טיפול קצר מועד- טיפול בחרדה, טיפול בפחדים, טיפול בדיכאון, טיפול בשכול וטיפול בטראומה 

טיפול בחרדה, טיפול בפחדים, טיפול בשכול, טיפול בדיכאון וטיפול בטראומה
על פי "המודל המשולב"

שפר אמיר -מומחה לטיפול קצר מועד על פי הגישה הקוגניטיבית- התנהגותית
*** הכנסו לאתר הרישמי- http://www.web2all.co.il/therapy ***


הקדמה- במאמר זה אציג את הטיפול הקצר מועד, דרך דוגמא של נפגעת טראומה וחרדה, תוך התייחסות בנוסף למצבי דיכאון.
הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (CBT), הנו טיפול הממוקד במחשבות ובהתנהגות. אם כי, הטיפול יעיל לכל מגוון האוכלוסייה, יעילותו הוכחה מחקרית בטיפול בחרדה, דיכאון, טראומה, שכול, טורדנות כפייתית (OCD) והפרעות קשב והתנהגות.
כמומחה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי ולטיפול בכלים השלכתיים, פיתחתי יחד עם עמיתיי גישה טיפולית, המשלבת בין גוף ונפש. הדיכאון, למשל, מרכיבו במחשבות השליליות, אך המאפיין העיקרי שממנו סובלים, הנו התחושה הגופנית. אנשים הסובלים מחרדה, טראומה ו OCD מדווחים רבות על קשיי נשימה, לחצים בחזה, הזעות, דפיקות לב, בחילות ועוד.
על כן שילוב בין עבודה ב CBT לפסיכותרפיה גופנית נמצא כיעילה ביותר. העבודה מבוצעת במשך 15 מפגשים, ולה פרוטוקול ברור ויישים, של כלים הניתנים ללמידה, היכולים להביא להקלה מהמצב שבו נמצאים, לעיתים במשך שנים רבות.


***הטיפול "במודל המשולב***



לאחרונה, שודרה בטלוויזיה כתבה על אישה בשנות ה-40 בשם ורד, אשר סובלת מפוסט-טראומה, עת הייתה בפיגוע באוטובוס. ורד נעה בין דיבור בהיר וברור לבין בכי בלתי נשלט. לדבריה, אינה אוהבת את האדם שהפכה להיות, כשלעיתים חשה סלידה מבני משפחתה. ציינה, כי בעיקר שוהה בחדר-השינה ונמנעת מלהסתובב בחוץ. בנוסף, מדווחת כי אינה ישנה לילה אחד ברציפות. מה קורה לורד?

להד ודורון(2007), מציינים כי האדם נחשף לאירוע טראומטי במידה והתקיימו שני אספקטים:

#האדם חווה או היה עד לאירוע/ים שכלל/ו איום על החיים, או שלמות הגוף שלו, או אחרים.

#תגובת האדם כללה פחד מסיבי, חוסר אונים או אימה בזמן האירוע או לאחריו.

מעבר לצורך של ורד להתמודד עם הפגיעה הגופנית שעברה, היא נאלצת להתמודד עם חרדה חדשה, אותה לא הכירה עד כה: ממקומות פתוחים, מדמויות חשודות או מעצם נסיעה באוטובוס. בנוסף קיימת חדירה חוזרת ונשנית של העבר לחיי היומיום, בצורת זיכרונות בלתי נעימים ומעוררי חרדה, פלאשבקים וסיוטי לילה, אשר מלווים בדרך כלל בקשיי נשימה, לחץ בחזה, דופק מהיר, זיעה קרה ורעד.


כיצד ניתן לסייע לאנשים כדוגמת ורד:

ראשית, יש לטפל בעוררות היתר בגוף (קשיי נשימה, רעד, זיכרונות פולשניים וכדו'), באמצעות קשב- גופני. למשל, בלחץ בחזה, האדם יילמד לכווץ ולשחרר האזור, בשילוב נשימות ייחודיות, אשר יפחיתו את עוצמת הסימפטומים הפיזיולוגים ויביאו להחזרת השליטה הגופנית ורגיעה.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי לשינוי הדפוסים ועיוותי החשיבה. למשל, כיצד לזהות ולמנוע זיכרונות פולשניים.
עיוותי חשיבה, למשל: במצב חרדה כדוגמת- "אם אצא החוצה אמות"; בדיכאון-"אינני יעיל עוד למשפחתי".

בזמן טראומה, כמו אצל ורד, כאשר החושים מדווחים על חוויה נוראית, מתקשה החלק המילולי(המח השמאלי) לבצע עיבוד מסודר ומאורגן של החוויה למילים.
החוויה נשארת במצב לא מעובד ואינה מקודדת באופן רגיל לזיכרון (ונשארת במח הימיני). במצב זה, הזמן הכרונולוגי מתקדם, אך האדם תקוע ללא הפסקה, בזמן האירוע הטראומטי (ורד נמנעת מלצאת מהבית בכלל, ומלעלות לאוטובוסים בפרט, למרות שהאירוע שבו נפגעה היה לפני שנים רבות).לכן, יש להשתמש בגישה ייחודית של דמיון, אשר מתחברת עם החלק הלא מודע (המח הימיני), לשם עיבוד מודע של האירוע הטראומטי (יצירת החיבור אל המח השמאלי).

רק לאחר עבודה זו ניתן לעבד החוויות באופן ישיר, מאחר ועיבוד מוקדם מידי, ייצור הצפה ורגרסיה.

כאמור, הטיפול היעיל ביותר במצבים של חרדה, דיכאון ופוסט-טראומה הינו הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי בשילוב עבודה גופנית ודמיון.

העבודה הקוגניטיבית- התנהגותית (החלק השמאלי של המוח) מתמקדת בעיוותי החשיבה ומניעה את האדם ליצור התנהגות חלופית, אשר תשפיע על המציאות הפנימית.
למשל, בעקבות עיוות חשיבה: "אינני מסוגל לצאת החוצה"-האדם נשאר בבית. חקירת העיוות (מה יקרה אם תצא החוצה?האם כל תקופת הדיכאון/חרדה לא יצאת החוצה?האם קרה שהחשש ממה שיקרה כשהיית בחוץ לא התרחש?), תוביל לשינוי בחשיבה.

דוגמאות לשינויים בחשיבה בחרדה ובטראומה: "נתקלתי בקושי בעבר כשהייתי בחוץ, אך רוב הזמן בטוח"; בדיכאון: "קשה לי להיות בחוץ, אך אני יכול לזמן מסוים להתמודד" (לעומת, "אינני מסוגל לצאת החוצה"). השינוי בחשיבה יוביל כאמור, ליצירת התנהגות חלופית (היציאה החוצה), אשר תוביל לתחושת מסוגלות, הצלחה והתמודדות.


אנשים, כדוגמת ורד, אינם מבינים את העובר עליהם. הם מתארים תחושות פיזיולוגיות ורגשות, אשר מופיעים באופן עוצמתי ומשתלטים על תפקודם.

על כן, במקביל לעבודה הקוגניטיבית- התנהגותית, מטפלים בנוסף באמצעות קשב גופני ודמיון ומתמקדים באופן משמעותי בחלק הלא מודע (הצד הימיני של המוח), על מנת להשיג שליטה והתמודדות יעילה עם התחושות פיזיולוגיות של החרדה והדיכאון.


כל אדם מתמודד בדרך ספציפית אותה "למד" במשך השנים, אשר לעיתים אינה יעילה עבורו, בייחוד במצבי משבר, אובדן, דיכאון, חרדה ולחץ.
"המודל המשולב" מאתר את דפוס הפעולה הדומיננטי ומסייע באמצעות כלים ברורים להרחיב את יכולותיו הפנימיים, על מנת להתמודד ולצמוח מתוך הקושי.

למידע נוסף על טיפול קצר מועד- http://www.web2all.co.il/therapy/Page9895.asp

###למאמר התמודדות עם מצבי לחץ ומחלות הלחץ(לחץ דם, אולקוס,מחלות לב, אסטמה, מיגרנות, סוכרת ועוד):
http://www.web2all.co.il/therapy/Page6717.asp

*כל הנכתב כאן הוא בגדר המלצה ואינו תחליף לאבחון וטיפול רפואי ורגשי.



אמיר שפר פסיכותרפיה, טיפול באומנות, ייעוץ חיצוני לצוות ניהולי, הנחיית קבוצות וסדנאות.

נייד 0545-742352
מס' רשיון-15717 http://www.web2all.co.il/therapy amirshe2@hotmail.com

מומחה לטיפול קצר מועד, על פי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (c.b.t, p.e)-הנמצאה כיעילה ביותר בטיפול בחרדה, טיפול בפוביות, טיפול בשכול, טיפול בדיכאון, טיפול באובססיביות(ocd) וטיפול בפוסט- טראומה.

אימון אישי ועסקי.

מרצה ומנחה סדנאות וקבוצות- ללמידה וכחלק מגיבוש צוות למגזר החינוכי, העסקי והפרטי.

טיפול רגשי והתנהגותי בילדים ובמבוגרים.

מומחה לטיפול קצר מועד בפחדי ילדים.

קב"ן בשרות הצבאי- שרותי אבחון וייעוץ לקראת ובזמן השירות הצבאי.

קבוצות הדרכה להורים.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי