לכל הספקנים (ספקנותם מובנת לי בהחלט, הרי אני בא משם) אני מסביר שכאשר מדובר על סדנת צחוק, אכן לא מדובר בעניין מובן, או פשוט, בהחלט שמדובר בתהליך ממושך של עבודה עצמית, תהליך לא פשוט הדורש יכולת קבלת החלטות והתמדה בתירגול, אך הדבר אפשרי גם אפשרי.
אך לפני הכל עלינו ללמוד ולהסכים על מספר דברים, עלינו ללמוד האם הדרך בה אנו רגילים להתמודד, כעס, בכי, דיכאון ושאר ירקות, סייעו לנו בעבר להשיג את מבוקשנו? על איזה צורך בעצם, עונה הכעס שלנו. את מי הוא משרת, האם לאחר שניגבנו את הדמעות דו"ח העו"ש שלנו שינה את הסכומים.
ברגע שנבין כי מילבד פוקן התיסכול לא קידמנו את ענייננו ולהפיך רק היסגנו אותם לאחור ובעצם הועלנו רק למבקשי רעתנו, הרי התגובה הבכיינית או הכועסת שלנו משרתת רק את הצד השני ואילו אנו הולכים ונחלשים.
אני באופן אישי עדיין לומד לשלוט בתגובותי ואני מודה העניין לא פשוט כל-כך, בטח לא בארצנו הקטנה בה הבירוקרטיה מכלה כל חלקה טובה וכל דאלים-גבר.
לצורך אימוץ דפוסי ההתנהגות והתגובות שלי, אימצתי מספר אימרות בהן אני מאמין בכל הלב ומנסה להציפן בכל עת משבר.
דרך נוספת שיכולה לסייע באופן משמעותי ליכולת שלנו להגיב נכון ובכלל להתמודדות נכונה מול אתגרי החיים תוך שימוש בחשיבה חיובית היא תרגול קבוע של שיטת ה"יוגה צחוק" וניסוי סדנאות צחוק.
הרי לא ראיתם עדין אדם המסוגל לכעוס או להתעצבן תוך שהוא צוחק.
או כפי שאני אוהב לומר " השתתפות בסדנת צחוק, עדיפה מהמתנה בתור לפסיכולוג...." אריה תבל מייסד "תבל ומלואה" סדנאות איכות מבית טוב,
מוסיקאי, ואיש תיאטרון. עוסק בהנחיית יוגה צחוק, סדנאות צחוק, חינוך קהילתי והדרכת הורים ונוער משנת 1989.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
