?1. noun the act of sharing or exchanging information, ideas or feelings: Radio is the only means of communication in remote areas. *we are in regular communication with our head office in New York.
?2. The methods that are used for traveling to and from a place or for sending messages between places: The telefone lines are down so communications are very difficult.
?3.formal a message: a communication from head office.?
התקשורת במובנה הכללי ביותר, היא תהליך באמצעותו מועבר מידע בין בני-אדם. משמע, תהליך שבאמצעותו משפיעים בני-אדם אלה על אלה, יוצרים תשתית של מוסכמות חברתיות ומציאות חברתית המנחה אותם בעולם משתנה. מה שקובע בתקשורת אינו מה שנאמר ממש אלא מה שמיוחס לנאמר (סלומון, 1981). התקשורת מהווה גם אמצעי להעברת מסרים משותפים בין הון ושלטון החוברים אליה (בן אליעזר 2004).
התקשורת במהותה היא תלות-גומלין בין אנשים המותנית בייחוס משמעויות ובייחוס כוונות להתנהגויות ואירועים תוך הפנמתם ושימוש בהם להגדרה ומשמעות נוספת בהמשך. כפי שניתן להבחין, למשל, בהתנהגות ובפנייה התקשורתית של האוכלוסייה ההומו-סקסואלית בישראל Walzer 2000)), הבדלים תרבותיים שהביא לקונפליקט אלים ומתוקשר בין משטרת תל אביב לשוהים בגן העצמאות עד ששני הצדדים הבינו את השוני בייחוס הפעולות שלהם (קמה 2003). הפתרון לכך נמצא בהקצאת קצין קשור בין המשטר למגזר ההומו-לסבי בתל אביב, ההבנה לתת תרבות השונה הזו באה גם לידי ביטוי בסרטו של רן קוצר(2003) שקיבל סיוע משטרתי בהפקתו על ידי אבי זלבה.
דאנס (1970) תאר (והגדרתו מקובלת עלי - א.ז.) את התקשורת כתהליך ספיראלי של ייחוסים, ציפיות ויחסי גומלין המשתנים ללא הרף. הבסיס הנו צר וממוקד ובעקבות השינויים התכופים גדל הבסיס ומהווה מעין פירמידה הפוכה. המשמעויות הניתנות למסרים מותנות בציפיותיו, מטענו, ניסיונו, מקום הימצאו, תחום עבודתו וכד' של הנמען ולמידת מסרים חדשים מכשירה את הנמען למתן משמעויות חדשות למסרים נוספים
אחת הדרכים לצריכה נכונה, נבונה וביקורתית של אמצעי התקשורת היא הבנת דרכי פעולתה של השפה, שהיא המרכיב המרכזי במדיום התקשורת הכתובה. בתקשורת האלקטרונית יש חשיבות לא פחותה, למראה, הטון, נימת הדיבור וכד'. הבנת השפה, תכונותיה והרבדים השונים שלה, שהתפתחו במהלך הזמן, מגלה את תפקידה המרכזי בצורת החשיבה והתגובה של הנמען. דרך טובה להבנת השפה היא השוואת השפה למציאות המיוצגת באמצעותה (ברגר 1995).
המציאות הרבה יותר דינאמית ומשתנה מהשפה, כך שלעיתים נוצר צורך בהבניית היגדי דיבור נוספים. בשפה קיימות רמות לשון והפשטה שונות. סימה שטיין , אחות במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים השרון נאלצה ללמוד מספר מלים בסיסיות ברוסית כדי להבין את החולים ,זאת ברמת הפשטה מינימלית למרות החשיבות העליונה להבנתת הבעיה הרפואית.רמת הפשטה גבוהה במיוחד לא תושמע במהדורת חדשות או בדיווח עובדתי מזירת פיגוע בכל אחד מאמצעי התקשורת. לעומת זאת, נמצא רמות הפשטה ולשון מגוונת יותר במאמרי מערכת או בהגיגי העיתונאים שאינם קשורים לאירוע המיידי. שפה מורכבת ומופשטת נתפסה תמיד כבעייתית לשלטון רודני קיים כפי שבא לידי ביטוי מדהים בספר העתידני 1984 (אורוול 1976). לא בכדי נאסרו הוגי רוח, משוררים ופייטנים במדינות טוטליטריות ונאסרו לקריאה ספרי הגות מסוימים או הוטלה צנזורה על אמצעי תקשורת שונים. או, לחילופין התפתחה תקשורת שקרית כחלק מהמדיניות (ברגמן 2002). התוצר הסופי של העיתונאי כפי שהציבור מקבל אותו בסופו של התהליך מייצג את נקודת המבט של העיתונאי לאחר עריכה. מכאן "שאין ולא יכול להיות, ניסוי ליומרה מצד אמצעי החדשות לסיקור מלא של ההתרחשויות" (גורן 1993, ע' (101. הסיסמא של "The New-York Times" המופיעה בראש כל גיליון מבליטה היטב את הדואליות והבעייתיות הקיימת: "כל החדשות הראויות להיות מודפסות", כלומר יש כאן קריטריון של בחירה, מה ראוי ומה אינו ראוי לתפיסתו של העורך. מעבר לכך, חשוב להדגיש את חשיבות זמינות המידע העומד לרשות העיתונאי שחלקו לפחות מובא לידיעתו וחלקו (לעיתים החלק הגדול יותר) מוסתר מידיעתו בשל שיקולי הגוף מוסר המידע. ליפמן (1960) הבחין כבר בשנת 1922 שחדשות ואמת הנם שני דברים נפרדים. מבחינתו, החדשות הנם הבלטה של חלק מסוים מתוך אירוע שחרג והתבלט. החדשות מצביעות על אירוע קיים בעוד שהאמת מוציאה לאור עובדות נסתרות. בהמשך הוכיחו חוקרי עיתונות שדיווחו אירוע בעיתונים שונים כי כל אחד מציג "אמת" שונה ודיווח מוטה כפי שאראה במהלך עבודה זו.[
רוב העיתונאים הטוענים לאובייקטיביות משתמשים במעין ריטואל של מעשים המציגים "אובייקטיביות לכאורה". לעיתים נותנים תגובת הדובר לאירוע, מציגים עמדות שני הצדדים והצגת הוכחות המסייעות, לכאורה, להצדקת המצג וכד'. אולם, הכותרת ניתנת ע"י העורך. החומר משוכתב לעיתים, ע"י העורך משנה, הפתיח וכותרת המשנה משפיעים מלכתחילה על הקורא יותר מהכתוב בלב המאמר. התמונות הנלוות משדרות מסרים משלהם. מעבר לכל זאת, תלוי מהו כלי התקשורת העומד לרשות העיתונאי מבחינת היקף, איכות, מיצוי ודרגת החומר שצריך להעביר. אם האירוע מתמשך, חייב העיתונאי למצוא כל פעם זווית חדשה לאירוע דומה כדי להוסיף אותו למידת העניין של החדשה ומכאן יתפתח מושג אלים וישיר יותר של השפה המתארת את האירוע במכלול היבטיו השונים (גורן 1993).
?K st.? (על שמו של אחד הרחובות החשובים בוושינגטון די. סי.) הנה סדרה הממשיכה למתוח את גבולות המדיה תוך טשטוש הולך וגובר בין המציאות הקיימת למה שמוצע במרקע. הופשטיין (2003) מתאר את הסדרה כדוקו-סופ-דרמה-מציאותית. הסדרה נבנתה כאנטי תזה לסדרה אחרת "הבית הלבן" אשר אף היא, לפני מספר שנים הציבה ממד חדש בעת ששילבה פוליטיקאים אמיתיים בסדרה דמיונית המתארת את התנהלותו של נשיא ארצות הברית.
במחשבה שאינה נתמכת בסקרים מדעיים ניתן לשער שמינויו של שוורצנגר למושל קליפורניה, נבעה בין היתר, מדימוי המחסל ופותר הבעיות בסרטיו. כפי שהוא הצליח להעביר מסר זה במערכת הבחירות: גיבור, אנטי בירוקרטי, קשוח ונטול פניות. בסדרה חדשה שהופקה בארץ: "הקולנוע הישראלי"YES) , 2004-2003) בפרקים השני והשלישי נעשה ניסיון לבחון את דמות הפושע בסרטים הישראלים ובמקביל ובמוצנע את דמות השוטר. המשטרה אישרה שימוש בכלי רכב משטרתיים, בית מעצר והצגת שוטרים אמיתיים באותה סדרה מעין דוקומנטרית.
קרימינולוג ויועץ ארגוני
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
