העלמותם של נכסים הכפופים לשעבוד צף 

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il


בית המשפט המחוזי בתל אביב (הש´ אלשייך, בש"א 20690/03 במסגרת פש"ר 1048/02) דן לאחרונה בסוגיה הבאה: נכס משועבד לטובת נושה מובטח, אשר הועבר לידי צד´ ג´ שלא כדין - נעלם. צד ג´ הנה חברת חדלת פירעון המצויה בהליך קולקטיבי בין אם הליך של הקפאת הליכים בין אם הליכי פירוק.

השאלה שהתעוררה היא: האם לנושה המובטח עדיפות על פני יתר הנושים והנו זכאי לתשלום שווי הנכס מתוך קופת החברה, או שמא לנושה המובטח הזכות לגבות אך מהנכס גופו או מתמורתו, ומשנעלם הנכס, אינו זוכה לעדיפות על פני יתר הנושים?

עיקרי העובדות הרלוונטיות הם כדלקמן:

1. בין מדרשת רופין (להלן: "המדרשה") ובין חברת בניס השקעות ותעשיות בע"מ (להלן: "בניס") נחתם חוזה הסעדה. עם מינויו של עו"ד בר-און כמפרק זמני של בניס (להלן: "המפרק") הודיעה המדרשה על ביטול ההסכם, ומימוש זכות העיכבון על ציודה של בניס המצוי ברשותה. המדרשה עשתה שימוש בציוד זה, ובסופו של יום הציוד נעלם ולא ניתן לאתרו.נ

2. לטובת בנק לאומי היה רשום שעבוד צף על נכסי בניס אשר גובש עם הגשת בקשת הפירוק.ב

3. בנק לאומי והמפרק ניהלו דיונים משפטיים עם המדרשה ביחס לשאלת העדיפות בציוד: האם לבנק ולמפרק, מכוח השעבוד הצף, או שמא למדרשה מכוח זכות העיכבון ההסכמי. בתום ההליכים הכריע ביהמ"ש העליון כי זכויות הבנק גוברות על זכויות המדרשה, וכי על המדרשה לשלם למפרק את שווי הציוד שעוכב על ידה בסך של 149,472 ש"ח.

4. משביקש המפרק כב"כ של הבנק מנאמני המדרשה (להלן: "הנאמנים") אשר מונו במסגרת הקפאת ההליכים והסדר הנושים, לפרוע את החוב באופן מיידי, השיבוהו הנאמנים כי חוב זה אושר כתביעת חוב לתשלום כנושה רגיל שכן לא ניתן להשיב את הציוד בעין.ו

5. המפרק, ואף הכנ"ר מצטרף לדעתו, טוען לקיומה של זכות עקיבה, שכן אילמלא היה הציוד נעלם היה על הנאמנים להשיב את הציוד או תמורתו. המפרק מסתמך בעניין זה על החלטת בית משפט זה בפש"ר 1187/02 בש"א 12290/02 ניו-פל טקסטיל 2000 בע"מ נ´ הבנק למסחר (להלן: "עניין ניו-פל"). לעומת זאת טוענים הנאמנים כי העברת הציוד לרשות המדרשה נעשה שלא במסגרת העדפת נושים אלא במסגרת מימוש זכות עכבון הסכמי אשר בדיעבד התברר כי אינו בר- תוקף. לפיכך יש לבחון האם לראות בנאמנים כמחזיקים את הציוד בנאמנות (או את שוויו) עבור המפרק או שמא להתייחס אל חוב זה כנשייה רגילה. מאחר ומדובר בהחלטה בעלת שיקולי מדיניות ציבוריים, סברו הנאמנים כי לא עליהם להחליט בעניין זה, והניחו הכרעה זו לפתחו של ביהמ"ש.

החלטת בית המשפט :

6. המפרק הנו נושה מובטח מכח שעבוד צף שנתגבש והפך לשעבוד קבוע, ואין חולק כי חל בעניין זה חוק המשכון, התשכ"ז-1967, הקובע בסעיף 1 כי המשכון מזכה את הזכאי להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב. וככל זכות קניינית, לבעל המשכון נתונה זכות לעדיפות ולעקיבה כלפי רוכשי זכויות בנכס (בכפוף לתקנת השוק).

זכות העקיבה של הנושה היא הזכות ליהנות מתמורת הנכס או מתחליפיו, (הזכות לתחלוף נובעת אף מהעיקרון הכללי של עשיית עושר ולא במשפט), בהתאם לכך נקבע בסעיף 9 לחוק המשכון:

"(א) אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול המישכון על הזכות האמורה. נ

(ב) "נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור בסעיף קטן(א), יחול המישכון על מה שניתן במימושה של הזכות, אולם סכום שקיבל הנושה במימושה של הזכות דינו כאמור בסעיף 22."

7. מהותו של המשכון, לפיו נכס מסוים יעמוד לרשות הנושה לצורך גביית החוב, מחייבת את המסקנה הברורה כי עדיפותו של נושה מובטח על פני יתר הנושים נובעת וקמה אך ורק מתוך זיקתו המיוחדת לנכס ספציפי בין אם בדרך של מימוש הנכס אם לא סולק החייב, בין אם בדרך של עקיבה אחר התמורה שנתקבלה ממכירתו או אובדנו של הנכס. בהיעדרו של הנכס הממושכן או בהיעדר תמורתו לא קמה כל עדיפות לנושה.

8. במקרה דנן, הנכס אבד, ובגין אובדן זה לא נתקבלה כל תמורה, בין ישירה בין עקיפה. אשר על כן, למפרק לא עומדת כל זכות עקיבה באשר לא ניתן לעקוב אחר תמורה כלשהיא. קרי, אין אחרי מה לעקוב - לא נכס ולא תמורה. יוצא כי הנושה המובטח איבד את זכותו הקניינית וכל שנותר הוא חיוב אובליגטורי כנגד המדרשה ואולי אף זכות תביעה במקרה שהנכס אבד בגין התרשלות של מאן דהוא. יצוין כי במקרה זה לא עלתה כל טענה כנגד פועלם או התרשלותם של הנאמנים בשימור הנכס נשוא הבקשה.ב יוצא כי למפרק אין כל עדיפות על פני יתר נושי המדרשה. אי לכך אין רלבנטיות כלל לפס"ד אשר צוטט ע"י המפרק בעניין ניו-פל, שכן במקרה הנדון בפס"ד נתקבלה תמורה בעבור הנכס המשועבד, להבדיל ממקרה זה בו לא נתקבלה כל תמורה מהנכסים המשועבדים.ו

9. בכך לא שונה נושה מובטח מכל בעל זכות קניינית אחרת בנכס. טול לדוגמא בעלים של נכס אשר השכיר או השאיל נכס לפלוני, תוך כדי השימוש אבד הנכס, האם במקרה כגון זה עדיין נותרה לבעל הנכס זכות קניינית כל שהיא המקנה לו זכות עקיבה? ברי כי כל שיש בידו הוא חיוב אובליגטורי של השוכר או השואל.

10. סוף דבר: בית המשפט קבע כי המפרק איבד את עדיפותו עם אובדן הנכס, ואין הוא זוכה כלל לעדיפות על פני יתר הנושים, ודין תביעתו להתקבל כתביעת חוב רגילה.





רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il
משרד עורכי דין
דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון,מתמחה במגוון תחומי משפט ומספק שרותים כגון:
יעוץ מס
מקרקעין
בנוסף למשרדים הפזורים בארץ מפעיל המשרד את שלוחת רומניה המתמחה בהשקעות ונדל"ן במדינה.

המשרדים שלנו:
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2


שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי