אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il
לאחרונה, בע"א 7825/01 דאטא סיסטמס אנד סופטוור אינק נ´ בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פסק בית המשפט העליון פיצויים מהבנק לחברה המערערת בגין נזקים שנגרמו לה לאחר שהבנק מאן לשחרר משיעבוד מניות שבבעלותה.
המערערת באותו עניין היתה חברת אחזקות אמריקאית (להלן: " המערערת"), שעיסוקה בהקמתן והחזקתן של חברות בתחום ההי-טק. אחזקותיה של המערערת כללו 70% ממניות חברת דיסיז´ן, מניות אלו הפקידה המערערת בחשבון אצל הבנק המשיב (להלן: " המשיב").
המערערת רכשה מניות חברה ישראלית נוספת (להלן: " החברה"), כאשר העמידה במספר הזדמנויות שונות ערבויות לטובת המשיב לשם הבטחת האשראי שנתנה לאותה חברה. משנזקקה החברה לאשראי נוסף בגובה 100,000$, שיעבדה המערערת לרשות המשיב את מניותיה בחברת דיסיז´ן.
עם הזמן, עת נזקקה החברה לאשראי נוסף מהמשיב, המערערת ערבה גם להלוואות אלו. לאחר מספר שנים, משבקשה המערערת לסחור במניות דיסיז´ן המשועבדות לטובת המשיב, התנה המשיב הסכמתו לשחרור המניות בהפקדת סכום בשווי 100,000$, שווי ההלוואה שנתנה לחברה.
על אף העובדה, שהמערערת הפקידה את הסכום האמור בידי המשיב, הלה עיכב את שחרור מניותיה. מאותו רגע, בכל הזדמנות התנה הבנק את שחרור המניות בדרישה אחרת, לרבות, קבלת אישור לכך שנושאי המשרה בחברה רשאים לתת הוראות בשמה ואישור אפוסטילי בגין זכויות חתימה, דרישות אשר מולאו על ידי המערערת במלואן. לאחר כל אלו, משהסכים לבסוף המשיב לשחרר את המניות, הודיע למערערת כי את חלקן הוא משאיר בידיו כבטוחה עבור אחת מהעסקאות שבצעה החברה.
המערערת עתרה לביהמ"ש המחוזי בירושלים בטענה, כי עיכוב המניות על ידי המשיב נעשה שלא כדין, וכי הדבר הסב לה נזקים כלכליים רבים. תביעתה נדחתה בנימוק כי פעולותיו של המשיב במשך כל התנהלותו מול המערערת לא חרגו ממתחם הסבירות, ובשל כך הוגש הערעור נשוא דיוננו לבית המשפט העליון.
ראשית, ולאור המחלוקת סביב המסכת העובדתית שביסוד הסכסוך, נקבע כי על אף העובדה שההלכה היא, כי בית משפט של ערעור אינו מתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה שלמטה, מדובר במקרה בו התערבות בקביעות ערכאת הערעור נדרשת. בנוסף, נקבע כי בין בנק ללקוח שוררת מערכת יחסים חוזית, אשר בבסיסה עומדות ההסכמות והתנאים שגיבשו ביניהם הצדדים.
אולם, בנוסף להסכמות החוזיות, כפוף הבנק לחובות משפטיות נוספות. לאחר שבית המשפט העליון בירר את המסכת העובדתית לאשורה, אשר, יש לציין, היתה שונה מזו שנקבעה בערכאה התחתונה, הוא הגיע למסקנה, כי התנהלות המשיב לעניין דרישת המערערת לשחרור מניותיה היתה נגועה בחוסר תום לב, ונעשתה שלא כדין.
גם לאחר שהמערערת העבירה למשיב את סכום הכסף הנדרש, הלה המשיך להערים עליה קשיים נוספים, עד שלבסוף נעתר לשחרור מניותיה, וגם אז, רק באופן חלקי, דהיינו, המשיב הפר את ההסכם בינו לבין המערערת. עוד נקבע, כי: "שיהוי בהסרת שיעבוד ממניות ואי העברתן לבנק אחר על פי דרישת הלקוח, עלולים להיות כרוכים בנזק, ומי כבנק מסחרי אמור לדעת זאת, שהרי ערכן של המניות עלול לרדת בעודן מעוכבות אצלו שלא כדין".
כמו-כן, במשך הזמן בו המניות נמצאות ברשות הבנק נמנע מהלקוח לעשות בהן שימוש מסחרי. לאחר שנקבע כי המשיב אכן עיכב את מניות המערערת שלא כדין, נדרש בית המשפט לשאלת הוכחת הנזק, אשר אם יוכח, יזכה את המערערת בפיצוי, אולם כיוון שלא היו בידיו מספיק ממצאים, הדיון בשאלת הוכחת הנזק עקב עיכוב מניות דיסיז´ן הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שיכריע בנדון.
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
