בשם ליאת כץ פרץ.
"שיאצו" זה סוג של טיפול על ידי לחיצות במקומות שונים
בגוף. המטופל בלבוש מלא, שוכב על מזרן. על פי בעיותיו של
המטופל היא מורה לו אם לשכב על הצד או על הבטן.
היא עוברת על חלקים מסוימים בגוף על פי תלונותיו
ומחושיו של המטופל.
יום אחד, תוך כדי טיפול היא מספרת לי על ילדתה
בת ה-3 המלומדת בגן. ממש באותו זמן ספרי
"ציף ציף ציף" לפעוטונים יצא לאור. עיקרו של הספר
על נער הפוגע בציפור, מתחרט, מטפל בה ללא ליאות
משקמה ומשחררה לעוף לחופשי.
אמרתי לליאת. אני יוצא למכונית, אם יהיה לך מזל
ואמצא את הספר, תקבליהו עם הקדשה.
חזרתי עם הספר לקליניקה ומסרתיו לידיה עם הקדשה.
בשעות אחר הצהרים קבלתי טלפון לנייד. על הקו הייתה
ילדה בת 3 - ילדתה של ליאת - המודה לי על הספר.
להפתעתי, היא ספרה שבאותו יום הגננת בגן הקריאה
לילדי הגן את הסיפור והראתה להם את האיורים היפים
שאיירה ליז פלנסיה.
לאחרונה נוצר בינינו קשר מסוג אחר. שלחתי אליה
מטופלת בהריון. ליאת, בנוסף להיותה מטפלת "שיאצו"
היא תומכת לידה.
המטופלת שבהריון הגיעה אלי באופן מקרי. אחותה
שמכירה אותי התקשרה אלי לנייד.
"יומי. אני מבקשת ממך שתראה את אחותי. היא
בבעיה קשה עד כדי אשפוז".
"אראה אותה מחר" השבתי ובו בזמן שאלתי
את עצמי מדוע היא פנתה אלי? האם משום
שהעריכה שאני עשוי להשפיע על התנהגותה
אם בגלל ניסיוני או בגלל היותי בעל תואר שני
במדעי ההתנהגות, או בגלל הערכתה אותי..
"מחר זה יהיה מאוחר. אתה חייב לראותה היום. אם
לא תראה אותה היא תאושפז ואז זו קטסטרופה" התחננה
"אוקיי. אראה אותה בחמש אחר הצהריים"
"אחר הצהרים יהיה מאוחר. אנא"
"ראי אני כרגע בעיר. אגיע בעוד כשעה הביתה. הביאי
אותה לביתי בעוד כשעה וחצי".
האישה נכנסה לביתי. אחותה עזבה ובקשה לשוב ולקחתה
לאחר הטיפול. לאחר תשאול ותחקור, הסתבר שההיריון
מלווה בטראומה. הצעתי לה כמה הצעות בונות ואמרתי
לה שאני עשוי לטפל בה "ברייקי" בהיותי בעל תעודה
שלב 2.
תוך כדי, היא אמרה שהיא לא יכולה
לראות בעיניים וסבור הייתי שהיא עוזבת ובורחת.
היו לה תנועות של אי שפיות.
היא בקשה לשכב ושאעשה לה "רייקי".
השכבתי אותה בחדר השינה כשאבנים לוחשות כגחלים
וריחות שאנטי הדיפו ריחות נעימים ומרגיעים.
הנחתי את ידיי קרוב לבטנה ולעיניה. ראו זה פלא
האישה נרגעה כמו תינוק. חיוך היה על שפתיה.
הכאבים חלפו. כשרציתי להפסיק היא
בקשה עוד ועוד.
מאוחר יותר קראתי חומר על רייקי לנשים בהריון
והסתבר שהרייקי משפיע לטובה לא רק לאם אלא
גם לעובר.
ואז הצעתי לה להמשיך את הטיפול אצל ליאת, שהיא
גם תומכת הריון.
בטיפול האחרון של השיאצו שהיה לי אצל ליאת
היא אומרת לי כך:
"דברתי עם סבא שלי עליך והוא אומר שנדמו לו
שהוא לימד אותי ערבית באולפן בירושלים"
"תדברי אתו ותשאלי אם אינני טועה" ביקש
בשנות השישים נשלחתי על ידי יחידה 8200
לאולפן לערבית. היו שם שלוש כתות ובכל כתה
כשמונה תלמידים. כתה אחת של קציני משטרה,
השנייה של אנשי ש.ב והשלישית של אנשי מוסד
ומודיעין.
על כל כיתה היו כ-10 מורים שלמדו נושאים שונים
בשפה הערבית כמו: עיתונים, שפה מדוברת, שפה
של משכילים, דקדוק, תחביר ועוד ועוד.
הלימודים החלו בשעה שמונה בבוקר ונמשכו על
שתיים לאחר חצות. הקורס נמשך כ-7 חודשים.
ימי שישי ושבת חופשיים, אך לא משיעורים.
בקיצור משהו כמו 3 אוניברסיטאות.
שאלתי את ליאת איך קוראים לסבא שלה.
והיא ענתה לי :
"יצחק צמח"
יצחק צמח? ואוו! בודאי שאני זוכר אותו.
היה זה משהו כמו למעלה מ- 45 שנים.
ואז עלה לי רעיון . אמרתי לה שתמסור
לו דרישת שלום, אבל שלא תספר לו על
ההפתעה שאני מכין לו.
ספרי הראשון "7 סיפורים מופלאים" תורגם
בשלב מסוים לערבית על ידי חבר מהגדה בשם
"בשאר" שעבר יותר מאוחר לירדן. הספר תורגם
בחמש מאות עותקים ונמכר שם. מאחר ולי נותר
עותק אחד, נגשתי לבית דפוס קרוב לביתי בשם
"ירדן". אנשים יעילים מאוד.
כשבעלת המקום שמעה את הסיפור היא
אמרה לי:
"מדוע שלא תצרף לו תמונה מאותם זמנים".?
"רעיון" השבתי.
קבלתי לידי 5 עותקים עם תמונתי כשאחד מהם יימסר
למר צמח בפגישתי הבאה עם ליאת
אני מתאר לעצמי את מר צמח מקבל מתלמידו לערבית ספר
בערבית על תקופת ילדות ועל נערות.
אותי זה ריגש. ארבעים וחמש שנים אחרי, כשלא היה בינינו,
ביני לבין מר צמח כל קשר.
מי תאר לעצמו שטיפול שיאצו על ידי בחורה מקסימה יביא
את המפגש הזה.
הערה: אם אקבל תגובות לפני פרסום חוברת זו אשתף את הקורא.
בכך נסגר עוד מעגל.
יומי עיני - סופר.
http://www.yommi777.com
לרכישת ספרי האחרון - "נדיה", ניתן להתקשר להוצאה לאור "סער" בטלפון: 03-5445292
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
