קערת ליל הסדר  

קערת ליל הסדר

קערת ליל הסדר -היא צלחת מסורתית סמלית אותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.בקערה מוצגים שישה מאכלים המייצגים רעיונות הקשורים לסדר הפסח וליציאת מצרים. כל אחד מששת המאכלים נאכל או מוצג בחלק אחר מההגדה של פסח, על מנת לעזור להמחיש את סיפור ההגדה ,יחד עם שלוש המצות, המצויות אף הן במרכז שולחן הסדר.
ה'קערה' היא בעצם שלוש המצות המכוסות במפה (גם בין המצות יש להפריד במפיות). על קערת ה'סדר' מציבים את ששה דברים, בצורה מסוימת.

על פי הקבלה:
קערת הסדר - למאכלים בקערת הפסח המסורתית, משמעות סמלית, כל אחד מהם מיצג רצון מתוקן, רצון לאהבה ונתינה.
קערת הסדר מסמלת את התהליך ההתפתחות הנברא.
לאחר שהאדם מתעלה מעל האגו שלו ומסגל את האהבה והנתינה,הוא כבר כשיר לקבל את התענוג שהבורא רצה להעניק לו והוא אוכל את המזון בכדי לגרום תענוג לבורא.
ששת הסימנים שמניחים בקערה מסמלים עבורנו את התכונות המתוקנות של הנברא,תכונות שבהם הוא יכול לקבל את התענוג שבא מהבורא.

ומה הם הדברים?
א.זרוע - כנגד ספירת חסד
גרגרת של עוף עם מעט בשר עליה, צלויה באש. היא זכר ל'קרבן-פסח' שהיו מקריבים בזמן בית-המקדש. אין אוכלים את ה'זרוע'. יש להכין את ה'זרוע' מערב החג.

ב.ביצה - כנגד ספירת גבורה
קשה, בקליפתה. זכר ל'קרבן-חגיגה' שהיו מקריבים בזמן בית- המקדש. אוכלים אותה בתחילת הסעודה.

ג.מרור - כנגד ספירת תפארת
עלי חסה ושורש 'חזרת',הנקראת גם- 'חריין'. המרור נועד להזכיר לנו את מרירות חייהם של אבותינו במצרים ואוכלים אותו במהלך הסדר. כמות המרור המינימלית שיש לאכול היא 'כזית' - 19 גרם. אולם אם אוכלים קלח (שהוא דחוס יותר), דרוש להוסיף עוד 2 גרם, וכן עבור מה שנשאר בין השיניים. התלמוד מכיר את המנהג לאכול חסה בתור מרור כבר לפני כמעט 2000 שנה. עם זאת, חכמי התלמוד גם מודעים לבעייתיות שבכך: שהרי המרור אמור להזכיר לנו את מרירות חיי בני ישראל במצרים, והחסה דווקא די מתוקה, אולם חכמי התלמוד מסבירים כי מדובר בכך שהחסה בהתחלה טעימה אולם לאחר כמה ימים הופכת מרה, וכך גם המצרים קיבלו מלכתחילה את בני ישראל במצרים בסבר פנים יפות ,ורק לאחר מכן מיררו את חייהם.

ד.חרוסת - כנגד ספירת נצח
רסק תפוחי-עץ, אגסים ואגוזים טחונים, מתובלים ביין. החרוסת מזכירה את הטיט שבו עבדו אבותינו בפרך. טובלים בה את המרור. הגמרא גם מספרת שאת המרור, החסה, היו טובלים בחרוסת משום "קפה" שפירושה ביוונית: תולעת שעולה על ירקות מסוימים ואכילתה בטעות יכולה להרוג את האוכל, והתבלין שהיה בחרוסת היה מבריח אותה. בקהילות ישראל מסוימות-טובלים רק את המצה עם המרור בחרוסת, אחרי אכילת המצה.
לגבי המרקם של החרוסת קיימות שתי שיטות בתלמוד:
דלילה מאד - זכר לדם של בני ישראל שנשפך במצרים, או סמיכה מאד - זכר לטיט בו בנו בני ישראל לפי מה שמספרת התורה בספר שמות. התלמוד מציע פשרה לגבי דרך ההכנה: חרוסת לא סמיכה מדי ולא דלילה מדי. בקהילות ישראל השונות מצויים מנהגים שונים על סמיכותה ותיבולה של החרוסת, שיסוד כולם הוא במחלוקת הזו.


ה.כרפס - כנגד ספירת הוד
עיקרו - מין ירק. אפשר להשתמש בתפוח-אדמה מבושל או בפרוסת בצל. הספרדים נוהגים להשתמש בסלרי עלים. הוא נאכל בתחילת הסדר (פחות מ'כזית'), טבול במי-מלח, כדי להתמיה את הילדים.

ו.חזרת - כנגד ספירת יסוד
כנ"ל במרור. את ה'חזרת' אוכלים ב'כורך', דהיינו בתוך המצה, זכר למנהגו של הלל הזקן שהיה כורך את המצה והמרור יחדיו.

כל אחד מ"סימני הסדר" מתאר את האופן שבו האדם תיקן את רצונו מקבלה לעצמו לנתינה על ידי תיקון האגו. כתוצאה מהתיקון, האדם מגיע למעמד שווה לבורא ובכך מגשים את המטרה שלשמה נברא. קערת הפסח והמצות שלצידה, מסמלות את הרצון הכללי של האדם שמוכן עתה לקבל את האור האינסופי והנצחי.

על פי תקנות האר"י בעניין קערת סדר פסח, הבינו שניתן לסדר את המזונות על הקערה בצורת מגן דוד.
הרב מרדכי אליהו כתב במאמרו על סדר הפסח:
"סדר הקערה לדעת רבינו האר"י ז"ל:
-חכמה בינה דעת - שלוש מצות

-חסד וגבורה - זרוע וביצה

-תפארת - מרור עלי חסה או הנדכא

-נצח והוד - חרוסת וכרפס

-יסוד - מרור קלח חסה

-מלכות - זו הקערה".
אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי