נשמעים כיום "קולות" המנסים להחדיר בנו, כי תפקידנו הוא להכשיר את התלמידים במציאת הכלים המתאימים כדי להתמודד עם כל חידוש. כן... לדעתם אין צורך בהקניית יידע אלא בדרכים ובשיטות לרכישתו.
לדעתי זהו אסון חינוכי וערכי שמעולם לא אפיין את חכמתם של היהודים בכל הדורות. רכישת הידע היוותה את המוקד בהפיכתם של היהודים בכל מאות ואלפי השנים האחרונות לחכמים יותר. "סוד המוח היהודי" היה ברכישת ידע שהיה הבסיס לחכמה מוחית, שהרי החכמים המצויינים בכל תחום מאופיינים בעוצמת הידע הקיימת אצלם. תענוג לשוחח עם אנשים שהידע מצוי אצלם ובמוחם, ולא "רק" הדרכים כיצד לרכוש ידע.
הידע המוטמע באדם, זוקף קומתם של אנשים וילדים, מעודד אותם לרכוש ידע נוסף, הידע מגביר את הבטחון העצמי של כל יצור, בטחון- המאפשר לו להתגבר על כל תקלה שבדרך. כל טיפוס על הר כדי להגיע לפסגה ולכבוש את היעד המתוכנן הוא תמיד קשה שהרי במעלה ההר, בורות קוצים וסלעים. הבטחון העצמי, זקיפות הקומה של האדם, הדימוי העצמי החיובי מהווים מוקד חשוב ביצירת המוטיבציה כדי להתגבר על הבורות הקוצים והסלעים שבדרך.
הידע הטמון באדם מהווה כלי מעשי ופסיכולוגי, רוחני וגשמי המנתבים לאדם את המסלול הנכון להגיע לכל פסגה גם אם יש קשיים בדרך.
האם נלמד את הילדים איך לקרוא בספר ולא נטפח בהם רצון ומוטיבציה כדי לקרוא.. ובספר שפע מילים, משפטים ורעיונות חדשים, אחרים, שונים מבספרים אחרים. האם עלינו להימנע מרכישת הידע בלימוד ובקליטת אוצר המילים החדשות? האם התלמיד הדתי בתפילתו אינו חייב להבין פירושם של המילים, מהו מודה אני?.. מה פירוש "בחמלה רבה אמונתך"? האם בלימוד תורה לא צריך ללמוד ולרכוש ידע בתוך התורה, לדעת ממש מיהו אברהם אבינו ותכונותיו, וכך יצחק ויעקב, יוסף ומשה רבנו. חובה עלינו ללמדו תלמוד שידע תלמודו, כמובן שעלינו ליצור תשתית דידקטית וחכמה - כדי שרכישת הידע תהא יותר איכותית ובעלת משמעות.
לימוד בחברותות למשל, מהווה דרך פנטסטית ללמוד כדי להבין ולדעת. כתבתי בזמנו מאמר על הלימוד בישיבה בדרך להגיע להצטיינות, היינו לימוד משמעותי כדי לדעת היטב הסוגיה בתלמוד. הטקסט קשה -בדרך הלימוד האופיינית לישיבות הכוללת לימוד בחברותות, בקול רם, בהליכה, במוסיקה ובמתכונת של שאילת שאלות, שקלא וטריא ויכוחים וויכוחים כל הזמן, כל המתודות הנפלאות הללו הם ממש מיועדות כדי להגיע לידע, להבין את הרעיון התלמודי, לקלוט את הכתוב - לדעת את הנלמד. ידע...ידע...
כאיש חינוך וכהורה, אני רוצה שילדי ונכדי ילמדו כדי לדעת, כך בתורה וכך במתמטיקה, פיסיקה, מדעים, אומנות, מוסיקה וציור.
שהרי תענוג לשוחח עם ילד בעל ידע הרבה יותר מאשר עם ילד שהידע האישי שלו נמוך ומועט, אך הוא יודע היטב מייד להיכנס לאינטרנט ולמצוא היכן הנושא מופיע ב"גוגל".
כאשר אני בוחן את מקבלי פרס נובל ואף את מקבלי פרס ישראל -ברור לי כי לכולם ידע, ידע המביא לחכמה. ידע כאמור הוא כח, כח ועוצמה המגבירים באדם את המוטיבציה לרכוש עוד ועוד ידע.
