בחומש שמות, חמש פרשות עוסקות במבנה המשכן וכליו, בפרק כ"ח, ג' כתוב: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת"... פסוק ג' ממשיך לתאר כי את הבגדים יעשו חכמי לב... ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר בהם רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי,.
בהמשך נכתבים שמותיהם של הבגדים, חושן, אפוד ועוד...ומציינים "מעשה חושב".
הבגדים הנעשים ע"י אנשים חכמים העושים מעשה חושב. צריכים להיות לכבוד ולתפארת. "הכבוד" מציין את עצם תכונת הבגדים.
לכבוד יש משמעות רוחנית ומוסרים , הכבוד מבטא כבוד, כבוד רוחני.
בפסוקים רבים אנו פוגשים המושג, כבוד ד'... הרש"ר הירש במספר מקומות מציין חשיבות הכבוד והמשמעות העמוקה של מושג זה.
לכבוד הרוחני והמוסרי שבבגדים צריך להוסיף תפארת, פאר, שהבגדים לא יסמלו רק תוכן רוחני מציין הרש"ר הירש אלא הם יהיו ויצטיינו בהידור צורתם ויהיו קישוט לכהן, המושג המתבטא ע"י "כבוד" מקבל ע"י "תפארת" את ההערכה הראויה לו.
הבגדים חשובים מאוד כלבוש לכהן, המשנה מרחיבה את הפרוט של בגדי הכהן, הבגד אינו רק כיסוי, אלא מראה גם גילוי של תוכן פנימי ותוכן מעמד של עבודת הכהן בהיכל ד'. היהדות מדגישה מאוד לבוש האדם הלומד, מתפלל, שליח הציבור, כמו שיש קשר בין הנשמה לגוף, כך הקשר בין הבגד לאדם. בין התוכן, הרוחניות הפנימית למעטפת החיצונית של האדם.
במגילת אסתר מתוארים הבגדים והלבוש תוך רמזים על משמעותם של הבגדים האם הבגדים מהווים מטרה או אמצעי, המחשבה של האדם תלויה בלבושו בצורתו החיצונית. בעת צרה כתוב "ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר"... בשעת ישועה כתוב: "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ועטרת זהב"... כמו שיש מצווה לפאר את המבנה, את המקדש, כך יש מצווה לפאר את הכהן המייצג את השכינה.
כאשר תפקיד הבגדים הוא רוחני, הרי הם מגלים את קדושתו.
מסופר על יעקב אבינו שאהב את יוסף והלבישו כותנת פסים.
הבגדים הם גורם נוסף המבדיל בין האדם לבהמה. האדם לובש בגדי כבוד, הלבוש מסמל את תפקודיו המשתנים של האדם, לפי המקום בו הוא נמצא, על פי הזמן ולרוב גם על פי התפקיד אותו הוא ממלא, הלבוש יוצק בתוכו של האדם תוכן פנימי,. הלבוש הוא משום "כותנות אור", הבגדים מקרינים אור הטמון באדם כלפי חוץ.
תחפושות פורים ממחישים גישה חשובה זו, שהרי הבגד מדגיש את תפקידיו ופעולותיו של האדם, כך שהתחפושת מגדירה את האדם שמאחורי הלבוש.
התחפושת מטשטשת את דמותו הפנימית של האדם "עד דלא ידע".
כפי שציינו הלבשת הכהן הגדול בבגדי מלכות, מלמדת ומבהירה לנו הכבוד והחשיבות שהתורה מייחסת לבגד. הרמב"ן מבהר מדוע צויין לכבוד ולתפארת, לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עוזם. הלבוש מסמל את הכבוד שאדם רוכש לזולתו, לסביבה, לארוע.
במגילת אסתר- (ד', ב') כתוב "כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק"
וזאת מפאת כבודו, כמובן שמי שיוצא ובא לפני מלך מלכי המלכים, ראוי לו שילבש בגדי פאר והדר, בגדי כבוד ותפארת.
