המשפטים במאמר צריכים להיות החלטיים, משפטים שאין בהם התפתלות, שאין בהם תזזיתיות, שלא עולים מהם חוסר ביטחון או ציפייה לאמפתיה. הכתיבה צריכה להיות כזו שאינה פונה לקוראים באופן ישיר או עקיף. כיצד אפשר ליישם זאת? בין היתר, בדברים הקטנים:
הימנעות משימוש מרובה בסימנים הבאים: סימני קריאה, סוגריים, שלוש נקודות, מירכאות המסמנות לשון סגי נהור, סימני שאלה ולצידם סימני קריאה, וכן מריבוי של שאלות רטוריות, קווים או הדגשות.
אני, אני ואני
המילים: לפי דעתי, אני בדעה ש..., מבחינתי, בעיניי, אישית, אני אישית חושב ש..., אני באופן אישי, לדעתי האישית, אני חושב - מציבות את הכותב במרכז, במקום שדעותיו יהיו במרכז. אמירות כאלה מיותרות גם משום שממילא המאמר מייצג את דעתו של הכותב.
"לא"
1. סגנון ציני כגון "לא ממש", "לא כל כך", "לא בדיוק" מרמז על כתיבה לא רצינית.
2. חזרה פעמיים על המילה "לא" ("לא, לא ארצה בכך") היא שימוש אופנתי ודרמטי המזכיר קצת ילד סרבן.
"כן"
הוספה של המילה "כן" ("אני כן רוצה שתהיה לי זכות בחירה"). המילה "כן", שנועדה להדגיש את המשפט, עושה את ההפך: היא מערערת את מידת הנחרצות במשפט.
מילים "מנמיכות" טקסט:
מילים כגון: האמת, בעצם, איזשהו/איזושהי, ומילים אופנתיות ששימוש בהן מעיד על היסחפות אחר תכתיבי האופנה והיעדר אמירה אישית, למשל: זה סוג של, מצמרר, הזוי. להרחבת הנושאים במאמר, בעמוד כתיבת מאמר ובעמוד כתיבה טובה באתר עריכה לשונית
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



