לימוד קבלה מה הוא.
ישנם הרבה מאוד אנשים שלומדים את ספר הזוהר בחדרי חדרים כשם שאני למדתי אותו במשך שש שנים – וישנם הרבה מאוד אנשים שלומדים את הגמרא ואת התלמוד בבלי בחדרי חדרים... תורת משה רבנו היא תורת אמת ועל כן כולם פוחדים מן האמת... לכן ישנם כללים בלימוד הקבלה ולא כול אחד יכול לכתוב מה שהוא חושב שזה נכון או מה שהוא אמר. לכן על השאלה: "מי מותר לו לכתוב"?... עונה רבי שמעון בר יוחאי...
לימוד קבלה מה הוא?
אחרי חורבן בית המקדש קמו קבוצה של אנשים שהתחילה לחקור את השאלה: "מה אני עושה פה"?... עברו חלפו להם 1900 שנה והנה אנחנו פה, מחורבות בית המקדש עושים כסף... את ספר התורה מכבדים מתוך פחד ומוכרים אותו בכסף מתוך פחד מחוסר כסף... חכמי הדור מצד התורה של משה – וחכמי הדור מצד התורה של איינשטיין ששניהם אחד טוענים: "אין לחם – אין תורה". לקחו את המילה לחם והשתמשו בשורש המילה והתחילו: מלחמות, מחלות, חלומות, מלח ולחם... וכאשר הם חיים בחלומות בדמיונות ובהזיות הם באים לתורה ומבקשים ממנה לפתור להם את הבעיות שהם הכניסו את עצמם והם לא מוכנים לתת כלום מעצמם... כאשר הם לא מצלחים, הם לוקחים את שורש המילה מ. ח. ל וטוענים: "מחל לנו אבינו כי חטאנו, פשענו, תעתענו, ליצנו"...ולאחר מכן כאשר נגמר הטקס, לאן הם חוזרים?...עבדנו עליך אבינו וכך הגלגל מסתובב לו... עובדים עליו עובד עליהם... מוכרים אותו מוכר אותם והכסף זורם לסוחר... עשירים, עניים, חכמים, טיפשים, רשעים ואין צדיק אחד...פתאום לוחצים "קבלה" בגוגול, מה רואות עיננו?... כולם נהיו מקובלים, וכול אחד מציע את מרכולתו כאשר הוא נתמך על ידי ספר הזוהר וכולם מתחלים להבין מה אומר: "רבי שמעון בר יוחאי". כאשר המדע, הדת והמקובלים טוענים: "שבני אנוש שקיימים על פני היקום כולל אותם הם נמצאים במודעות גוף ללא ראש". לכן השאלה היא: איך אפשר לדעת את רשב"י כאשר הוא במודעות: ישראל – לי ראש.
נעבור לשיחה בן אב לבנו שהם נמצאים בדרגות תנאים ונראה כיצד מתייחסים ללימוד הקבלה ולמי שמותר ללמד קבלה. ספר הזוהר פרשת "אחרי מות" פסוקים ק"ע – קעג במאמר: "סדר כתיבת שם י – ה – ו – ה".
קע - "אמר לו, אליעזר בני, מכאן והלאה, הזהר שלא לכתוב את השם הקדוש, אלא כראוי, כי מי שאינו יודע לכתוב את השם הקדוש כראוי ולקשר קשר האמונה, הקשר של אחד באחד, של ז"א ומלכות. בסוד המשפט יהוה אחד ושמו אחד, כדי ליחד את השם הקדוש, עליו כתוב, כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת וגו', ואפילו אם גורע מדרגה אחת, או יחוד אחד מאות אחד מהן".
קעא – "בוא וראה, י' שבתחילת שם הויה, היא כלל הכול, סתומה מכול הצדדים, שבילים לא נפתחים בה. היא כלל הזכר ונקבה, שהם אבא ואמא עלאין, שהי' ה"ס אבא, וב' אותיות מלוי היוד, שהם ו' ד', הם אמא והם סתומים ובלתי נפתחים. הקוץ על הי' למעלה רומז על אין, שהוא כתר הנקרא אין. מטעם שבו אפיסת ההשגה. ואחר כך הוציאה הי', ממנה. שה"ס עדן. אותו הנהר הנמשך ויוצא, שהוא בינה. ושתתעבר ממנו, בבן ובת שהם ו' ד', והיא ה', שצורתה רומזת על זעיר אנפין ומלכות המעוברים בתוכה. שהם צורת ד' ו'. בה' זו כתוב, ונהר יוצא מעדן, יוצא, כתוב דהיינו שיוצא תמיד, ולא יצא שהוא לשון עבר. משום זה, אין הה' צריכה להיפרד מן הי', ועל כך כתוב רעיתי, על ה' הזו, להיותה עם הי' כשני ריעים. שאינם נפרדים זה מזה לעולם".
קעב – "ואם תאמר, הרי נהר כתוב, כמשמע אחד, והרי כאן יש ג', דהיינו הבינה, המעוברת עם זעיר אנפין ומלכות. ומשיב. כך הוא ודאי, הי' הוציאה שלושה , ובשלושה נכלל הכול, הי' הוציאה לפניה נהר הזה, שהיא בינה. ושני בנים, שאמא מניקה אותם ומתעברת מהם, שהוציאה אותם לאחר כך. ה' היא כצורה כזו ד', ובתוכה ו', שהיא הרגל הקטועה שבתוך הה', ואלו ד' ו' הם הבנים שמתחת אבא ואמא, שאמא מעוברת בהם".
קעג – "אחר שהבינה הולידה, הוציאה בן זכר, ונתנה אותו לפניה, שהוא זעיר אנפין. וצריכים לכתוב ו', הרומזת על הבן, שהוא זעיר אנפין. אחר שכבר נולד ויצא לחוץ. למקומו. וזה, הבן יורש נחלת אבא ואמא, דהיינו שמקבל המוחין די"ה שהם אבא ואימא. אף על פי שאינם שייכים לו מבחינת אצילותו, אלא בסוד כיוון דתלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא, שזה נבחן כאלו באים לו בירושה. וז"א יורש לו ב' חלקים, אחד לעצמו, ואחד בשביל המלכות. וממנו ניזונת הבת. וע"כ צריכים לכתוב אח"כ ו"ה ביחד, בזו אחר זו. כמו שה' ראשונה מחוברת יחד עם הי', דהיינו י"ה, ואין צריך להפריד ביניהם, אף כאן ו"ה ביחד ולא צריכים להפריד ביניהם. וכבר העמדנו את הדברים, ואלו הדברים שבכאן עולים למקום אחר. אשרי חלקם של הצדיקים היודעים סודות עליונים של המלך הקדוש, וראוים להודות לפניו, ז"ש אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך". (המילים הבהירות רבי יהודה אשלג).
איינשטיין טען: "האדם כמו מכונה אבל לא מכונה" ובזה הוא מזהיר את המדע שאכן האדם הוא כמו מריונטה אבל בטח לא הם שיודעים להפעיל את החוטים. כך גם רשב"י מזהיר את בנו להיזהר בכתיבת השם הקדוש. "מדוע צריך להיזהר בכתיבה ומדוע לא כול אדם יכול ללמד את השם הקדוש"? אם נסתכל במדע בתורת המתמטיקה אנו נשמע את המונח: "שואף לאינסוף". כאשר מדען מתחיל עם אקסיומה ומתחיל לפתח את התרגילים הפנמיים הוא מגיע לנקודה שהוא צריך לצאת מן האקסיומה ולראות מה הקים את האקסיומה לנקודה הזו קוראים נקודת "אל חזור". בנקודה הזו נפתח בור ענק והבור יונק לתוכו את המדען ומכיוון שהמדען אינו יודע לאן זה מוביל – מיד רושם שואף לאינסוף. כן גם אנחנו רואים את זה באוניברסיטאות בלימוד על "תורת הנפש", כאשר הסטודנט יורד לעומק החקירה נפתח לו הבור הזה במצב הזה הגוף נבהל מן המחזה שראה, אבל הוא בטוח שראה, מכיוון שהוא לא מצליח לדעת מה הוא ראה הוא מתחיל לקבל חרדות ואז אותו סטודנט ניגש לטיפול ולאחר זמן התאוששות חוזר לספסל הלמודים.
מן הכתובים מספר הזוהר אנחנו למדים שאנחנו יכולים לברוא את השם י –ה-ו-ה (מתואר בספרי), אבל אנחנו צריכים לדעת איך לכתוב את זה כך שלא לתת לכתב שיוכל לבלוע את הקורא אל נקודת "אל חזור". ועל הכותב חייב לעבור את כול החוויה הזו על גופו כך שהוא יודע את כול השלבים בהתפתחות. ציינתי בכתבות שאכן אנחנו "שיבוט", דהיינו, מדרגה מחזיקה מדרגה כך שאם לא נגמור מדרגה אחת לא עולים למדרגה השנייה שנאמר: "כשם שאברי הגוף מתקתקים אחד על השני בהדדיות ונוצר האדם כך כול אדם ואדם מתקתקים אחד על השני בהדדיות ונוצר היקום".
כאשר האדם לא הגיע למודעות הזו, דהיינו, לברוא את השם י-ה-ו-ה והוא מקבל רק רוח... כוחה של הרוח חזק מאוד והוא מתחיל לטפל בחומר... ומכוח החומר ישנה התנגדות ולכן האדם מפסיק ללמוד והוא מתחיל ללמד וקורא לזה "קבלה". אבל עדיין הוא נמצא במודעות החומר והוא מתחיל לספר לנו מה החומר מרגיש מבלי לצאת מתוך החומר שנאמר: ""אחר שהבינה הולידה, הוציאה בן זכר, ונתנה אותו לפניה, שהוא זעיר אנפין. וצריכים לכתוב ו', הרומזת על הבן, שהוא זעיר אנפין. אחר שכבר נולד ויצא לחוץ. למקומו. וזה, הבן יורש נחלת אבא ואמא" (מתואר בספר "מלחמת הרוח בחומר" הלידה). ואז אנחנו מגיעים למודעות משפחה שנאמר: "האב האם הבן והבת" שזה הוא השם הקדוש י-ה-ו-ה...
בספרי אני מלווה עם גדולי המדענים מתחום הפיזיקה, הפסיכולוגיה, הביולוגיה, האסטרופיזיקה, ההנדסה, רשב"י והאר"י, כך שאני משווה נקודות חזקות למדע המודרני שכול אחד יכול לחוש את זה ולבדוק את זה. אבל ללמד לא מלמדים לפי דרכו של המדע אלא לפי תורת "משה רבנו". כך שתורת משה רבנו מראה ומוכיחה שאכן יש תחיית מתים ומשה רבנו לא מת...
הדברים האלו הם כתובים חדשים שהמוח האנושי קשה לא לתפוס את המודעות הזו שעליה אמר איינשטיין: "קשה לאדם לתפוס שהוא יכול לתפוס את כול העולם". ובנוסף לזה לימדו את כולנו שקיים אלהים, הקב"ה, י-ה-ו-ה, שלושת האבות, אל רחום וחנון...וכול בני האדם רכשו לעצמם תקווה שאכן הוא יעזור להם מכיוון שהוא ברא אותם רק צריך להתנהג יפה... ופה הטעו את כול בני האדם ונפחו בהם תקווה שבעולם הבא יהיה להם טוב... "כאשר העולם הבא והעולם הזה בעולם הזה והחיים הם חיי נצח". אני מסביר בספרי בצעד אחר צעד איך שהגוף שלי והשכל שלי והנשמה שלי קשורה אלי אבל זה לא אני שנאמר: " הקוץ על הי' למעלה רומז על אין". ואין זה הכתר שזה "אני". כך שאני מסביר ומראה בספרי מתוך תורת משה רבנו שהשם הקדוש י-ה-ו-ה. שלוש אותיות משמו - "הוה" הוא דמיון. ואת כול זה אפשר ללמוד בתקופה קצרה מאוד ואם חכמי הדור והמדע לא היו דוחים משיח היקום יכול היה להיות מתוקן שנאמר: "ותשועת השם כהרף עין". זאת דרגה שנאמר עליה בפי רשב"י: "מי שרואה את האור הגנוז רואה מסוף העולם עד סוף העולם".
"הקב"ה קיים מעוצמתו ממהותו לא קיים"
"כול אחד יכול להיות אלהים בתנאי שיישאר שפוי"
"את התורה הזו רכשתי בתקופה של שש שנים"
" אשרי חלקם של הצדיקים היודעים סודות עליונים של המלך הקדוש"
"עם ישראל כולם צדיקים – בואו ללמוד להיות צדיקים"
"הפצת האור - הדרך לאמת"מנהל אתר: WWW.HAIMSHLOMO.CO.IL
טלפונים:0544-898547 03-9322192
"כדי לדעת מי זה משה חייבית לצאת ממשה" - המשיח
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
