סכרת - Diabetes
חיים שטיינברגר
פרולוג
מרבית הדברים הנאמרים במאמרי זה לקוחים מהבנתי את החיים , הבריאות והמחלה. חלק לא מבוטל מהדברים הנאמרים כאן הן תיאוריות שפותחו על ידי והן נסמכות רק על הגיון צרוף ועל ניסיוני כהומיאופת. אף לא אחד מהדברים שנאמרים כאן לא עבר ניסויים אמפיריים או קליניים כלשהם. כול קורא שיחליט לטפל בעצמו על בסיס הדברים הנאמרים במאמר זה יעשה כך אך ורק על אחריותו הבלעדית. אין במאמרי זה משום המלצה להפסקת טיפול תרופתי מערבי כלשהו וכמו כן אין בו משום המלצה של מעבר לטיפול הומיאופתי, נקיטת צעדים כאלה יהיו אך ורק על אחריותו של הקורא המטפל בעצמו.
שכיחות והגדרת ה"מחלה"
הסכרת היא "מחלה" מאד נפוצה בעולם המערבי בארה"ב לוקים בה כ- 15% מכלל האוכלוסיה. כשאני מדבר על סכרת אינני מתכוון ל'סכרת נעורים' שהיא "מחלה" שונה לחלוטין מהסכרת המוכרת בקרב הציבור הרחב ומתכנה בטרמינולוגיה המערבית 'Diabetes Type 2' או סכרת מסוג 2 . במאמרנו זה לא נדון בסכרת נעורים.
מה הם תסמיניה של הסכרת ?? מתי אדם מוגדר כחולה בסכרת מסוג 2 ? .... תסמיניה בדרך כלל מתגלים בבדיקות דם רגילות שנעשות עפ"י רוב בצום ( אחרי לפחות 12 שעות ללא מזון ). בכול מקרה כזה שבו רמת הסוכר ( גלוקוז ) בדם עולה על 120mg/dl נחשד הנבדק מיד כחולה סכרת ובדרך כלל נשלח ע"י רופאו לבדיקת מעמס , שבה מושקה הנבדק בגלוקוז מומס במים, הנבדק שותה כוס מים שמומסים בה כ – 100 גרם גלוקוז טהור, ונלקחת ממנו דגימת דם לפני שתיית מי הסוכר ( במצב צום ) ודגימת דם שעתיים אחרי שתיית מי הסוכר. אם בבדיקה השנייה ( שעתיים אחרי ) מתגלה רמת סוכר מעל 140 mg/dl נחשב הנבדק לחולה בסכרת, אם התוצאה היא פחות מ – 140 mg/dl הנבדק נחשב לחופשי מהמחלה.
תסמיני ה"מחלה" וסיבוכיה
לעיתים יש גם תסמינים נוספים הנובעים מעודפי גלוקוז בדם והם: השתנת יתר, עייפות יתר, טשטוש ראייה, כפות רגליים שורפות וכואבות, אימפוטנציה, אך לעיתים יותר נדירות מתפתחים גם מצבי חרום אקוטיים מסכני חיים, של 'קטו- אצידוזיס' או חמצת קטותית, אלה האחרונים עלולים להתפתח בעיקר כשלרמות הסוכר הגבוהות מתווספת מחלה אקוטית כגון שפעת חזקה וכיוצ"ב שמעלים את רמת הסוכר בדם עוד יותר, ועלולים במצבים אקוטיים להגיע ל - 500 mg/dl ויותר, בדרך כלל במצבי סוכרת שאיננה מטופלת באינסולין מצבי חרום כאלה הם נדירים והם מצבים מסכני חיים.
אם כן, אם אלה תסמיניה של הסכרת, ברור גם למה היא כול כך מפריעה לרפואה המערבית, ולמה כול רופא מתחיל מתעקש לתת לסוכרתיים טיפול לאיזון רמת הסוכר בדם או במילים אחרות, טיפול להחזרת רמת הסוכר לנורמה שנקבעה ע"י הרפואה המערבית, ( היום הנורמה עפ"י קופות החולים בישראל נעה בין 70-100 mg/dl ). בנוסף לתסמינים לעיל, טוענת הרפואה המערבית שסכרת לא מאוזנת אחראית , לאין ספור סימפטומים או תחלואים של 3 מערכות עיקריות: מערכת הראייה - העיניים, עד לכדי עוורון. המערכת הנפרולוגית – כליות, עד לכדי אי ספיקת כליות, והמערכת העצבית הנאורולוגית עד לכדי בעיות עצבוב של כלי דם ושיתוקים. את הסימפטומים ( התחלואים ) במערכות אלו בהמשך לסוכרת סוג 2 , מכנה הרפואה המערבית 'סיבוכי סכרת'.
