אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
הרמת מסך הפכה לאחרונה לאחד הכלים המשפטיים הנפוצים להטלת אחריות אישית על העומדים מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של חברות בע"מ. מאחר והרמת מסך הינה החריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מבעלי המניות ואחריותם המוגבלת לחובותיה, נדרש המבקש להרים מסך להרים את נטל ההוכחה לקיומן של הנסיבות המקימות עילה לכך.
שימוש הגובר בדוקטרינת הרמת המסך נעשה לאחרונה לאור ריבוי המקרים בהם בעליו של תאגיד מנצלים את אישיותו המשפטית הנפרדת של התאגיד והאחריות המוגבלת, בכדי להימלט מעמידה בהתחייבויות התאגיד כלפי נושים, עובדים רשויות המס וכיו"ב, וכדי להבריח נכסים או לקחת סיכוני מימון ופעילות גבוהים במידה שאינה סבירה.
לאור זאת, הרמת מסך הפך לאחרונה למעין "מונח קסם", בכל הליך בו "מסמנים" נושיהם של חברות כ"מטרה" את בעלי השליטה בה, ומטרתם היא לחדור אל כיסם העמוק כביכול, ולרדת לנכסיהם האישיים.
השאלות הנשאלות - האם ניתן להרים את המסך ההתאגדות? אם כן, מתי? מהי דעתו של בית המשפט לעניין הרמת המסך?
לכאורה הכלל הפשוט בעניין זה הוא כי אין מרימים את מסך ההתאגדות בנקל.
כידוע רוב רובן של החברות הרשומות ופועלות בישראל הן חברות מוגבלות בערבות (למעשה מוכרות כיום בעיקר חברות של עורכי דין ורואי חשבון אשר ערבות בעלי מניותיהן אינה מוגבלת). בחברה בע"מ, בעלי המניות ערבים לחובות החברה עד לגובה ההון שהזרימו או התחייבו להזרים עבור המניות ולא יותר מכך. בכדי להגיע לבעלי המניות שמאחורי החברה - לבעלי השליטה וליתר בעלי המניות - יש צורך בהרמת מסך ההתאגדות.
לפני חודשים מספר תוקן סעיף 6 בחוק החברות , תשנ"ט- 1999 אשר דן בהרמת מסך, וזאת לאחר לחץ גדול שהפעיל לובי של אנשי עסקים שסבר כי החוק מאפשר להרים את מסך ההתאגדות בקלות יתרה. סעיף 6 החדש קובע ש: "בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(1) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה .
(2) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי הסעיפים 192 ו 193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה ?.
התיקון החדש בסעיף 6 הדגיש שהרמת המסך נועדה למקרים חריגים בלבד ולא נתונה לשיקול דעת רחב של בית המשפט, אך מאידך גיסא בית המשפט יכול לחייב בעלי שליטה בהרמת מסך במקרים לא מעטים, ולאור התיקון החדש הודגש היסוד הנפשי של בעלי המניות, כך שרואים אדם כמודע לשימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של החברה גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד. קרי, בעל מניות אשר "עוצם את עיניו" ונמנע מלברר דברים מסוימים באשר למצבה של החברה ויכולתה לעמוד בהתחייבויות הנובעות מפעילותה, לה הוא מודע, עשוי להיות חשוף אישית, כתוצאה מהרמת המסך אשר תוביל לירידה לנכסיו האישיים.
לעניין סעיף 6 - הודגשו בספרות המקצועית מספר נקודות :
1. "בנסיבות העניין צודק ונכון ...." - מחד, על הנושה מוטל נטל ההוכחה להראות כי "בנסיבות העניין צודק ונכון ... " להרים את מסך ההתאגדות, אולם מאידך, מלאכתו של הנושה קשה והוא נמצא (לכאורה) במצב נחות בשל פערי המידע, שכן בד"כ לבעלי המניות והמנהלים של אותה חברה יש את הגישה למסמכי החברה והשליטה על פעילותה. מצב דברים זה יוצר "כשל שוק" אשר בתי המשפט צריכים להתחשב בבואם להורות על הרמת מסך ההתאגדות.
2. "נטילת סיכון בלתי סביר .... " - הקמת תאגיד בהון עצמי נמוך ו/או ביחס מינוף גבוה באופן בלתי סביר, וכן התקשרויות עסקיות שעה שהתאגיד במצב כלכלי רעוע, יש בהם יסודות של סיכון בלתי סביר באשר ליכולת החברה לפרוע את חובה. כמו כן, ניתן ללמוד על מצבה הכספי של החברה ומקורות המימון מספרי החשבונות, דוחות הכספיים והביאורים המצורפים ובהתחשב בחוות דעתו של הרואה חשבון המבקר ומפרוטוקולים של החברה. מתוך אלה ניתן לבדוק האם היחס שבין ההון העצמי של החברה לבין ההתחייבויות של החברה עומד בגדר הסיכון הסביר שאותה יכולה החברה ליטול, מבלי שבעל המניות יסתכן בכך שיורם מסך ההתאגדות והוא יחוייב אישית בחיובי החברה .
3. " השימוש באישיות המשפטית נועד להונות או לקפח אדם ...." - יש לבדוק האם נכסי החברה משועבדים לטובת "נושים מובטחים" בעלי קשר אינטרסנטי עם בעלי החברה. סיטואציה כגון דא צריכה להדליק נורה אדומה ויכולה להעיד על מטרה להונות ולקפח אדם, אף אם לא מדובר דווקא בעבירות הונאה ומרמה לפי חוק העונשין.
על אף האמור לעיל, יש להדגיש כי אי עמידה בהתחייבויות אינה לכשעצמה עילה להרמת המסך ולהטלת אחריות אישית.
בנוסף לזכות העומדת לנושים להרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות, קיימות עילות מכוח הפסיקה בהן ניתן להרים מסך ולהגיע לכיסם של בעלי השליטה בחברה. דוגמה מרכזית לכך הנה במקרה של שמוש ב"מימון דק" . העיקרון מאחרי דוקטרינה זו הנו שהאינטרס של בעל המניות שהקים את החברה להשקיע כמה שפחות מכיסו ולגייס כספים ממקורות חיצוניים למשל בנקים, אשראי ספקים ושירותים וכן הלוואות מאחרים.
דבר זה גורם למימון העסק בצורה בלתי נאותה מבחינת היחס שבין ההון העצמי של החברה לבין הון ההלוואות וההתחייבויות שלה (יחס המינוף), באופן שהון ההלוואות וההתחייבויות עולה בשיעור בלתי סביר על ההון העצמי, וככל שנטל החובות שנטלה על עצמה החברה לצורך מימון פעילותה העסקית הוא גדול יותר ביחס להשקעותיהם של בעלי המניות, כך גדלה ההסתברות לכך שהחברה לא תוכל לעמוד בפירעון חובותיה .
בהקשר להלוואת בעלים ניתן להפעיל במקביל גם את דוקטרינת ה"הדחייה" המאפשר לבית המשפט להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה. (ראה לעניין זה: ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ´ ח.אלקטרוניקה (1988) בע"מ).
באופן כללי, שומה על בתי המשפט לנהוג בעניין זה משנה זהירות ולא להורות כעניין שבשגרה על הרמת מסך ההתאגדות. בטרם יורה כן, שומה על בית המשפט לשקול, בין היתר, את השיקולים הבאים :
1. מגמת בית המשפט לחפש את האשם לעוולה הנטענת ולא להטיל אחריות קולקטיבית, מקום בו הדבר אינו הכרחי. ב- רע"א 5438/95 דוד רוזנוסר בע"מ נ´ Lloyds?s , העדיף בית המשפט הטלת אחריות אישית מכח עוולה נזיקית, על פני הרמת מסך .
2. הרמת המסך תיעשה כמפלט אחרון.
3. בית המשפט ייטה יותר בקלות להרים את המסך כאשר מדובר בבעל מניות יחיד או ב"חברת מעטים".
4. מקום בו מדובר בנושה "רצוני", אשר היה יכול לדרוש בטחונות בעת התקשרותו בהסכם עם החברה, בית המשפט ייטה פחות להרים את המסך, מאשר מקום בו מדובר בנושה בלתי רצוני.
5. בית המשפט יחפש מרכיב של אשם ו/או זדון ו/או חוסר תום לב ו/או עצימת עיניים כך שחובת תום הלב מאפשרת את הרחבת האחריות.
6. הרשימה שנמצאת לעיל ,אינה סגורה ובית המשפט לא יהסס להרים מסך מקום בו הדבר נדרש מטעמי צדק .
לסיכום: למרות דוקטרינת האישיות המשפטית הנפרדת, קיימים מקרים לא מעטים שבהם ניתן להראות כי מתקיימים תנאים וקריטריונים אשר אולי כל אחד בנפרד אינו מהווה עילה מספקת כשלעצמה להרמת מסך ההתאגדות, אולם הצטברותם כולם יחד מטה את הכף, ומאפשרת לנושה לתבוע את חובו מהישויות המשפטית אשר יצרו את מסך ההתאגדות .
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il
משרד עורכי דין
דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון,מתמחה במגוון תחומי משפט ומספק שרותים כגון:
יעוץ מס
מקרקעין
בנוסף למשרדים הפזורים בארץ מפעיל המשרד את שלוחת רומניה המתמחה בהשקעות ונדל"ן במדינה.
המשרדים שלנו:
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
