אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
האם העובדה כי חברה נקלעה להליכי חדלות פירעון, בהכרח מסמנת את סופה? מה יהא על חברה אשר למרות מצבה הלא מזהיר מבקשת לנסות ולהשתקם? האם לחברה שכזו קיים סיכוי כלשהו לחזור ולעמוד על רגליה?
מצב של חדלות פירעון מוגדר, בין השאר, כמצב שבו אין די בנכסיה של החברה כדי לכסות על חובותיה. למעשה, במצב כזה, בו ברור כי אין בקופת החברה מספיק כסף, הנושים השונים (ובתוכם העובדים, הספקים, בעלי המניות וההנהלה) מתחילים "להתחרות" ביניהם על משאביה המוגבלים של החברה.
השלב הזה, בו נתגלתה לנושים עובדת היותה של החברה נתונה בקשיים כספיים הינו קריטי, בשל החשש שמא ייווצר מעין "אפקט דומינו" אשר עלול להרע את מצב החברה עוד יותר, עד לכדי מצב בלתי הפיך. דוגמא לכך קיימת במצב בו הספקים מפסיקים לספק מוצרים או מתנים את אספקתם בתשלום במזומן. דוגמה נוספת קיימת במצב בו נושי החברה מתחילים לנקוט כנגדה בהליכים משפטיים שונים תוך קבלת צווי עיקול על רכושה אשר הלכה למעשה גורמים לשיתוק של פעילותה השוטפת.
אחת האפשרויות הנתונות בידי חברה אשר סבורה כי הקשיים שבהם היא נתונה אינם מונעים כליל את הבראתה ויציאתה לדרך חדשה, היה ותגיע להסדר כולל עם נושיה השונים, להתמודד עם מצב בו הליכים משפטיים הננקטים כנגדה על ידי נושיה ישתקו אותה כליל ויביאו אותה לכדי פירוק וחיסול בלתי נמנעים היא פנייה לבית המשפט בבקשה לצו המגן עליה מפני נושיה לתקופה זמנית, במהלכה תפעל החברה לגיבוש הסדר כולל עם נושיה. בתקופה זו מתבקש למעשה בית המשפט להוציא צו הקפאת הליכים כנגד החברה.
פעמים רבות חל - בקרב אנשים שאינם בקיאים בהוראות הדין - בלבול מסוים בין תהליך של פירוק חברה לבין הליך הבראה המתחיל בבקשה לצו הקפאת הליכים כנגד החברה.
אחד ההבדלים החשובים בין שני מצבים אלו הוא שמצב של פירוק מביא לעיכוב "אוטומטי" של הליכים משפטיים הננקטים על ידי נושיה הבלתי מובטחים של החברה. נושיה המובטחים של החברה רשאים להמשיך בהליכים למימוש הבטוחה שבידיהם על מנת להפרע מהחברה באמצעות מימוש אותה בטוחה. לעומת זאת, במקרה של מתן צו הקפאת הליכים, מוקפאים כל הליכי הנשייה כנגד החברה, גם אלו הננקטים על ידי הנושים המובטחים, ובתנאי שנוצרו עד לערב מתן הצו. הצו עוצר הליכים שלא הושלמו ו"מקפיא" המשך מימוש נכסי החברה- הכל על מנת להביא לשיקום החברה. מסיבה זו, נמנעים על פי רוב בתי המשפט מליתן צו להקפאת הליכים כנגד החברה, אלא בכפוף לכך שנתקבלה לבקשת החברה למתן צו שכזה, הסכמתם של הנושים המובטחים. לא למותר לציין כי לכלל זה חריגים וידועים מקרים בהם ניתנו צווי הקפאת הליכים כנגד החברה גם חרף התנגדותו של נושה מובטח זה או אחר. קשה עם זאת להעלות על הדעת מתן צו שכזה במצב דברים בו כלל נושיה המובטחים של חברה, מתנגדים לו.
