ההגדה של פסח וחמשת הבנים  

ההגדה של פסח וחמשת הבנים




ליל הסדר נועד לשחזר באופן סמלי את סיפור השעבוד במצרים ואת יציאת מצרים .במרכזו של הטקס - קריאת ההגדה של הפסח, המספרת את סיפור יציאת מצרים. בקריאת ההגדה משתתפים כל בני המשפחה, אך קהל היעד העיקרי הוא הדור הצעיר - הבנים והבנות. לבני הדור הצעיר חובה לספר ביציאת מצרים, כדי שהם ידעו, יזכרו - ויעבירו את הסיפור ואת הזיכרון לדורות הבאים.

המנהג היה שבעל הבית או היושב בראש השולחן היה קורא את ההגדה בפני המסובין.

ההגדה של פסח היא ספר שקוראים בו בליל הסדר, והוא מספר את ניסי יציאת מצרים .קובץ של מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח, מסביב לסעודת החג, על מנת לצאת ידי חובת מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים.

ההגדה כוללת שלושה עניינים: סיפור גאולה, הלל וברכות.

היוזמה לעריכת הספר נולדה מצרכי הרבים,להקל על הגדת הדברים. כבר בתקופה קדומה רשמו היהודים את נוסח ההגדה של פסח בכתב, אע"פ שעברו בזה על האיסור העתיק לכתוב תפילות או ברכות.

ספר זה זכה למהדורות רבות, והיו שעיטרו את ההגדה בציורים יפים. הסדר בעבר נערך דומה למה שכתוב במשנה, ושינו את אמירת ההגדה לתחילת הסדר במקום בסופו. כמו כן נכתבו פירושים שונים במשך הדורות והספר תורגם לשפות רבות.

ברצוני להתייחס במיוחד לנאמר בהגדה:"כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" ,ובהסתמך גם על דבריו של הרב יעקב נגן והרב אורי שרקין:

1.הבן החכם של ההגדה- לפי פירוש אחד,הבן הראשון הוא "דתי". בשבילו ליל הסדר הוא אוסף של הלכות, והוא אינו מתייחס אל התוכן המרכזי, שהוא יציאת מצרים. גם התשובה אליו היא בהתאם, תשובה הלכתית, אבל הוא "מפספס" את כל תכנו של החג.לפי פירוש אחר-החכם, זכה בתוארו בזכות השאלות שהוא שואל. הוא היחיד מבין ארבעת הבנים שיודע שהוא לא יודע. הוא עומד בפני העולם בענווה, עולם שהוא יפה כל-כך דווקא משום שהבלתי-נודע מסתתר בו. החכם שומע את קריאתו של אלוהים "בקשו פני תמיד" ויודע שהחיים הם מסע של חיפוש. הוא זוכה לחזור לתמימות, תמימות עליה אומר הפתגם החסידי: "גדולה התמימות מהחכמה, אבל כמה חכם האדם צריך להיות כדי להיות תמים".

2. הרשע -לפי פירוש אחד, חושב את עצמו לאידיאליסט. הוא אומר: מדוע העבודה הזאת היא "לכם", למילוי הכרס הגופנית או הנפשית שלכם, ולא "לו", לריבונו של עולם? והתשובה היא: אם אתה חושב שהאידיאלים שלך נקיים מנהנתנות אישית - אתה טועה ומוציא את עצמך מן הכלל האנושי. התשובה לרשע היא שאילו היה שם הוא לא היה נגאל. אך מה אפשר לעשות, שהוא לא "שם" אלא "כאן", והוא כבר נגאל, בעל כורחו ובעל כורחנו? - א"כ, גם הרשע, סופו להיתקן.

לפי פירוש אחר -הרשע כועס על כל מי שלדעתו "עבדו" עליו וסיפרו לו שקרים. הוא מזלזל בכל אלו שעוד מאמינים בהסברים שכעת נראים לו שטחיים וחלקיים, אם לא שקריים. הוא מאבד את האמון בחברה ובתרבות בה גדל ומסתגר מפניהן, מסרב להקשיב ולקבל שום דבר מאלו שמעלו באמונו. מטרתו היא התרסה בלבד: "רשע מה הוא אומר? 'מה העבודה הזאת לכם'?-ואתה הכהה את שיניו,ויש אומרים שבור לו בפועל את שיניו.

3.התם - לפי פירוש אחד,השאלה העניינית ביותר היא של הבן התם: "מה זאת"? הוא פתוח לקבל תשובה של תוכן, ואכן הוא מקבל אותה: "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים, מבין עבדים".לפי פירוש אחר-הואיודע לשאול. אולם, בתמימותו הרבה, הוא מוכן לקבל על שאלותיו תשובות פשטניות. לפעמים נובעת פשטנות זו ממגבלות המשיב, ולעיתים מזומנות - ממגבלות של השואל, "ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו".

4.שאינו יודע לשאול- לפי פירוש אחד,צריך לפתוח לו את הראש. איך עושים את זה: אומרים לו "לאמור", דהיינו: שיאמר למישהו אחר. למי הוא צריך "לאמור"? - לבן הרשע. ומה יאמר לו? - את התשובה השמורה לו: "בעבור זה עשה ה' לי...". המפגש עם הרשע ינער את הבן האדיש ויוציא אותו מאדישותו.לפי פירוש אחר,שאלות הן הבסיס לצמיחה. השאלה פותחת בפני השואל הזדמנות להתבונן בעולם בעיניים חדשות, מתוך מוכנות ללמוד ולהשתנות, ומשמשת כלי המניע אותו לחפש ולגלות. ללא היכולת לשאול - אדם נשאר "תקוע" במקומו ובמעלתו, הוא יודע רק את המוכר ואילו כל שאר העולם נותר עבורו ספר חתום. מתפקיד האב הוא ללמד את בנו לשאול.

הרבי מלובביץ מספר על הבן החמישי שהוא ה"תינוק שנשבה" ,שלא למד ולא ידע דבר כי הוריו לא למדוהו ומחובת אלו שגדלו על הידיעה להזמינו לליל הסדר ולקרבו וללמדו את הכתוב בהגדה .

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שהיה ידוע באהבתו הגדולה לכל יהודי, אמר ביחס לדברי ההגדה "אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול" כי ניסוח זה בא ללמדנו שה"אחד", אלוהים, נמצא בכל אחד מארבע דמויות אלו - לא רק בחכם, אלא גם בתם, בזה שאינו יודע לשאול, ואפילו ברשע. ונוסיף את החמישי שגם בו נמצא האחד הוא האלוקים.

ולא נשכח את שירה של נעמי שמר ששייך לפולקלור פסח בזכות:

ארבעה האחים/נעמי שמר

ביום בהיר ונהדר

יצאו מתוך ההגדה

חכם ותם רשע גדול

וזה שלא ידע לשאל.

וכשארבעת האחים

יצאו לנוע בדרכים

מיד מכל ארבע רוחות

פרחים הגיעו וברכות

פגש חכם בחכמה

אהב התם את התמימה

והרשע בתור אשה

תפס מרשעת אימה

וזה שלא ידע לשאל

לקח את היפה מכל

שלב ידו בתוך ידה

וחזר אתה להגדה

לאן הובילו הדרכים?

היכן ארבעת האחים?

בשיר שלנו ידידי

אסור לשאל יותר מדי!


אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי