ברכת החמה:
מצווה נדירה מאוד של ברכה הנאמרת אחת ל- 28 שנה עת עולה החמה בדיוק במקום בו נתלתה במעשה בראשית.
"תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה, לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר, ברוך עושה בראשית. ואימת הוי, אמר אביי: כל עשרין ותמני שנין, והדר מחזור, ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע", (כל 28 שניםכאשר מגיעה תקופת ניסן במזלו של שבתאי בערב שבין שלישי ורביעי (מסכת ברכות, דף נט, עב).
לחמה יש מסלול החוזר על עצמו כל שנה, בסיומו חוזרת היא למקום תלייתה כבמעשה בראשית, בסמוך למזל טלה אולם לא בשעה הזהה לשעת תלייתה ברקיע, דהיינו 6 בערב.
רק כל ארבע שנים ( מחזור קטן) חוזרת החמה למקום תלייתה כמעשה בראשית באותה שעה, אך לא באותו יום בו נבראה (ליל יום ד).
רק לאחר 28 שנים (בתום- 7 מחזורים קטנים של ארבע שנים) חוזרת החמה לנקודת תלייתה כמעשה בראשית, באותו יום ובאותה השעה (ליל יום ד בשעה 6 בערב).
לחמה ארבע תקופות: ניסן (האביב), תמוז (קיץ), תשרי (סתיו) וטבת ( חורף).
בתלמוד ישנה מחלוקת לגבי קביעת ראש השנה (האם חל בתשרי לצורך חשבונות של העונות והתקופות כפי שקובע רבי יהושע, או בחודש תשרי לפי רבי אליעזר).
הפוסקים קבעו את ההלכה לפי רבי יהושע.
מחלוקת נוספת עוסקת במשכה של כל תקופה ותקופה.
במסכת עירובין נאמר על האמוראים, רב שמואל ורב אדא שהם חישבו כל אחד באופן שונה במקצת את משך הזמן שעובר בין תקופה לתקופה וממילא שנת חמה שונה במקצת במשכה. אין זה המקום להאריך בנושא ונסתפק רק בעובדות הבאות:
רב אדא קבע שכדור הארץ מקיף את השמש במשך 365.246 ימים.
רב שמואל קבע את משך הזמן של תקופה ל- 91 יום ועוד רבע יום שהוא 7 שעות ומחצה ושנה נקבעה על ידו ל- 365.25 ימים (365 ימים ועוד רבע יום ).
הזמן האסטרונומי (המדעי)לשנת חמה עומד על 365.246 ימים.
למרות שרב אדא קרוב יותר לזמן המדויק ההלכה נקבעה על ידי חז"ל לפי רב שמואל, מפני שהוא היה הקודם לחשב הזמנים.
נתמקד בשיטתו של רב שמואל החולק על שיטתו של רב אדא.
רב שמואל גורס ששנת החמה מסתכמת ב- 365 ימים ועוד רבע יום (6 שעות).
מספר השבועות בשנה יוצא איפה: 52 שבועות, יום אחד נוסף ועוד רבע יום.
בסוף המאמר ישנו סרטון (הקישור השני) המפרט יותר את אופן החישוב של רב שמואל.
על פי עיקרון זה בכל שנת חמה מתחילה תקופת ניסן באחד מימי השבוע שהם יום ורבע יותר מאוחר מהשנה הקודמת לה.
לשם המחשה הדוגמא הבאה:
שנה 0- תחילת ליל ד (השמש נתלתה ברקיע בחודש ניסן בשעה 6 בערב, אור ליום ד.
שנה 4 (בתום מחזור קטן)- תחילת ליל ב.
שנה 8 (בתום שני מחזורים קטנים)- תחילת ליל שבת.
שנה 12 (בתום שלושה מחזורים קטנים)- תחילת ליל ה.
שנה 16 (בתום ארבעה מחזורים קטנים)- תחילת ליל ג.
שנה 20 (בתום חמישה מחזורים קטנים)- תחילת ליל א.
שנה 24 (בתום שישה מחזורים קטנים)- תחילת ליל ו.
שנה 28 (בתום שבעה מחזורים קטנים שהם מחזור גדול)- תחילת ליל ד כמו השנה, בליל רביעי, ערב פסח.
מכאן ניתן להבין שרק לאחר 28 שנים החמה עולה בדיוק ביום, בשעה ובמקום בו הייתה בזמן בריאתה.
השנה כאמור היא שנת התשס"ט, כלומר: 5769 שנים לבריאת העולם.
הואיל והסתיים לו המחזור הגדול ה- 206 לבריאת העולם (כלומר 28*206 הם- 5768 שנים לבריאת העולם) ומתחיל מחזור גדול חדש (מספר 207), אנו מציינים את סיומו של הקודם ותחילתו של החדש.
עוד נתונים מעניינים: 12 פעמים היתה ברכת החמה בערב פסח (יד בניסן):
לפני מתן תורה
א תתכ"א יד ניסן יום ד
א תתק"ה יד ניסן יום ד'
אחרי מתן תורה
ב תל"ז יד ניסן יום ד'
ב תקכ"א יד ניסן יום ד'
ג קל"ז יד ניסן יום ד'
ג תשנ"ג יד ניסן יום ד'
ג תתל"ז יד ניסן יום ד'
ד שס"ט יד ניסן יום ד'
ד שצ"ז יד ניסן יום ד'
ד תנ"ג יד ניסן יום ד'
ה ס"ט יד ניסן יום ד'
ה תרפ"ה יד ניסן יום ד'
ושנה זאת
ה תשס"ט יד ניסן יום ד
עד המאה ה-21 תיפול תקופה זו ב- 8 באפריל ומשם ב- 9 באפריל.
יום נדיר ומרגש זה נקבע על ידי חז"ל כיום ברכת החמה, בו אנו מביטים בה ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית."
כמובן שבריאתה הייתה בערב בשעה 6, ולכן אין מברכים על מה שלא רואים ויש להמתין עד לבוקר שלמחרת.
רוב הפוסקים קובעים שניתן לברך עד לחצות היום, חלקם פוסקים רק עד 3 שעות מתחילת זריחתה של החמה וחלקם סובר ופוסק שניתן לברך במשך כל היום עד לשקיעה.
עיקר המצווה היא אמירת הברכה האמורה, אולם בשל חביבות המצווה הוסיפו חז"ל פרקי תהלים, דברי שבח וקדיש.
בימינו אנו נוהגים לומר את הברכה ב "רוב עם הדרת מלך" (משלי, יד, כה).
מתפללים בהנץ ומייד לאחר מכן יוצאים לקיים המצווה.
את המצווה הנדירה הזו מקיימים כל איש מגיל 13 ומעלה, אך בהחלט אפשר, לשם חינוך למצוות לשדל קטן לקום ולומר אותה.
נחלקו הפוסקים לגבי אישה, חלקם אינם מתירים, חלקם מתירים, חלקם ללא הזכרת שם מלכות וחלקם מתירים לאישה לעמוד ליד בעלה שיוציאה חובה.
עיוור יעמוד אף הוא ליד איש שיוציאו חובת הברכה.
אונן, שמתו מוטל לפניו פטור מהמצווה.
אבל יברך ביחיד את הברכה ללא התוספות.
בקישור יש מאמר מקורי שלי עם סרטים בנושא. דוד בראון כותב ומתקצר מאמרים רבים בעיקר בנושאי יהדות ומחשבת ישראל.
מתמצת מושגים ביהדות, המומלצים כחומר עזר לתלמידי בתי ספר המעוניינים לסכם שיעורי בית.
מפרסם מאמריו באתר:
http://he.shvoong.com/writers/davidb/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