נציין כי אף על פי שסעיף 350 (ג) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, מציין בפירוש כי צו הקפאת הליכים יכול להינתן במעמד המבקש בלבד, נוהגים בתי - כפי שהוסבר לעיל - המשפט לבקש את תגובת הנושים המובטחים (בד"כ בנקים) שעלולים להיות מושפעים מהחלטה זו, בטרם יענו לבקשה זו. לעיתים אכן יסכימו נושים מובטחים להליך ההבראה, אם יגיעו למסקנה כי יש סיכויי רב שיצליח, וכמובן אם יראו כי יש בהבראה האמורה של החברה כדי לשפר ולהיטיב אף את מצבם שלהם ולהשיא להם רווחים נוספים.
חשוב לחזור ולהבהיר: צו הקפאת הליכים אינו עומד בזכות עצמו, שכן הליכה בדרך זו מותנית בגיבוש "הצעת פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה" ע"י הנאמן אותו ממנה ביהמ"ש לחברה או לפחות - בשלב הראשון - בחתירה לגיבושה של הצעה שכזו. אם יאושר ההסדר אותו מגבש הנאמן, על ידי הנושים (באמצעות קיום אסיפות נושים, לפי סוגיהם), הוא יובא לאישורו של בית המשפט, ובמידה ומאושר "...הרי הוא מחייב את החברה ואת כל הנושים", כאמור בסעיף 350(ט) לחוק.
כדי להבין את משמעותו של הסדר נושים המאושר ע"י בית המשפט נצטט מספרם של כב´ השופטת ו´ אלשיך ואורבך "הקפאת הליכים - הלכה למעשה", כדלהלן: (עמ´ 497/8)
" חבויות העבר של החברה מוסדרים בכתב ההסדר, המחייב את כל הנושים במידה שווה, בין שהסכימו להסדר ובין שהתנגדו לו.
לשון אחר, דרכם היחידה של הנושים להיפרע מהחברה היא אך ורק בדרכים ובמידות המפורטות בהסדר.
עסקינן למעשה בהעתקת מאסת התביעות מן הישות המשפטית (של החברה - י"א) אל קופת ההסדר המנוהלת בידי הנאמן בפיקוח בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי.
... לא זו בלבד שתביעות הנושים מועברות מהישות המשפטית (של החברה) שנמסרה לבעליה החדשים כשהיא "נקיה" מחובות העבר, זולת ההתחיבויות שקיבלה על עצמה בהסדר, הרי שברובם המכריע של ההסדרים מופטרת החברה מכל תביעות העבר, זולת אלו שהוכרו בהסדר ובשיעור המוסכם בו".
כמתבקש מכך, צו הקפאת הליכים יינתן רק מקום בו מוצא בית המשפט כי יש לחברה סיכוי לשוב ולעמוד על רגליה, ולגבש במהלך תקופת תחולתו של הצו הסדר נושים אשר יזכה לתמיכת הנושים בשיעור הדרש בחוק, המאפשר את אישורו על ידי בית המשפט באופן שיחייב את כלל נושי החברה.
למי שתוהה מנין שואבים ספקים את האומץ להמשיך ולספק סחורות או שירותים לחברה הנמצאת במשבר ונמצאת בהקפאת הליכים נבהיר, כי ספקים אלה אינם חשופים לסיכון הנובע מהקשיים בהם היתה נתונה החברה ערב מתן הצו, שכן, לצורך ההבראה מוציא החוק מן הכלל ומבדיל את הנושים והחובות שנוצרו לאחר צו הקפאת ההליכים ועד לאישור הסדר הנושים. לנושים אלה ניתן מעמד עדיף אף על פני נושה מובטח והם יקבלו את מקופת הקפאת ההליכים, אף ללא כל קשר להסדר הנושים המתגבש ואפילו אם בסופו של דבר לא יתגבש הסדר כלל.
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il
משרד עורכי דין
דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון,מתמחה במגוון תחומי משפט ומספק שרותים כגון:
יעוץ מס
מקרקעין
בנוסף למשרדים הפזורים בארץ מפעיל המשרד את שלוחת רומניה המתמחה בהשקעות ונדל"ן במדינה.
המשרדים שלנו:
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2
שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
