על רגלי אני עומד 

על רגלי אני עומד. אך מטרתי היא דמיון בר קיימא. שלום אני מבקש. שלום אני דורש. שלום הוא אפשרי אפילו ברגעים כאלו קשיים. הרי אני מבניו של אהרון הכהן: "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" - אני מאמין בדרך השלום.

אין בכוחה של המלחמה הטיפשה הזאת או בכול מלחמה אחרת אפשרות לשנות משהו מן החיים. אין בכוחה של המלחמה משמעות של ממש. כלום. רק הפסד מלא בדם ושנאה. ויש בכוחו של השלום באזור מזרח - התיכון או בשלום כלל עולמי שלם ומלא לשנות את מערך ומהלך החיים, יש בכוחו של השלום לנצח את הרוע והטמטום.

אז איפה הוא לעזאזל ? אם בכוחו להביא תנופה ולהבריא מקום חולה ומיואש, לאן הוא נעלם ? האם אני חי בחוסר הגיון משווע, דמיון ובלבול או שמטרתי מושגת חיה ונושמת. כאן, בשדרות אשקלון ועזה. ואולי אני חי באוטופיה, ואולי אני טועה ואולי אני צודק. אין לדעת.

אבל עד עכשיו אני לא מתכוון להישבר, ואני ימשיך להאמין בשלום, ואם לא יהיה שלום בחיי ילדי יהיה שלום. אני לא מתייאש לעולם "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן - חורין להבטל ממנה"

רוח מרחף מחנק נואשים
ורוח מסחף מחלש חלשים

ובין זרם לזרם היונה מתנודדת
אי שדה וכרם שנפשה חומדת

והתקווה צועדת לאיטה זוחלת
והנשמה סולדת מקווה ומבוהלת

[הרב קוק]

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי