"כמה עוצמה וכח יש לך בידיים" , אמרת, תמהת, קבעת. "כמה הן חזקות". עת אחזתי פניך בין ידיי. קרבתי ראשך ללבי.
ידעתי, לא אוכל לעמוד בפרידה הזו. לא נוכל לעמוד בה.
אבל לא היתה ברירה אחרת. נקרעים בין המציאות לחלום. עמדנו שם.
באמצע שום מקום.
שם היו פגישותינו נערכות משך השנים.
מלאות אהבה.
מלאות תשוקה.
מלאות רגש.
מלאות אמת.
וידעתי כי את הדלת שסגרנו עכשיו - לא נוכל עוד לפתוח.
עשיתי בחירה. נכונה או לא. אמיתית או לא. עשיתי בחירה.
ובבחירה הזו .... הפסדתי אותך.
גם אם הייתי מחכה עוד שנים - צעקתי לך בלבי - גם אם הייתי מחכה,
האם היית יכול להיות שלי ?
"כמה כח יש לך בידיים" - אמרת, תמהת, קבעת. "כמה הן חזקות".
אתה יודע מאין נובע כוחן?!
אחזתי פניך בין ידיי. קרבתי ראשך אל לבי. לא הרגשתי אפילו כמה כח הפעלתי להשאיר אותך צמוד אליי.
לעולם אתה תישאר אהבתי הגדולה.. האדם היחיד שמילא את חיי באמת, בכנות, באהבה. האדם היחיד שיכולתי לראות את עצמי חופשיה לגדול לצידו, להתפתח, ובאחרית ימיי אף ליבול לצידו.,כשהוא משקה את שורשיי הקמלים באהבה אין סופית.
אף אם נסיבות החיים מנעו את היותנו יחד פיסית לנצח, היה בטוח כי לעולם תהא לצידי ובי.
כך, כשידיי בלי משים, אוחזות בעוצמה את ראשך צמוד ללבי, כל הוויתך חודרת בי. מזינה את לבי.
אתה שותק
אני שותקת
באמצע שום מקום מדהים, מרהיב ביופיו, שם היו נערכות פגישותינו.
עכשיו כלום כבר לא באמת חשוב.
מתמסרים לתחושה שקשה מאוד לתאר אותה במילים. עצב מהול בכאב. ועוד הרבה תחושות שמתבלבלות להן יחד בתוך גופנו. בתוך לבנו.
הכל מתמזג יחד לדמעה אחת ענקית המכילה בתוכה המון המון דמעות קטנות, מלאות גם הן כח עצום, אוחזות אחת בשניה חזק חזק, נאספות לדמעה ענקית שיושבת שם בפנים ומכהה את הלב, ומקשה על הלב.
הקשר שלנו ידע עליות ומורדות, ותמיד מצאנו את הדרך אל היחד, באהבה גדולה.
ועתה הסוף מוחשי מתמיד, מותיר אותנו ללא מילים. ומה אפשר כבר לאמר.
מגוחך לאמר מילות פרידה כשלא רוצים להיפרד.
אני רק אוחזת בידיי את פניך בעוצמה.
עוצמה מייסרת.
- קלריס - בת 31 . אמא לשני ילדים. מנהלת חנות, ואוהבת לכתוב
כותבת מגיל 10. בוגרת מגמת ספרות 5 יחידות.
דו"אל - klarisc1@walla.com
קלריס
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
