אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשכ"ח 1995 (להלן: "החוק") קובע כי:
"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה,
בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי -
עקב עיסוקו במשלח ידו" תאונת עבודה מוגדרת בחוק כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו של המבוטח.
השאלה שנשאלת היא האם אירוע של אוטם שריר הלב המתרחש במקום העבודה הינו תאונת עבודה כמשמעותה בחוק?
על פי הפסיקה, תאונה נחשבת כתאונת עבודה במסגרת ביטוח נפגעי עבודה כאשר היא נכנסת לאחת מהקטגוריות הבאות:
1. תאונת עבודה במובנה הקלאסי - אירוע עובדתי פיזי (חבלה פיסית), המתרחש בעבודה בפתאומיות, בנקודת זמן ברורה וגורר עמו תוצאה מיידית ונראית לעין (כגון: החלקה, כוויה וכדומה);
2. השתלשלות המיקרוטראומה - שורה של פגיעות זעירות הקורות לאורך זמן, שכל אחת כשלעצמה היא מעין "תאונה" קטנה, שאינן ניתנות למיקום בנקודה מסוימת על ציר הזמן והמקום, ואשר מצטברות עד לכדי פגיעה ממשית ממנה סובל העובד;
3. התפרצות מחלה רדומה - אירוע הבא על רקע רגיל (חוקי), הפורץ בהקשר לתקרית בעבודה. על העובד להוכיח "אירוע חריג" בעבודה שגרם להתפרצות המחלה במועד שהתפרצה, על מנת שניתן יהא לייחס את התפרצותה לעבודה דווקא ולראות בה תאונת עבודה.
סוגיה זו נידונה בהרחבה בפסיקה בהקשר של הכרה באירוע אוטם שריר הלב כ"אירוע חריג". כאשר מתקיים "אירוע חריג" בעבודה שבינו לבין התפרצות האוטם קיים קשר סיבתי וכאשר השפעת האירוע על קרות האוטם אינה פחותה בהרבה מהשפעתם של הגורמים האחרים, אזי עניין לנו בתאונת עבודה.
ואולם, במידה ולא הוכח קיומו של אירוע תאונתי חריג תוך כדי ועקב העבודה של העובד, אזי לא מדובר ב"אירוע חריג" לצורך הכרה באירוע לב כבתאונת עבודה. ניתן לראות קביעה זו בפסיקה עכשווית של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה - בל 001742/01, בה נקבע כי "תוכן שיחה חברית על ענייני העבודה, במהלך העבודה, אינה בגדר "אירוע חריג", כך שלא ניתן לראות באוטם שריר הלב שקרה בעקבות שיחה זו כתאונת עבודה. זאת ועוד, כפי שכבר נפסק בתב"ע נו- 0/448 אנגל אברהם נ´ המוסד לביטוח לאומי, מאחורי מבחן "המאמץ המיוחד" או ה"אירוע
החריג", עומד רציונל והוא "הכרה בעובדה המקובלת בעולם הרפואה, שלהוציא מקרים נדירים ביותר, אוטם שריר הלב אינו פוקד אלא את מי שמקנן בקרבו, באורח סמוי או גלוי תהליך תחלואתי המהווה בסיס ורקע לבוא האוטם..." בעיני רופא מהווה האוטם אחד השלבים, מהחריפים שבהם ,בהתפתחות המחלה, והופעתו צפויה במועד זה או אחר, בכל שעות היום והלילה, בכל מצב , בעת פעולה , מנוחה ואף שינה. עם זאת ידוע , על סמך מחקרים רבים, ש"אירוע חריג" יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם. הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל ולמתח נפשי (התרגזות או התרגשות יוצאת דופן UNUSUAL STRESS OR STRAIN). הפסיקה קובעת את המקרים שעל פיהם ייקבע אם אוטם שריר הלב הינו
תאונת עבודה. בדב"ע מו/139 0 דן יצחק נ´ המוסד לביטוח לאומי, אימץ בית הדין את מבחן "הארוע החריג- המאמץ הבלתי רגיל" וקבע כי על מנת להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה: "דרוש אפוא קיומו של מאמץ בלתי רגיל (דהיינו "אירוע חריג"), בהשוואה עם מאמץ רגיל בעבודתו של אותו איש". כב´ השופט קובובי התייחס לסוגייה זו במאמרו "התקף לב וחזקת הסיבתיות- הרהורים על יחסי גומלין בפעולותיהן של רשויות הביצוע, השפיטה והחקיקה" (בטחון סוציאלי, חוברת 26, 1984 ע´17 , בעמ´ 22):
"כדי שיוכל בית דין לקבוע שאוטם שריר הלב, אשר פקד את המבוטח תוך כדי עבודתו, אירע גם עקב עבודתו, צריך אפוא שיוכח שאותה עת, או סמוך לפני כן, התנסה המבוטח במאמץ בלתי רגיל בעבודה. אחרת ישאלו, ובצדק, על שום מה קשר סיבתי בין עבודתו של האדם ובין התקף הלב
שפקד אותו לפתע פתאום ביום זה בשעה זו- מה לי יום- יומיים? מבחן המאמץ הבלתי רגיל ישים לפעמים גם אם האוטם בא בשעה שהמבוטח
עסק בעבודתו הרגילה. הכיצד? העבודה היתה אמנם שגרתית ורגילה, אך המבוטח לא חש בטוב לפני צאתו או בדרכו לעבודה או אף במהלך העבודה ואף על פי כן עבד "כרגיל" כשהוא עצמו במצב "לא רגיל", כך שמלאכת יומו היתה כבדה מדי עבורו באותה עת."
סוף דבר, ביהמ"ש הוא זה שיבחן כל מקרה לגופו בהתאם לעובדות המקרה, ויחליט אם בכלל ה"אירוע החריג" במסגרת העבודה גרם לאירוע לב אשר נופל בגדר מקרים המוגדרים כ"מקרי מאמץ מיוחד". יחד עם זאת, בדר"כ ייקח ביהמ"ש בחשבון את פסיקת בג"צ המציינת כי:
"מרבית האוכלוסייה היא אוכלוסייה עובדת. טרדות, תסכולים, אכזבות, קשיים כלכליים, מתחים, לחצים, עליות ומורדות הם מטבע הדברים מנת חלקו של חלק גדול מן העובדים במהלך עבודתם. מצבים אלו עלולים לגרום למחלות ממחלות שונות... האם החוק מיועד לכסות גם תוצאותיהם של כל אלה על ידי הכרה בהם כ"תאונת עבודה?, האם לכך הו מכוון? נראה, כי לאור הגדרתה של "תאונת עבודה" כ"תאונה", אין הדבר כך..." ( בג"צ - נג (2)529 - 4690/97 המל"ל נ´ בית הדין הארצי לעבודה ).
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il
משרד עורכי דין
דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון,מתמחה במגוון תחומי משפט ומספק שרותים כגון:
יעוץ מס
מקרקעין
בנוסף למשרדים הפזורים בארץ מפעיל המשרד את שלוחת רומניה המתמחה בהשקעות ונדל"ן במדינה.
המשרדים שלנו:
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