נראה לעיתים שאין חשיבות ללבוש שאדם עוטה עליו, אך משפע הדוגמאות אנו למדים על המשקל הרב והמשמעותי שמעניקה התורה, לגורם חיצוני לכאורה, לבגדים, בעולמנו הלבוש מאפיין את מעמד האדם, את אופיו, את נשמתו. הבגד משלים את יופיו של האדם ומבטא את מעמדו, כאשר יוסף מוצא מכלאו למפגשו עם פרעה מתואר בצורה נפלאה על החלפת הבגדים כדי שהופעתו תהא נאה ומכובדת.
הבגד מסמל גם את מיקומו של האדם, בבית הכנסת, בעמלו, בהופעתו, בביתו, בטיול, בחינוך גופני, בהופעה. אנו יודעים שחז"ל מדגישים על חשיבות לבושו של תלמיד חכם, שלא יהא רבב על בגדו.
ראוי כמובן להיזהר שהכבוד והתפארת שבבגד לא תהפוך את האדם לגאוותן, שהלבוש החיצוני- לא יגבר על פנימיותו הרוחנית והאנושית של האדם, אסור שהבגד יסיח את דעתו של האדם מחכמתו.
ההתמכרות וההתמקדות בבגד ללא ראיה של פנימיות האדם, היא מסוכנת, יש חשיבות לשילוב של הבגד שיש בו כבוד ותפארת עם לימוד חכמה ויידע פנימי הספון בתוכו של האדם. הלבוש המכובד צריך להעיד על אמת פנימית המתאימה לחיצוניות.
הלבוש המכובד העוטה את האדם צריכים להיות שיקוף של פנימיות האדם, ביראה ובעוונה, בפרשת תצווה מתארים ארבעים פסוקים בדקדקנות את צורת הבגדים, צבעם, החומרים מהם הם עשויים והדרך כיצד ללובשם. הרמב"ם בכתביו מדגיש מאוד חשיבות ההדר שבלבוש, כדבריו- "הבגדים הם הנותנים לכוהנים את משמעותם", בזמן שבגדיהם עליהם כהונתן עליהם".
יש חשיבות שההורים והמורים, יתנו דוגמא בלבושיהם שלהם לילדים.
"והגדת לבנך" אחת מהמצוות החשובות ביותר בהאצלת הסמכות להורים ולמורים בחינוך הילדים ובעיצוב דמותם אנו יודעים כי לדוגמא האישית בהליכות ובהלכות יש משמעות עמוקה- בהשפעתנו על הילדים.
הלבוש המכובד שאנו לובשים מקנה לילדים דרך ונתיב נכון בחינוכם האיתן. כאשר הורים ומורים ספוגים בידע, חכמה ובינה, כאשר הם לומדים ומשתלמים כל הזמן, מתחדשים ללא לאות, הרי הבגדים שעל גופם משולבים באופיים ובהשכלתם, הבגד מקבל מימד של כבוד ותפארת.
הופעת אדם בבגדים הולמים משרה אוירה של כבוד מסביב, המלווה ביחס אישי, בנימוס ובהערכה, לבוש מסורבל, מעורטל מקרין חוסר רצינות ואנטי כבוד ותפארת אף כי מדובר ב"משהו" חיצוני, הוא משפיע על פנימיותו של האדם בהתנהגותו ובהקרנתו של חכמתו לדור הבא.
חובה עלינו להקפיד שילד כתלמיד יופיע בלבוש חמודות לבית הספר, ראוי להדגיש מדי פעם להורים ולילדים חשיבות הבגד החיצוני- שיהא לכבוד ולתפארת. הבגד למורים ולהורים יוצר תחושה פנימית של הערכה אישית, של בטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי. כך שלבוש של כבוד ותפארת מקרין פנימה- אמביציה, מוטיבציה, העזה, נחרצות ורצון לנסות ולכבוש כל יעד מצופה. מצאתי כי האופטימיים- לבושם לכבוד ולתפארת, הפסימי והמדוכא בפנימיותו אינו מתייחס ללבושו החיצוני. היינו המעטה העוטף את האדם= לבושו, מעיד גם על פנימיותו הרגשית האנושית המשולבת באינטליגנציה השכלית.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
