בס"ד
800 שנה למותו של הנשר הגדול ותורתו אקטואלית עד היום.
הרמב"ם סבר שניתן לחנך את האדם בתחום הערכי, כפי שאפשר להקנות לו ידיעות ומיומנויות, הקב"ה ברא כל אדם שונה מחברו, יש אנשים שמטבע ברייתם הם טובים ויש בעלי נטיות שליליות, אך ניתן להתגבר על כל מכשול, אפשר להקנות תכונות מוסריות לכל אדם וגם להחדיר בו יידע ומיומנויות היינו טיפוח החלק השכלי. אלא שלכל אחד צריך למצוא את הכלים המתאימים לו. הרמב"ם מבדיל בין ידיעות טכניות המאפשרות לבצע מלאכות. ידיעות אלה מאפשרות ונחוצות לאדם לפרנסתו. לעומתן הידיעות השכליות, הן הידיעות המוסריות,
ידיעת הטוב והרע, חכמת האלוקות, כאן יכולתו האינטלקטואליות של כל אדם, קובעת את גבול יכולתו, כפי שמופיע בשמונה פרקים , ה' "צריך האדם שישתמש בכוחות נפשו כולם... וישים לנגד עיניו תכלית אחת והיא: השגת השם יתברך כפי יכולת האדם לדעתו של הרמב"ם צריך להתאמן במעשים, כדי שהמידות יושרשו בתוכו. התכונות הפנימיות כמו החיצוניות ניתנות להירכש רק על ידי תרגול .התרגול משפר ביצועים גם כשלאדם יש פגמים ורוצה הוא לשפר את אופיו. תרגול מוסרי חשוב כמו תרגול גופני. צריך לדעת מהי המטרה, מהו היעד אליו אדם רוצה להגיע, כדי שהכיוון של ההרגל יהא בדרך הנכונה והיעילה. למשל מציע הרמב"ם כי תכלית האדם היא דעת ה', הרמב"ם השכלתני רואה את תכלית האדם בתחום האינטלקטואלי, אך מדגיש את חשיבות התהליך.
ניתנה לאדם זכות בחירה, יכול הוא לשאוף להיות צדיק כמשה רבנו, או רשע כירבעם בן נבט (הלכות תשובה ה', א' - ב'), אך בחינוך יש מדרגות בדרך, קיימים תהליכי ביניים, כל אדם יכול להגיע לידיעת ה' בהתאם לדרגתו. השונות הקיימת בין האנשים מאפשרת לכל אחד לטפס שלב מסוים בסולם האמונה, היידע והדעת.
הרמב"ם מציין שהחינוך האינטלקטואלי שונה מהחינוך ההתנהגותי, בתחום האינטלקטואלי, כל אלה שיכולתם שווה יכולים לקבל תוכן השווה בהתאם. התחום ההתנהגותי תלוי כבר בטכניקה של המקצוע, האופי ובטמפרמנט.
הרמב"ם מדגיש כי לאידיאל החינוכי - 3- מובנים.
1. צרוף כל השלמויות, גם אם אי אפשר להשיג הכל ולהגיע לשלמות, הרי הדרך חשובה, התהליך לקראת...חשיבות המאמץ . יש לשאוף לעלות יותר כדי להשיג יותר מן האידיאל.
2. דמות האדם, כל אחד יכול ומסוגל להגיע לשלמותו לדרגתו של משה רבינו בתחום המוסרי.
3. בתחום האינטלקטואלי - קיים שוני בין יכולת האנשים, לכל אדם פוטנציאל משלו.
הרמב"ם מדגיש מאוד בחינוך את חיי החברה, אשר משפיעים מאוד על דמותו ויכולתו. הדגשה יתרה קיימת במצוות לימוד תורה בספר המצוות הוא מדגיש חשיבות - ללמוד תורה וללמדה. הלימוד חשוב מאוד אך לא מספיק עליו ללמוד וללמד - להנחיל תורה לדור הבא.
הרמב"ם מבחין בכמה דרכים בחינוך ובהוראה, היינו כדי להקנות חומר, כדי לחנך אדם צריך לנקוט בכמה דרכים שונות ומגוונות.
•
ההרגל - כאשר אנו מרגילים את הילד במידות נעלות, הרי שהלימוד בהמשך יהא יותר מזורז ויותר יעיל. שהרי אז מוסיף הוא לחכמה, אהבה, ולהיטות, כדי להפנים ולהטמיע תכונות יש לתרגל ולשנן. למצוות, למעשים טובים, למידות, יש לדעתו לתרגל גם תרגיל נגדי כנגד העבירות והמעשים הרעים.
•
הכפייה - לפעמים יש קשיים בתרגול ויש צורך באמצעי כפייה, ומשמעות חזקים יותר, כדי לדרבן הילד ללימוד ולהרחיקו מן הרע.
•
דרכי נועם - למרות הזכות שניתנה למורה לנהוג ביד קשה, מדגיש הרמב"ם שעל המחנכים ללכת בדרכי נועם. ... וילמד תלמידים בשיבה ונחת, בלא צעקה (הלכות דעות ב, ח) "ולא הקפדן מלמד", לא יכעס על תלמידים שלא הבינו הנלמד, כי מידת הכעס מידה מגונה היא ופוגמת בתלמוד תורה.
•
ההתמדה - גורמת לאהבת תורה. ההתמדה כלי חשוב בהפנמת חומר בקליטה וביישום. צריך להרגיל הילדים להתמיד, ההתמדה דורשת מאמץ, על כן צריך בשלבים לחנך להתמדה כדי שיהא מסוגל כל פעם למאמץ נוסף מתוך רצון ושמחה.
•
הסברה - ההבהרה צריכה להיות קצרה, ברורה, ולא אפשרות של אי הבנה ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה (פסחים ג', ע"ב) שלא ידבר בלשון חידות שיפשט הדברים כדי שיבינו היטב.
•
סייג לחוכמה שתיקה - קיימת סכנה בהתמודדות של הילדים עם הסביבה זרה לא מוכרת, שהרי הבשלות הנפשית עדיין לא הבשילה בגיל צעיר להתמודד מול השפעה הרסנית של העולם החיצוני.
הרמב"ם מדגיש חשיבות ההמחשה כדי להעפיל במעלה החשיבה. הכלים הנוספים להבנת נושאים יחדיר בהם יותר הזדהות. הלמידה צריכה להיות חווייתית, לדעתו וכך עד היום חוויות הילדים הן ארוכות טווח וראוי ללמד מתוך חוויה, ולהימנע למשל להזדקק לקטן לצורך מלאכה בשבת בגלל החוויה שבכך לעתיד.
הלמידה טובה ואיכותה תלויה ביכולתו של כל תלמיד.
אם כי מודגשת מאוד יחסו של הרמב"ם להשפעת החברה שדרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו (הלכות דעות ו', א') תקינותם של החיים הדתיים מחייבת חיי חברה.
אם נעיין לעומקם של הרעיונות החינוכיים של הרמב"ם נחוש עד כמה הם עדכניים.נפלא לדעת עד כמה החינוך הנכון היה בסיס להצלחת החינוך היהודי לדורותיו המסתמך על מקורותינו.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