לא... לא... אינני מזלזל ברכישת הכלים המתאימים לאותו דור. שהרי גם הרב קוק אומר שעלינו לאתר כל הזמן את הכלים הנכונים - כמובן לאחר שנלמד היטב מהותו ותכונותיו של הנוער.
ה"כלים" הם חובה למורים ולהורים כדי שנשתמש בהם נכון כדי שהילד יהיה יותר חכם, היינו שיהיה בו יותר ידע. הרמב"ם אומר שעלינו לתרגל - כמה שיותר בלימודינו כדי שהידע יטמע ויעוגן במוחנו.
האם למתמטיקאי הדגול יש רק כלים כיצד ללמוד, או שהוא ספוג בידע המהווה תשתית לרכישת ידע נוסף וחדשני?
בעולמנו המשתנה והמתחדש כאמור - צריך להתמודד עם התפתחות מדהימה כל הזמן, מי יכול להבין כיצד נעים האסטרונאוטים בחלל, כיצד בנוי מחשב ומהי דרך הפעולה של כל מכשיר מדעי חדש, אם לא נהיה בעלי ידע בסיסי המאפשר קליטת ידע נוסף .
תענוג לשבת עם מדענים שהם בעלי ידע, הם מוכנים תמיד להקשיב כדי לרכוש ידע נוסף במגוון תחומים נוספים.
עלינו ההורים, ובמיוחד המורים, למצוא כל דרך כדי להוסיף עוד ועוד ידע כדי להיות יותר חכם. בכל מוסד חינוכי חייבים להחליט כמובן, כמה ידע? איזה ידע? מה היקפו ואיכותו של הידע שעלינו להקנות ולהטמיע בכל ילד?, בוודאי שאי אפשר להקנות את כל הידע - זה לא ריאלי ולא נכון, פעם היה רופא שידע את כל הרפואה, כיום יותר ויותר רופאים מתמחים בתחומים צרים וספציפיים, כל אנשי מדע ממוקדים יותר בתת נושאים. אני מכיר חוקרת מדעי המוח הגדושה בידע מקיף מאוד בנעשה במוח אך המומחיות שלה ממוקדת בתחום צר אחד במיוחד.
הייתכן שרופא, איש מדע ואיש הייטק יוכלו להתמחות בתחום צר וחשוב מבלי שתהא להם השכלה כללית בתחום הלימודי? מבלי ידע שבלעדיו אין שום אפשרות להגיע לעומקם של תחומים? ניתן להעמיק בכל תחום אם הסביבה של הידע רחבה ומקיפה.
חובה עלינו למצוא את כל הנתיבים כדי שהילדים יהיו בעלי ידע.
לדעתי, רק מורה בעל ידע, ספוג בחכמה שיש בה ידע מבין את חשיבות הקניית הידע.
חובתו של המנהל - המנהיג הוא לפתח כל הזמן את עולם הידע של המורים, אל לנו להתמקד רק בדרך הדידקטית והפסיכולוגית כיצד להצליח, אלא עלינו להחליט שהכלים יהוו תשתית כדי לרכוש ידע.
החינוך החברתי, יצירת חיי חברה היא מהמטרות החשובות ביותר בבניית עולם טוב יותר. אף בתחום זה קיים ידע. לרכישת המידות קיים בסיס אדיר של ידע, הלמידה מהאחר, הלימוד בחברותות, הקשבה לאחר, תרבות של אסתטיקה, תרבות של אכפתיות, תרבות של ויכוחים ומחלוקות מהווים גורם חשוב בהתחשבות באחר, באהבת הרע, אך האם האדם, הילד המסוגל לרכוש ידע וחכמה יהא חברותי - אם לא נקנה לו את הידע המתאים והאיכותי אליו הוא מסוגל להגיע. הרי הילד מוכן כל הזמן להתמודד עם דילמות וקשיים כדי לרכוש ידע ולהצליח.
אנו יודעים שההצלחה היא התשתית העיקרית כדי לרכוש הצלחה נוספת. הצלחה בידע מבססת כאמור את השמחה, הבטחון והדימוי העצמי ומעודדת את האדם להתמודד עם ידע נוסף גם אם הוא קשה.
אנו נמשיך ללמוד וללמד תורה ומדע, תורה עם דרך ארץ, תורה ומידות, תורה עם מוסיקה, אומנות וציור, כדי לרכוש עוד ועוד ידע, שיביא אותנו ליותר חכמה. ידע כאמור הוא כוח!
בכוחו של הידע לעורר בנו את הרצון לרכוש עוד ועוד ידע. - תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
