תיקון דוחות ניכויים אגב הגשת כתב אישום 

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) eli-doron@taxlawyers.co.il


כמתחייב על פי דין, על כל מעסיק לדווח ולהעביר למס הכנסה מידי חודש ניכויים משכר עובדים וכן להגיש דו"ח ניכויים שנתי המפרט את הניכויים שניכה לכל עובד. מדובר בשומה עצמית אותה עורך המעסיק ובכך מצהיר על הכנסתו של העובד לרשויות המס. בהסתמך על הדיווח מאשרות רשויות המס את הדו"ח וקובעות את סכום המס המתחייב. משכך, סכום המס אינו שנוי במחלוקת היות והוא מבוסס על הצהרת המעביד עצמו.

פסק הדין, עמה (חי'') 501/04 מפעלי מתכת קדמאני בע"מ נ' פקיד שומה עכו (מחוזי; ש'' וסרקרוג; 01.08.2007), דן בבקשה לתיקון דוחות ניכויים אגב הגשת כתב אישום, על מנת להקטין את חבות הניכוי של החברה, בטענה כי המשכורות לא שולמו.

בפסק הדין טענה החברה כי בביקורת פנימית אשר ערכה התגלה כי למנכ"ל החברה הוצאו תלושי שכר שכללו הטבות והפרשים שלא הגיעו לו במסגרת שכרו וכי סכומים אלו לא הועברו למנכ"ל בפועל. משכך טענה החברה כי אינה חבה בניכוי מס במקור בגין סכומים אלו, וביקשה להתיר לה לתקן את הדוחות אשר כללו דיווח על ניכויים משכרו של המנכ"ל ובכך להקטין את חבותה בהעברת מס ניכויים.

ביהמ"ש דחה את בקשת החברה וקבע כי אין לאפשר תיקון דוחות שהוגשו במקרים בהם לא נתגלו עובדות מהותיות או טעויות ובפרט כאשר מאחורי בקשת התיקון עומדים שיקולים של כדאיות שנוצרו בשל הגשת כתב אישום המייחס לחברה עבירות של אי העברת מס ניכויים במועד.

ביהמ"ש נימק כי מאחר שתלוש השכר ודו"ח הניכויים מעידים על ביצוע התשלום בפועל, הרי שהחובה להעביר את ניכויי המס לפקיד השומה קמה במקביל לחובה להגיש דו"ח.

לגישתנו בית המשפט נוקט בגישה בעייתית בקובעו שככלל אין להתיר תיקון דו"ח שהוגש אלא במקום שאכן הייתה טעות עובדתית-עניינית בדיווח, עקב גילוי עובדות חדשות בעת הגשת בקשת התיקון, ובכך כמעט ולא מתירה פתח לתיקון השומות.

באמצעות פסיקה זו סותם בית המשפט את הגולל בתיקים אזרחיים ומותירה את הזירה הפלילית כ"במה" היחידה בה ניתן לנסות ולשכנע שמצב הדברים שונה. במקרה זה לא עמדה החברה בנטל הראייה להוכיח כי שכרו של המנכ"ל לא שולם, וכי הופקו תלושי שכר בלבד. כמו כן למרות העובדה כי החברה טענה כי המנכ"ל עשה שימוש לרעה במשרתו ולמרות שנטען כי דירקטוריון החברה המליץ על נקיטת צעדים נגדו, לא הוגשה תלונה כנגד המנכ"ל. הגשת תלונה כנגדו על מעשה מרמה, היה בה כדי לחזק את העובדה כי מדובר בטעות של החברה אשר נתגלתה לאחר הגשת הדו"ח.

עוד יצוין כי כנגד החברה מתנהלת תביעה של המנכ"ל בבית הדין לעבודה. בתביעה זו דורש המנכ"ל לקבל את הסכומים בהם זוכה כרטיסו האישי בחברה עם הוצאת תלושי השכר ואשר לא שולמו לו בפועל באותו מועד. החברה לא הציגה ראייה זו בפני ביהמ"ש כתמיכה בגרסתה שסכומים אלה לא שולמו למנכ"ל.

לגישת בית המשפט, עצם זקיפת התשלום לעובד בתלוש השכר, יוצר לעובד זכות אשר בגינה חלה חובת ניכוי במקור, בין אם שולמה המשכורת ובין אם לאו. כלומר לדידה, קיומו של תלוש השכר ודו"ח הניכויים מעידים על ביצוע התשלום בפועל, ומשכך קמה החובה להעביר את ניכויי המס לפקיד השומה במקביל לחובת הגשת הדו"ח. זוהי קביעה בעייתית היות ואין צידוק לתשלום מס בעבור סכומים שלא שולמו.

כמו כן מייחסת השופטת חשיבות למועד גילוי הטעות. במקרה שלפנינו התגלתה הטעות בסמוך להגשת כתב האישום כנגד החברה ומשכך סבורה היא כי מאחורי בקשת התיקון עומדים שיקולים של כדאיות שנוצרו בשל הגשת כתב האישום. מדבריה של השופטת ניתן לעמוד על ההבדל בין הליך של גילוי מרצון לפני שנערכה ביקורת לנישום ולפני שהוגש כתב אישום, לבין גילוי טעות בסמוך לפתיחת הליכים כנגד הנישום. לגישתנו לא ראוי כי לשיקולי כדאיות יינתן משקל בבחינת שאלה משפטית העוסקת בהגשת השגה/ערעור על שומה עצמית.

ייתכן כי הבקשה במקרה זה נדחתה היות והיו מספר ראיות פוזיטיביות אשר העידו על קבלת התשלום או על הזכות לקבלת התשלום. כמו כן החברה לא הציגה ראיות התומכות בעובדה כי התשלום לא נתקבל וכי לא הייתה כוונה להעביר את התשלום. במידה והיו ראיות כנגד מוציא התלוש אשר תומכות במעשה מרמה או טעות מצדו, ייתכן וההחלטה הייתה מתהפכת על פיה.
יש לזכור כי שיטת השומה העצמית תורמת לייעול מערכת גביית המס ומניעת הפסד לאוצר המדינה. מאידך, לצד הגישה המחמירה והקפדנית ראוי לציין כי דוחות ניכויים נערכים ע"י אנשים אשר מועדים לטעות ועל כן הננו סבורים כי יש לאזן את גישתו הדווקנית של בית המשפט בכדי לשמור על עקרון השוויון בגביית המס, אם באמצעות הסרת מגבלות להגשת בקשה או ערעור, או במסגרת בקשה לפתיחת שומה לפי סע' 147 במידה והטעות נתגלתה לאחר שהשומות התיישנו.





רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
הכותבים הינם שותפים במשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי - עורכי דין ונוטריון, המתמחה במשפט מסחרי ומיסויי. המשרד החל לפעול בחיפה, וכיום פועל בכל רחבי הארץ באמצעות משרדים ברמת גן ובטבריה. במשרד כ-40 משפטנים, בנוסף לצוות המומחים (רו"ח ויועץ-פנסיוני) והצוות האדמיניסטרטיבי.
רמת-גן: החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446,
חיפה: שד' המגינים 58
טל': 04-8526693,
טבריה: הירדן 100א'
טל': 04-6717201,
רומניה-בוקרשט: רח' דומינטה אנסטסיה 10/2

פעילות המשרד כוללת פעילות מסחרית ומיסויית בינלאומיות מקיפה ללווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן בבגרמניה, רומניה, בולגריה, גאורגיה (גרוזיה), הונגריה, פולין, ארגנטינה, ברזיל ועוד.

שאלות נא שלחו למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי