צמד המילים "חיוב אישי" מבהירות שגם מי שעושה את עבודתו בהתנדבות, ועל אחת כמה וכמה תמורת תשלום, עלול לשלם מכיסו בגין טעות או מחדל גם אם הדבר נעשה בתום לב .
חלפו עברו להם הימים שבהם חבר ועד היה חבר ב"ועדת קישוט" ואת העניינים ניהל בפועל אחד החברים החזקים. היום נדרשת מעורבות אישית של כל אחד, ובאם הוא שגה ( גם במחדל - דהיינו ראה שנעשית פעולה לא חוקית או פעולה כנגד טובת העמותה ושתק ) הוא יתבע באופן אישי.
חוק העמותות רשם שורה אחת אודות האחריות של חברי הועד כדלקמן : " על חברי הועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית ".
לעומת זאת חוק החברות קובע כי על נושא משרה ( = מקביל לחבר ועד העמותה ) לפעול על פי חובות הזהירות, המיומנות והאמונים כלפי החברה .
מאחר ולא נקבעו כללים ספציפיים בחוק העמותות מן הסתם שבתי המשפט יחילו את כוונת חוק החברות, שהרי כבר נקבע בבית המשפט העליון : "כוח ללא אחריות משול להפקרות".
לאחרונה תוקן חוק העמותות ונרשם סעיף 64א. עבירות של אחריות קפידה [תיקון: תשנ"ו]. (א) עמותה שהפרה אחת מחובות אלה, דינה ודין כל אדם שהיה אחראי להפרת החובה - קנס כקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977:
אנו רואים שחוק העמותות מחייב בחובת אמון של חבר הועד כלפי העמותה וכלפי החברים בה. משמעות הדבר כי כל מעשה או מחדל שבגינו יחוש חבר בעמותה או חבר ועד אחר בעמותה שנעשה עוול אזרחי או פלילי , הוא יוכל לבקש סעד או פיצוי על פי החוק.
בעמותות שמתנהלות כלפי ציבור רחב שאינו נמנה רק על חבריה, כגון תורמים ומוסדות ממשלה הממנים את העמותות, המצב הוא "עדין", וכל "פספוס" בניהול כספי העמותה עלול לגרום לתביעה כנגד חברי הועד המנהל או חברי ועדת כספים וכמובן כלפי כל מי שקשור לנושא.
בכדי להגן על כיסם של אלו העלולים להיתבע ניתן לנקוט בשתי דרכים : אחת הבטחת הגנה משפטית ושיפוי על ידי העמותה בעת הצורך , והשנייה עריכת ביטוח.
הדרך הראשונה לכאורה נראית זולה ופשוטה אך המציאות היא שכספי העמותה כמוהם כמזג האוויר בחורף : פעם גשום ופעם יבש , ומה לעשות שחוקי מרפי קובעים שדווקא בעת היובש זקוקים לכסף יותר מכל ?
הדרך השנייה ( עריכת ביטוח ) כרוכה בהוצאה כספית של כמה אלפי דולרים והיא יכולה להבטיח תשלום בעת שנושא המשרה יזדקק לכך . בנוסף לכך, ולא פחות חשוב, היא העובדה שחברת הביטוח מספקת הגנה משפטית כנגד התביעות. שותפות הגורל בניהול התביעה יכולה לעשות טוב לנושא המשרה לאור הניסיון והידע של חברת הביטוח בניהול תביעות .
חשוב לזכור שביטוח נושאי המשרה בעמותה מחייב אישור של האסיפה ורישום בתקנון העמותה.
יש לדעת כי פוליסת הביטוח מוגבלת בסכום ומתוחמת בסוגי מצבים ויש כמובן הסתייגויות ותנאים .
קביעת הסכום לביטוח הנה בעייתית והיא צריכה לקחת בחשבון את המצבים השונים שיכולים להתרחש. סכומי הביטוח המקובלים בארץ מתחילים מסך אחד מיליון שקלים .סכום זה יכול לשמש לעמותת צדקה קטנה אך ערכו יהיה נמוך בעמותה שמחזור פעילותה גדול, ואם יש לאגודה תורם אחד שתורם מיליון דולר , יש לקחת בחשבון שתורם זה עלול לתבוע באם נעשה שימוש בכספי התרומה שלא כפי שהוסכם .
בארץ פועלים מבטחים רבים בתחום זה ויש לבדוק את הפוליסות המוצעות על ידם בכדי לרכוש את הביטוח המתאים ביותר לעמותה.
סקירת הסיכונים והאפשרויות השונות במאמר זה הנה חלקית ותמציתית וכמובן שכל מקרה צריך להיות נידון בפני עצמו.
אין מאמר זה מהווה המלצה לביטוח כלשהו ובוודאי אינו תחליף לבדיקה של הסיכונים העומדים בפני העמותה וקביעת דרכים להקלה בעניין זה.
שמעון שחר, מנכ"ל שחר יועצים לניהול סיכונים .
הרצאות ויעוץ בביטוח כללי כולל דירקטורים.
http://www.shahr-shimon.co.il
רשום כעד מומחה בבתי המשפט בישראל.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
