זה, גורמת כי בטווח הארוך תהיה רגרסיה בשינוי ודפוסי העבר יחזרו, וזאת כשעסוקים בשינוי ההתנהגות המוחצנת ומתעלמים מהמרכיב הפנימי אשר יצר אותה (למשל, אדם המתקשה להתמיד במקום עבודה, מאחר ובשנים המוקדמות הוריו לא תמכו וביקרו כל עשייה שלו- מה שהובילה לקושי בהתמדה).
אימון על פי הגישה הקוגניטיבית- התנהגותית נע בדרך כלל בין 15 ל- 30 מפגשים, כשראשית נעשית הערכה לגבי חוזק האגו ומנגנוני ההגנה, ובהתאם לכך נבנה האימון.
כל אדם משתמש במנגנוני הגנה, לשם התמודדות עם המציאות. מדובר במנגנונים אשר הכרחיים לשמירה על יציבות רגשית ויכולת תפקוד תקינה.
למשל, אם אכנס לרכב ואתחיל לחשוב על הסיכוי שאהיה מעורב בתאונת דרכים, אתקשה לנהוג. באמצעות מנגנוני ההגנה אני ממשיך לנהוג, למרות הסיכון הברור במדינה מרובת תאונות.
עם זאת, לעיתים השימוש במנגנוני הגנה פוגע בתפקודינו.
למשל, לאחר מלחמת לבנון השנייה הגיע אליי לטיפול אדם בשנות ה- 40 לחייו אשר דיווח כי עם סיום המלחמה, החל מתקשה לישון, חש מחנק ולעיתים מתכסה בזיעה. בנוסף חש בחרדה כשעליו לצאת מהבית למשימות פשוטות (קניות, טיול עם הכלב וכדו') לדבריו, בזמן המלחמה לא חש כלל פחד ואף היה נמצא ברחוב בזמן נפילות הקטיושות ומסייע לאחרים. אם כך, נראה כי במקרה זה מנגנוני ההגנה לא פעלו בצורה תקינה ופגעו בהמשך בבריאות הרגשית.
מאמן ללא הכשרה בתחום בריאות הנפש היה עובד עם המטרה של אותו אדם להחזרת השליטה על חייו והיציאה מהבית. האימון היה גורם לו להתמודד עם מציאות חיצונית שאינו בשל לה ובטווח הארוך היה גורם להחמרה במצבו, עקב אי הבנה כי אותו אדם סובל מפוסט- טראומה ולא "ממשבר אמצע החיים".
אם כך, לאחר הערכת חוזק האגו והבנה לגבי משמעות הקשיים, מתחילים בעבודה הקוגניטיבית- התנהגותית. מדובר בעבודה קצרה, ממוקדת ועוצמתית, המתייחסת לצרכים הייחודיים של כל אדם ואדם. העבודה מתמקדת בגילוי והעצמה של כוחות פנימיים לשינוי, כך שהלקוח אינו יוצר תלות עם המאמן. המאמן עובד על פי הגישה של "נוכחות מסייעת", בה המאמן נמצא לצד הלקוח (לא לפני ולא אחרי) כאשר הלקוח נמצא בתפקיד אקטיבי,חושב ויוזם. ובשילוב של גישה ייחודית של חקירת מחשבות נבנית מציאות חיצונית שונה, המשפיעה על המציאות הפנימית.
למשל, הדר* יצרה קשרים זוגיים, בעלי מרכיב של תלות ופגיעות והייתה מעוניינת ביצירת קשר הדדי יותר.
בשלב חקירת המחשבות בחנו ביחד (הלקוח והמאמן) שאלות לגבי המערכות הזוגיות בעבר ובעתיד. מה היא מביאה לקשר, מה צריכה מבן הזוג, מה הסיבות לתלות-מה החלק שלה, מה ניתן לעשות אחרת ועוד.
לאחר הבנה מעמיקה יותר לגבי "הדפוסים המשוחזרים", בונים מטרות לעבודה, כאשר הגישה הקוגניטיבית- התנהגותית, יוצאת מתוך נקודת הנחה כי שינוי חיצוני יוביל לשינוי פנימי.
מתוך העבודה, הדר הבינה כיצד יחסיה בעבר עם דמויות משמעותיות השפיעו על יחסיה עם בני זוג בהווה. היא הבינה כי מיהרה להיכנס לקשר וויתרה על עצמה- צרכיה ורצונותיה (כפי שנהגה לוותר על רצונותיה מול הוריה ואחיה). שינוי התנהגותי של כניסה איטית יותר לקשר, תוך נתינת מקום משמעותי לצרכיה הובילו לשינוי פנימי ויצירת מערכת זוגית מותאמת יותר עבורה.
כל אדם מתמודד בדרך ספציפית אותה "למד" במשך השנים, אשר לעיתים אינה יעילה עבורו, בייחוד במצבי משבר ולחץ. האימון הקוגניטיבי-התנהגותי, מאתר את דפוס הפעולה הדומיננטי ומסייע באמצעות כלים ברורים להרחיב את יכולותינו הפנימיים, על מנת להתמודד ולצמוח מתוך הקושי.
*ניתן לקרוא עוד על שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בחרדה, דיכאון ופוסט-טראומה , בקישור הבא- http://www.web2all.co.il/therapy/Page9895.asp
**המאמר הנו בגדר המלצה ואינו תחליף לאבחון רפואי ורגשי. התיאורים מבוססים על מקרים אמיתיים, אך השמות בדויים.
אמיר שפר פסיכותרפיה, טיפול באומנות, ייעוץ חיצוני לצוות ניהולי, הנחיית קבוצות וסדנאות.
מומחה לאבחון, ייעוץ וטיפול התנהגותי באוכלוסייה שלה מפגש עם מערכת החוק.
נייד 0545-742352
מס' רשיון-15717 http://www.web2all.co.il/therapy amirshe2@hotmail.com
קב"ן בשרות הצבאי- שרותי אבחון וייעוץ לקראת ובזמן השירות הצבאי.
מומחה לטיפול קצר, על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (c.b.t, p.e)-הנמצאה כיעילה ביותר בטיפול בחרדה, טיפול בפוביות, טיפול בשכול, טיפול בדיכאון, טיפול באובססיביות- טורדנות כפייתית(ocd) וטיפול בפוסט- טראומה.
קבוצות הדרכה להורות נכונה (שיקום הסמכות ההורית) ולהתמודדות עם הפרעות קשב והתנהגות.
אימון אישי ועסקי.
מרצה ומנחה סדנאות וקבוצות
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