מה גורם לסיבוכי הסכרת
כאן עולה השאלה הקשה, האם זה נכון ?? הייתכן שעודפי סוכר בדם או סכרת לא "מאוזנת" פוגעת בכול המערכות החשובות האלה ?? או שאולי מה שנחשב לרמות סוכר מאוזנות ברוב האוכלוסיה, יכול וצריך להיות שונה באנשים חריגים עם מבנה אישיות מיוחד ? ואם זה נכון, האם לא יתכן שהאשמה בגרימת סיבוכי הסכרת, היא דווקא בתרופות הניתנות ע"י הרפואה המערבית בכדי ל"אזן" את הסכרת באותם אנשים חריגים, והן אלה שגורמות לכול הסיבוכים הנ"ל ?? האם לא יתכן שגם כאן דיכוי של סימפטומים ( הורדת רמות הסוכר בדם ע"י תרופות ) שמטרתם להגן עלינו, גורם להופעתם של סימפטומים אחרים הרבה יותר חמורים, כמו אלה שמנינו, במערכות אותם הזכרנו לעיל, והאם גם כאן לא יתכן מצב שהגוף ( ה - Vital Foce ) יוצר את עודפי הסוכר בדם, במטרה לפתור בעיה מרכזית אחרת .
מדוע מייצר הגוף עודפי סוכר בדם ?
בכדי לנסות ולהבין את העניין לעומקו צריך קודם כול להבין מדוע מייצר הגוף עודפי סוכר בדם במקרים מסוימים ובאחרים לא, אך לפני כן, מי זה אמר שרמות סוכר מעל לנורמות שקבעה הרפואה המערבית, אינן תקינות ומזיקות בהכרח, האם למשל, לא יתכן שהמספרים בהם תוחמת הרפואה המערבית את רמת הסוכר הנורמטיבית אינם אלא מספרים בלבד, ושלאנשים שונים במצבי חיים שונים לא רק שיש ערכים שונים של רמת סוכר, אלא שאלה הכרחיים בכדי לקיים את סוג החיים שהם חיים בו.
אפילו הרפואה המערבית מסכימה היום שלמצבי Stress - לחץ , יש השפעה רבה על הופעת הסכרת , נכון שגם לתורשה ולגניטיקה, אבל הטריגר הוא תמיד מצבי לחץ נפשיים או פיסיים. הסוכר או יחידותיו החד מולקולאריות הגלוקוז, הוא הדלק שבאמצעותו יוצר גופנו את האנרגיה. כשאנחנו נמצאים בלחץ חייב גופנו לשרוף יותר גלוקוז בכדי להפיק יותר אנרגיה, זוכרים ? מנגנון 'נוס או הילחם' - 'Fight or Flight', כשזה קורה ואנחנו נכנסים ללחץ, מתחילים תאי גופנו לשרוף כמות גדולה של גלוקוז, ובמקביל מתפרק ה'גליקוגן' בכבד ובשרירים ( מאגרי הסוכר בגוף ), שהוא הסוכר הרב מולקולרי, והופך לגלוקוז, בכדי להבטיח הזנה מהירה ומלאה של התאים בגוף לייצור האנרגיה הרבה הנדרשת בתנאים כנ"ל.
לפעמים יכול התהליך להיות מהיר כל כך, עד לכדי ירידה אל מתחת לרמה הנורמטיבית, ולכניסה למצב של 'היפוגליקמיה', שהיא מחסור של גלוקוז בדם, מצב מסוכן שיכול ליצור, רעד, רעב חזק, בלבול, חולשה, אבדן הכרה.... ועוד. מצב כזה אפשרי רק כשצריכת הגלוקוז כל כך גדולה, כשהמהירות בה מתבצע פירוק הגליקוגן בגוף אינו מצליח לפצות על הצריכה המוגברת של הגלוקוז המוזרם ישירות לדם ומשם מוכנס לתאי הגוף באמצעות האינסולין.
הייתכן שעודפי הסוכר בדם הם סימפטום בו משתמש הגוף בכדי לפתור בעיה מרכזית אחרת ?
מה לעשות אך בני האדם אינם זהים במבנה האישיות שלהם וגם לא במבנה הפיסי שלהם, יש רזים ועצבניים, שמנים ונינוחים, כועסים וחרדים, רגישים ומופנמים.... ועוד אחרים עם מבני אישיות שונים זה מזה או כמו בטרמינולוגיה ההומיאופתית עם 'קונסטיטוציות' שונות. לכול אדם קצב חיים משלו, רגישות משלו ותכונות אופי משלו...לכול התכונות השונות ישנה השפעה גדולה על תפקודינו ועל בריאותנו ובכלל זה על רמות הסוכר והשומנים בגופנו. למה הדבר דומה, לסוגים שונים של מכוניות שכול אחת מהן עובדת על "טורים" שונים.
כשאנחנו מכול סיבה שהיא מצויים בלחץ נפשי או פיסי מתמשך רוב שעות היממה, מתחיל הגוף לייצר עודפי גלוקוז בדם, ובכדי שהגלוקוז יהיה זמין בכול עת לאספקת אנרגיה לתאים, ישמור הגוף על רמת הגלוקוז הגבוהה בדם, זאת בכדי שלא יהיה תלוי בפרוק גליקוגן מיידי במצבי חירום, שבהם קיימת צריכה גבוהה מאד של גלוקוז לייצור אנרגית החיים המתוחים. כשמצב זה ( הלחץ הנפשי או הפיסי ) הופך לקבוע, מתחילה "מחלת הסכרת" כפי שהיא מוגדרת ע"י הרפואה המערבית. עולה מכאן, שבעצם גופנו משתמש בעודפי הסוכר, בכדי לפתור בעיה מרכזית אחרת.
מה קורה כשאנחנו מתחילים להשתמש בתרופות לאיזון רמות הסוכר ?
כשרופא המשפחה מזהה בבדיקות הדם רמת סוכר גבוהה אצל נבדק כלשהו, הוא בדרך כלל רושם לו מיד תרופה להורדת רמת הסוכר וכמובן מכניס את הנבדק למשטר דיאטטי שכולל התנזרות כמעט מוחלטת ממזון המכיל סוכרים, והורדה דרסטית של צריכת שומנים רווים בעיקר מהחי, שכן בדרך כלל מלווה הסכרת בעליית הרמות של שומני הדם.
אמרנו שהגוף מייצר עודפי סוכר אצל אנשים לחוצים פיסית, או נפשית במטרה לספק את הדלק הנדרש ליצור האנרגיה הרבה הנדרשת אצלם, בגלל הקונסטיטוציה הלחוצה... וכשאנשים אלו מתחילים לקחת תרופות להורדת רמת הגלוקוז בדם, הגוף מגיב מייד בפירוק נוסף של גליקוגן והעלאת רמת הגלוקוז מחדש, ואם הגוף מתקשה להתחרות בפעילותן של התרופות המערביות, הוא יתחכם ויקשה על עודפי האינסולין שהתרופות הזרימו לדם, לפתוח את מעברי התאים ויצור מצב של אי סבילות לאינסולין ואח"כ יעבור ליצירת סימפטומים הרבה יותר קשים במטרה להתריע באלפי נוריות אזהרה שהמצב לא טוב ושהטיפול לא נכון, כי הוא לא מתבצע בשורש הבעיה - בלחצים הפיסיים או הנפשיים.
הסכרת בדרך כלל מלווה בהיפרליפידמיה שהיא, רמות גבוהות של שומנים בדם, ולזה מצטרף לרוב גם לחץ דם גבוה. מקורו של לחץ הדם הגבוה יכול להיות מוסבר בפשטות כפועל יוצא של הלחצים הנפשיים או הפיסיים בהם מצוי גופו של החולה, לחצים שיצרו גם את הסכרת כאמור. עודפי השומנים בגוף בעיקר הכולסטרול, מוסברים ברמות החמצון הגבוהות בגופו של האדם השרוי ב – Stress , לאדם כזה יהיו תמיד רמות גבוהות של 'רדיקליים חופשיים' המחמצנים את תאי הגוף והורסים אותם במהירות מואצת, וזאת הסיבה שהגוף מייצר הרבה כולסטרול שתפקידו לבנות תאי גוף חדשים בקצב מואץ כתחליף לאלה שנהרסו.
עכשיו כשאנו מבינים שרמות הסוכר הגבוהות בדמם של "חולי הסוכרת" נובעת בעצם מהדרך שבה מנסה גופנו לפצות על שריפה קבועה ומהירה של גלוקוז, ובנוסף כשאנו מבינים, שרמות כולסטרול גבוהות אצל אותם חולים, נוצרות בכדי לבנות במהירות תאים שנהרסו כתוצאה מרמות גבוהות של 'רדיקליים חופשיים' ופועל יוצא של חמצון יתר. נשאלת השאלה, האם זה צעד נכון להקטין את רמות הגלוקוז והכולסטרול באמצעות תרופות מערביות רבות עוצמה ? האם זה מהלך נכון לדכא את הסימפטומים האלה שמטרתם לרפא אותנו או לפחות לשמור על איזון שמאפשר חיים רגילים בגופנו ??
והתשובה היא, בוודאי שלא !! התרופות שמקטינות את רמות הגלוקוז והכולסטרול בגופנו בעצם מדכאות "סימפטומים" שנראים רק בבדיקות דם . אבל כבר אמרנו שדיכוי סימפטומים מוביל את 'כוח החיים' שלנו לייצר סימפטומים חלופיים הרבה יותר מורבידיים ( מחלתיים ). האם לא כך נוצרים כול סיבוכי הסכרת, מהרטינופתיה ( פגיעה ברשתית העין עד לעוורון ) דרך הנפרופתיה, פגיעה בכליות ובמערכת סילוק הרעלים מגופנו ועד לניאורופתיה, פגיעה במערכת העצבים האוטונומית שלנו, עד לכדי שיתוקים, והפסקת עצבוב לאברים שונים ולכלי הדם. וכמובן גם כול יתר הסימפטומים המתלווים לסכרת קשה כגון : שכיחות גבוהה של התקפי לב, טרשת עורקים מואצת, פצעים שאינם מתרפאים ויוצרים נמק וכריתת גפיים.
אם לא תרופות כימיות להורדת סוכר, אז מה כן ?
אז מה כן צריך לעשות כשיש רמות גבוהות של גלוקוז וכולסטרול בדם ? קודם כול לא להעמיס על המערכות מעבר לעומס הקיים דהיינו להימנע מלחצים נפשיים וגופניים עד כמה שאפשר, לחץ גופני נוצר למשל כשאנחנו שמנים מדי עם הרבה עודף משקל או כשאנחנו עוברים טראומות פיסיות כגון : פגיעות גוף קשות או מחלות קשות כגון דלקות אקוטיות וחריפות. לחצים נפשיים יכולים גם הם לשמש טריגר להיווצרותה של סכרת וגם מהם צריך להימנע או לעבוד על חוויות החיים שלנו ועל תפיסת עולמנו, ולהביא למצב שבו יתרגם מוחנו את המתרחש בחיינו בפרופורציות הנכונות, כך שלעולם לא נראה בכול כלבלב נובח חיית טרף מסוכנת.
אחד הדברים המסייע בשמירה על רמות הסוכר והכולסטרול, הוא פעילות גופנית נמרצת ומבוקרת, במיוחד אצל אלו שהסוכר והכולסטרול אצלם, הוא מעל לנורמה. פעילות גופנית כזאת שורפת קלוריות ויכולה לסייע לשמירה גם על משקל גוף תקין, אבל בעיקר להפחית רמות גבוהות של סוכר בדם וכולסטרול רע LDL , ולעומתם להעלות את רמתו של הכולסטרול הטוב ה – HDL .
ואם קשה לנו לכפות על עצמנו נורמות חיים נכונות ומחשבות בריאות כך שנצליח לחיות כאן ועכשיו בבריאות טובה, כדאי לנו לשקול טיפול הומיאופתי אצל הומיאופת מוסמך וראוי. טיפול הומאופתי יאתר תמיד את הבעיה המרכזית ממנה סובל הפציינט, והתרופה שתינתן למטופל תחזיר אותו לאיזון מלא , פיסי נפשי ואנרגתי.
haim_1@netvision.net.il
http://www.homeopathy-1.co.il טל.נייד : 050-5399385מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
