הגינון בערים, בכבישים המהירים ובמועצות המקומיות נעשה על ידי גופים גדולים ואירגונים עירוניים .לתושב המקומי אין מגע ישיר עימם , זולת ההנאה שהוא מפיק מאיים ירוקים ומטופחים.
באופן מסורתי, גינה בבית משותף, כמו גינה שכונתית מתוכננת, ניבנית ומתוחזקת על ידי גננים עירוניים , ואין לתושב שום נגיעה פיזית או קשר אליה.
הקשר היחידי הוא היכולת והזכות שלנו להנות ממראה משטחים ירוקים ואסתטיים, ופינות של שלווה וויזואלית.
פעמים רבות הגינות בפאתי הכבישים המהירים תהיינה דומות ואחידות בכל עיר ובכל גינה עירונית. פעמים רבות החיבור שלנו אליהן הוא מיקרי וחולף. הגינה הופכת לכל גינה. וכך גם היחס של בני האדם אליה. לא אישי.
היחס הכללי, העובדה שהגינה הינה רכוש הכלל, והיא מקום של \" תתבונן אך אל תיגע בי\" עלולה להיות הרסנית. פעמים רבות הגינה הופכת מטרה לוונדליזם והרסנות כלפי צמחים, ספסלים ורכוש ציבור.
במקרים אחרים נקבל גינות מטופחות היטב שעלות אחזקתן יקרה לעיריה אולם איש אינו מבקר או נהנה מהן.גינות ללא חיים .
זוכרת אני היטיב גננים בקהילה בקיבוץ ,שהחברים הפריעו להם מאוד בגינון הכללי. את השלטים והגדרות שמנעו מאיתנו לעלות על הדשא הציבורי, להנות מהחלטה של סוג העצים שישתלו עבורנו בטו בשבט ,ועד היום הנימהר והקשה בשבילי שבו כרת הגנן של הקיבוץ ללא ידיעתנו או הסכמתנו את כל עצי הפרי שאבי שתל וטיפח ליד הבית הפרטי שלנו ,בטענה שעצי פרי מביאים זבובים.
אני חושבת ששם, מול עץ השזיף, האגס, האפרסק והמישמיש הכרותים, אבי שמצא את בוסתנו שחוט וכרות, ואני הבנו משהו מאוד בסיסי על מנגנונים, ועל חוסר אונים של הפרט בתוכם. הבנתי משהו שמאז מדריך אותי מבלי דעת לאורך כל חיי, כאשר מנגנון, מזכירות הקיבוץ או מנהלי עיר קובעים בשביל האדם דברים ועושים כבתוך שלהם בחצר שלו, התגובה היא תמיד- ניתוק, הפרדה ,אין אונים וכעס.
ניתוק הפרדה וכעס ,פחד וחוסר איחוד הם ההפך ממה שטבע וגינה, אמורים ויכולים להעניק לאדם החי בסביבתם.
שנים שהלכתי ליד הדשאים. ניזהרתי לגעת. שנים שעצי האורן הניפלאים , השיטה והסיגלון ליכלכו והפריעו למנוחת הגננים, שנים שהגינה הייתה מטרד ועבודה קשה לקהילה שלמה.
מדוע? מה התפספס בחיבור שבין הגינה לקהילה במקום שהיה אמור להיות שיא האיחוד ווהרמוניה? -
במקרים רבים מידי אין האזנה לצרכי ורצונות הקהילה בה מוקמת הגינה, וגם אין חשיבה משותפת והתכוונות לשיתוף בהחזקה.ולכן. התוצאה תהיה תמיד אותה תוצאה: גינה שאינה מרכז עניינים וחיים בקהילה.
אי שיתוף התושבים בתכנון, הקמה ואחזקת הגינה ,מחזק את הניכור בין אדם לסביבתו בעיר המודרנית כמו בקיבוץ המסורתי . גם כאשר מדובר על צמחים וטבע שהינו תחום מחבר וחשוב כל כך לרווחת ושמחת האדם.
הגינה הקהילתית הינה אפשרות נפלאה לשנות ניתוק זה, וליצור קשר חדש.
כיצד יוצרים מקום משותף ומיוחד דרך גינה?
כיצד מגייסים את האדם לעשייה אישית, מחברת ומשותפת?
כיצד יוצרים קהילה וולונטארית ואיכפתית לצמחים, לעצים ,לקהילה ובסופו של דבר לעצמנו?
גינון הקהילתי עשוי לאפשר תהליכים בין אישיים וחברתיים, סביבתיים ותרבותיים שלא מאפיינים את המודל הקיים היום , והוא עשוי להיות אחד מהמענים למצוקות האדם בעולמנו .
הגינון הקהילתי מאפשר תיכנון משותף למעוניינים ליטול חלק משפיע על סביבתם, יוצר קשר בין אנשים שכנים פיזית ומאפשר איכפתיות ומעורבות.
בגינה הקהילתית יש לאדם יכולת להשפיע ולהיות שייך ולהיות קיים כפרט בקהילה וגם כפרט בקהילה אקולוגית ארצית ועולמית.
גינה קהילתית היא שם כולל לווריאציות גינוניות רבות.
להלן כמה דוגמאות:
1. מספר אנשים המתארגנים יחד ומגננים פינות מוזנחות או ריכוזי אשפה באופן פרטי וולנטארי.
2. בית ספר שכונתי או מתנ\"ס המחליט לעשות גינה שכונתית לשיתוף והנאה של משפחות - כאשר הוא היוזם ,ממן ודוחף.
3. הרשות הציבורית מזמינה גנן קהילתי וביוזמתה מתחיל תהליך מובנה של גינה קהילתית שכונתית.
4. יוזמות אנרכיסטיות ויצירתיות של יחידים או קבוצות המגננות באופן לא מאורגן ויצירתי פינות מוזנחות בעיר.
5. חקלאות עירונית- חלקות ציבוריות הניתנות למשפחות או יחידים המעוניינים להקים גינה לגידול ירקות, פרחים ותבלינים אישיים
6. גינון הנעשה על ידי אנשים בקהילה בעלי צרכים מיוחדים כחלק מיוזמה עירונית , בה הופכת הגינה ככלי לשיקום אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
(נוער מנותק או עבריין שמשוקם דרך עבודה בגינות העירוניות ,נגמלי סמים המשוקמים דרך עבודה קבועה בגינון עירוני , ובעלי פיגור המשתלבים במעגל העבודה באופן מכוון ויזום על ידי הרשויות ).
7. גינון וטיפוח התושבים של עץ עתיק, אתר עתיק ,שדה בור או מעין מוזנח ליד השכונה כפרויקט שמירת סביבה ואקולוגיה.
8. גינון אישי של גינות ירקות ותבלינים לקשישים ומובטלים במקום ציבורי ככלי תעסוקתי וגם כעזרה למשק הבית והאוכל הביתי.
ועוד.
מדוע בעידן שלנו יש מקום וצורך בגינה קהילתית?
התשובה היא מורכבת. לא כל אדם רוצה קשר עם הקהילה שהוא חי בסביבתה. לא כל אחד רוצה או יכול ליטול חלק בתיכנון, עבודה וטיפוח פיזית של הגינה ליד ביתו, לא כל אדם בשכונה ובקהילה רוצה או מתחבר לעבודת האדמה. אין גם כוונה להפוך את הגינה לכורח או מטלה. הכוונה שונה.
הגינה הסביבתית, השכונתית ,הקהילתית הינה עוד כלי לחיבור , תחושת יחד והנאה ואפשרות לשילוב האדם עם סביבתו. מאחורי הגינה הקהילתית עומדת תפיסת העולם לפיה - חיבור , תקשורת בונה וחיובית בין שכנים וסביבה הרמונית וירוקה יוצרת אושר.
שיתוף הפעולה בין אנשים יכול להתרחש בכל הרמות. חלקנו יעזור בתיכנון, חלקנו יתרום ממירצו וכוחו הפיזי לגינה, חלקנו יתכנן ויבנה פסל בגינה, חלקנו לא יזרוק את האשפה וימחזר את האשפה הביתית וחלקנו פשוט ישב לעת ערב על הספסל שאת מיקומו בחר ויהנה מהבריזה.
הפעילות והשותפות תמיד תהיה וולונטארית ומותאמת ליכולת ,רצון ואהבת כל תושב. תמיד תהיה בחירה ואחדים שיקחו יותר יוזמה . וטוב שכך.
דבר אחד ברור והוכח, כאשר אני שותף-לחשיבה, תכנון, הקמה או אחזקה, כאשר אני לוקח אחריות ומשתתף במשהו כללי ציבורי - יש תחושת שיתוף ואחווה ,הנאה משותפת וחוויה קבוצתית שגורמת לשמחה והנאה.
הגינה הקהילתית על כל הוריאציות היצירתיות והמעניינות שנוצרו בשנים האחרונות בישראל ובעולם, הינה כלי חשוב לדעתי לרווחתו ואושרו של כל אדם החי בשכונה, קהילה, וחברה.
הגינה הקהילתית כבר מזמן אינה רק גינה משודרגת לשכונת עולים חדשים הגרים ברבי קומות . הגינון הקהילתי הפך למושג רב ענפים ועשייה מגוונת ויצירתית.
כל עשייה סביבתית וגננית המאפשרת פתיחות וקרבה חברתית ,ויוצרת קהילה מעורבת שלוקחת אחריות על מרחב מגוריה יכולה להיקרא - גינון קהילתי.
? בגינה קהילתית יכולה להיות מעורבות ברמה התיכנונית, ברמה הביצועית, ברמה האחזקתית, ובאירועים קהילתיים יזומים.
? הגינה קהילתית יכולה להיות מקום מפגש חברתי,יצירת תחושה של יחד ועשיה הדדית , וגם מקום של רווח ותועלת פרנסתית ויצרנית (כגון גינת ירקות ותבלינים).
? הגינה הקהילתית תביא תמיד ירידה באלימות כלפי רכוש וצומח והיא בעלת חשיבות חיוכית ממדרגה ראשונה.
? לכל אזרח בקהילה יכול להיות תפקיד בשמירה ואחזקת בגינה. לכל אחד יש מקום וזמן אחר בו הוא משתלב בגינה ,
? לכל קהילה צרכים אחרים שקולם יכול להישמע ולהיות קיים בעזרת תיכנון והתכוונות משותפת למשימה הקהילתית.
בנקודה זו לדעתי מתחבר הגינון הקהילתי והגינון הטיפולי.
מה הוא גינון טיפולי -
גינון טיפולי הינו תהליך שבו אנשים חווים שינוי ורווחה אישית דרך עבודה בגינה ובטבע . הטיפול נעשה דרך עבודה בגינה ,יציאה לטבע ועבודה טיפולית של מטפל ומטופל המתרחשת בטבע.
העבודה הגננית הופכת לאמצעי ודרך להעלות תכנים אישיים ובין-אישיים ולשוחח עליהם .דרך מצבים שקורים בגינה ובטבע, דרך העלאת התכנים , המטופל מתבונן על חייו,ומשנה דברים הגורמים לו תקיעות, אי אושר וחוסר תיפקוד.
התהליך הטיפולי מורכב מ-3 שלבים עיקריים:
פעולה בגינה ובטבע, שיחה והתבוננות על התהליך, העברת התבנות לחיי היום יום.
באופן מכוון- הטיפול מועבר על ידי אנשי מקצוע טיפולי שהוכשרו לטיפול בגינון כמיומנות מקצועית נפרדת. הטיפול מכוון לסייע , לקדם שיפור פיזי, חברתי, רגשי ו/או תפקוד קוגניטיבי,שינוי התנהגותו של האדם בחיי היום יום , ולשינוי דפוסי חשיבה ופעולה. הטיפול מסופק במגוון מערכים, ויכול להיעשות באופן פרטני או קבוצתי.
כותבת בן נפתלי (2008)-
הטיפול בגינון שניתן על ידי מטפלים (תרפיסטים) מקצועיים או בעלי מקצוע בתחום הבריאות; פעילויות דומות יכולות להיות גם תרפויטית, אפילו שאינן מועברות על ידי תרפיסט; אפשר להתייחס אליהן כפעילות בסיוע גינה וטבע (nature-assistant activities). פעילות טבע יכולה להתרחש גם במסגרת חינוכית , דרך ניסיונות וחוויות אשר לא מעוצבות ספציפית להיות טיפוליות. מסגרת מסוג כזה עשויה לכלול מחנה בטבע, סיורים, תצפית ותוכניות בית ספר לחינוך סביבתי. אף כי טיפול בסיוע טבע עשוי להתרחש במסגרות שונות , היא תמיד מכוונת על ידי המטפל וזה חלק מתהליך טיפולי.
בעזרת העבודה הטיפולית המשלבת טיפול עם תהליכי הטבע , דרך חיבור למחזור החיים,עולם הצומח בגינה, החממה או בטבע הפראי ובעזרת היצירתיות הטבעית של כל אדם , פותח המטפל דלתות לעולם של ריפוי ,צמיחה, וגדילה אישית .
על הקשר בין גינון- טיפול וקהילה.
כאשר מדובר על שיקום אסירים בעזרת עבודות בגינון העירוני, ניחא. כאשר נדבר על גינון של נוער מנותק המגדל ירקות אורגניים להקמת עסק =ניחא. אך מה לנו ולגינה הקהילתית? מדוע שנחפוץ בקשר עם אנשים שקנו במקרה בית באותה שכונה או סביבה פיזית צפופה כמו קיבוץ או פרבר?כיצד נכנסים אלמנטים טיפ]וליים בגינה השכונתית?
התשובה תלויה בכל קהילה וקהילה. בצרכיה המיוחדים ,התקציב ,רצונותיה ותנאי השטח שלה.
בכל מפגש אנושי , אם הוא מתרחש דרך הגינה , תרבות משותפת או נושא צריך מכנה רעיוני משותף ומאחד. כאשר גידול וטיפוח הגינה הוא הנושא המשותף יש פעמים רבות קונצנזוס .
בעיקר בהקמת גינה באזורי מצוקה , תהליכי שיתוף ותיכנון, ביצוע ותיחזוק,, תורמים רבות להעצמת המשתתפים, ליצירת הצלחה , להחזרת האמון בממסד ובנציגיו), וליצירת פינה מטופחת, אישית ועם אמירה ייחודית משלהם.
והמיקוד, לא יהיה רק על הגינה. המיקוד יהיה על האדם , על הקהילה ועל התקשורת בין אדם-קהילה- גינה.
תמר לוסטיג - בן נפתלי - תרפיסטית באומנות,מורה ויועצת חינוכית במשרד החינוך ,מרצה בבית ברל במסלול לתראפיה באומנות, מקימת מכון "תמר-ה" לתראפיות בין תחומיות . בעלת קליניקה פרטית לטיפול ,מרצה ומנחת סדנאות .בצוות ההקמה של התכנית לגינון טיפולי- טבע תראפיה- וטיפול באומנויות הנלמדת כיום ב"הדסה נעורים" ובבית הספר להוראה חיפה.(בתשס"ח) . . http://www.tc-tamara.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
